היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העביר לוועדת השרים לענייני ביקורת המדינה ולמבקר המדינה, דוח מיוחד בנושא האזנות סתר שגובש על-ידי צוות בינמשרדי מיוחד, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לתפקידים מיוחדים, עו"ד לבנת משיח.
הצוות הוקם בתקופת כהונתו של היועץ הקודם, אליקים רובנשטיין, בעקבות הממצאים שעלו מפרשת מזרחי ולצורך בחינת הנהלים והחקיקה בנושא האזנות הסתר. ראש הממשלה אריאל שרון יזם כבר ב- 2002 דיון דחוף בנושא, בעקבות חשיפת הפרשה על-ידי העיתונאי יואב יצחק ב- Nfc ובמעריב.
בראש הצוות עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים), עו"ד לבנת משיח. השתתפו בו נציגים מהפרקליטות ומחלקת ייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים, מהמשטרה (יעוץ משפטי, אגף מודיעין ואגף חקירות) ומהמשרד לביטחון פנים.
מהדוח עולה כי קיים צורך בשינוי החקיקה ובפירוט של הנהלים להאזנות סתר. עיקרי הדו"ח הם: קביעת נהלים מפורטים מתי מותר להשתמש בכלי האזנות הסתר, תוך התחשבות בחומרת העבירה שמבקשים לחשוף או למנוע, הפגיעה בציבור, הסיכוי הראלי להשיג מידע חיוני באמצעות האזנות הסתר, משך הזמן הדרוש להאזנה, הקשר בין המואזן לבין העבירה וכמובן הפגיעה בחפים מפשע. הדוח מדגיש כי האזנה לטלפון ציבורי במתקני כליאהה אינה כדין האזנה לטלפון ציבורי רגיל וטעונה היתר מיוחד מבית המשפט.
הדוח מגביל את החוקרים, כך שלא יוכלו לעשות בפרי האזנות סתר כפי רצונם. על-פי הדוח, יש לבקש היתר מיוחד להאזנות הנמשכות למעלה משישה חודשים, על-ידי אחראי מחלקה, בהתייעצות עם עוזרו המשפטי. האזנה שתארך למעלה משנה תהיה טעונה אישור מיוחד של פרקליט המחוז, משנה לפרקליט המדינה או מנהל המחלקה הפלילית. כמו כן בבקשה לביצוע הזאנת סתר יוגשו פרטים מלאים בפני בית המשפט, כולל חומר מודיעיני, וניהול רישום הדומה לנוהל במהאכת מעצר.
בדוח נקבע מנגנון להטמעת הנהלים האלו באמצעות הדרכות תקופתיות, הקפדה על ביצוע הנהלים ושקילת אמצעים משמעתיים במקרה של חריגות.
בכל הנוגע לשיחות המנוהלות עם עיתונאים יוקם פורום מקצועי בכיר ביחידות המשטרה, אשר יעשה מיון ראשוני של השיחות. שיחות העלולות לחשוף מקורות מידע יועברו לבחינת בית המשפט כדי שיקבע אם ניתן לעשות בהן שימוש.
ממשרד המשפטים נמסר כי חלק מהשיפורים בתהליכי העבודה הנוגעים להאזנות סתר, כבר יושמו במקביל לעבודת הצוות.
להלן עיקרי המלצות הצוות כפי שמופיעים בדוח:
1. עיגון בנהלים מפורטים של מכלול השיקולים שיש לשקול בטרם מוגשת בקשה להתיר האזנת סתר, הלוקחים בחשבון את חומרת העבירה שמבקשים לחשוף או למנוע, והסכנה הכרוכה בה לציבור, הסיכוי לאיסוף מידע באמצעות ההאזנה, עוצמת החשד והתשתית הראייתית המצדיקה את ההאזנה, מידת הקשר בין המואזן לבין העבירה, מידת הפגיעה במי שאינו חשוד ומשך ההאזנה הדרוש. את כל אלה יש לשקול במגמה למזער ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות.
2. קביעת בקרה מיוחדת להאזנות ארוכות: כך שבקשת היתר להאזנה מעבר ל-6 חודשים תהיה טעונה אישור ראש אח"מ לאחר התייעצות עם עוזרו המשפטי ובקשת היתר להאזנה מעבר לשנה תהיה טעונה בנוסף, גם אישור פרקליט מחוז, משנה לפרקליט המדינה או מנהל המחלקה הפלילית.
3. דרישת צירוף לבקשה המוגשת לבית המשפט של כל המידע שברשות המשטרה המבסס את הבקשה כדי שיוצג בדיון, לרבות מידע מודיעיני והערכות המשטרה לגבי הסיכויים כי ההאזנה תניב מידע חיוני וכן מידע על ההיתרים הקודמים שניתנו.
4. הקפדה על ניסוח הבקשות כדי למקד אותן בעבירות שבקשר אליהן מוגשת הבקשה ולקווי הטלפון שבשימוש החשוד, במגמה למנוע ככל האפשר פגיעה מיותרת בגורמים נוספים. פירוט בהרחבה של נימוקי הבקשה אשר יציגו בנוסף על התשתית העובדתית המבססת אותה את השיקולים המצדיקים את ההאזנה. מתן התייחסות בבקשות לקביעת מגבלות בתמלול השיחות לשם מזעור הפגיעה בפרטיות.
5. ניהול פרוטוקול ע"י בית משפט אשר יתעד את הדיון, בו יצוינו המסמכים שהוצגו לפני בית המשפט ובחינת פרוצדורה הדומה לזו הנהוגה בהליכי מעצר, בכל הנוגע לרישומו של חומר חסוי.
6. לאחר קבלת היתר לביצוע האזנת סתר, מתן דגש לכל הגורמים המעורבים בביצועה למגבלות הקבועות בהיתר. לשם כך חוברו נהלים מפורטים לשם הנחיית היחידות בכל הנוגע למיון השיחות הרלוונטיות לחקירה, דרך רישומן, תמצותן או תמלולן המלא, וכן בצורך בפנייה נוספת לבית המשפט לשם הרחבת ההיתר, במקרים שבהם מהחומר המוקלט עולה מידע על עבירות נוספות או מעורבים נוספים שלא נכללו תחילה בהיתר.
7. הקפדה על ריכוז החומר הנוגע להאזנה מסויימת בתיק המוחזק ביחידת האזנת הסתר, על רישום כל תנועה של החומר בתיק או על כל עיון שנעשה בו. קביעת מורשים לגישה לחומר וקביעת בקרה תקופתית על כל אלה; ועיגון כל אלה בנהלים מפורטים.
8. פיתוח מנגנון להטמעת הנהלים: מתן הדרכות תקופתיות ליחידות הנוגעות בדבר, הקפדה על קיום הבקרות על ביצוע הנהלים ושקילת אמצעים משמעתיים במקרה של חריגות בוטות.
9. הכללת הבקרה על האזנות הסתר בתוכנית העבודה השנתית של יחידת המבקר במשרד לביטחון הפנים.
10. עיגון מפורש בחוק של הפקת מידע מודיעיני מחומר האזנה והגבלת השימוש בשיחות שנקלטו ושלא ניתן לתמלל על פי ההיתר, לצורך סיכול מיידי של עבירה או לשם פעילות מבצעית דחופה.
11. אישור הפרשנות לחוק הקובעת כי האזנה לטלפון ציבורי המוצב במתקן כליאה טעונה היתר מבית המשפט ואינה האזנה לשיחה במקום ציבורי כלשון החוק.
12. השלמת ההסדר החקיקתי הנוגע להאזנה לשיחות בעלי מקצוע ששיחותיהם חסויות, כך שלגבי בעלי מקצוע הכלולים בפקודת הראיות יובהר כי מיון השיחות שנקלטות בהאזנת הסתר לשם קביעה אם אלה שיחות חסויות ייעשה ע"י בית המשפט ותמלול השיחות ייעשה רק על פי החלטת בית המשפט. בכל הנוגע לשיחות המנוהלות עם עיתונאים יוקם פורום מקצועי בכיר ביחידות המשטרה אשר יעשה מיון ראשוני של השיחות ושיחות העלולות לחשוף מקורות מידע יועברו לבחינת בית המשפט כדי שיקבע אם ניתן לעשות בהן שימוש.
13. הוספת עבירות הנוגעות לפשיעה חמורה על אלה הקבועות היום ברשימת העבירות שלצורך חשיפתן או מניעתן ניתן להאזין לבעל מקצוע ששיחותיו חסויות.
14. הסדרת האפשרות של צירוף תיעוד חזותי להאזנה קולית על פי היתר מפורש של בית המשפט, לרבות הכניסה לרשות הפרט לשם התקנת הציוד הנדרש לכך.
