עיקרי גילוי הדעת, עליו חתומים מיטב אנשי השמאל בראשות שולמית אלוני, מיכאל הרסגור, נתן זך, סמי מיכאל, אלי עמיר, זיווה שטרנהל, יגאל תומרקין ואחרים מתומכיהם - מכוונים לחוות דעתו של מני מזוז, שהעז ב"רוב חוצפתו", לסגור את התיק בפרשת "האי היווני", מבלי להתייעץ עם חותמי המודעה ולשמוע את חרדתם על הקשר בין הון לשלטון.
יתירה מזאת, הזעזוע שלהם נוגע גם למסקנה, שמעכשיו יחגגו המושחתים, העשירים, בעלי ההון והפרקליטות תעסוק רק באזרחים הקטנים, בעוד בעלי ההון יחגגו עד אור הבוקר. ואיפה בעלי ההון בימין? אצל הצ'חצחים, ה"אספסוף", בפריפריה, בשדרות, דימונה - תחשבו על זה.
דברי הבל ושטות, בכמות כה מרוכזת על-ידי אנשים, בעלי דעות כה יציבות לכיוון אחד בלבד, מזמן לא נשמעו ונכתבו בעתונות הישראלית.
בתכניתו של רזי ברקאי בגל"צ, התראיין אחד מחותמי ויוזמי המודעה, הסופר אלי עמיר, וטען שאין לו אמנם ידע משפטי כדי להתמודד עם טענותיו על היועץ מני מזוז, אבל העובדה שלא צירף לחוות דעתו דוח ציבורי, כמו קודמו רובינשטיין, שבו יעביר ביקורת על התנהלות שרון, בנו ואיש העסקים דוד אפל - הוא חסרון ופגם מהותי. בנימוק זה, בולטת הדו פרצופיות, ואולי אפילו הצביעות של החותמים וכל אלה שתומכים בגישתם.
כאשר היועץ רובינשטיין, בפרשיות שונות כמו פרשת בראון-חברון, פרשת צחי הנגבי, פרשת המתנות של נתניהו וגם פרשת ניצב מזרחי, צירף לחוות דעתו גם מעין דוח ציבורי - על התנהלות אנשי הציבור, על סטייה וחריגה מנורמות ציבוריות תקינות - התנפלו עליו כל הזאבים של שלטון החוק ותומכי גילוי הדעת ב'הארץ' - בטענה שהיועץ חורג מתפקידו, אין זה מתפקידו "לחנך, את המנהיגים, אין זה תפקידו להטיף להם מוסר - שיתרכז בצד המשפטי בלבד.
עכשיו, אותם אנשים ברוב חוצפתם, תוקפים את היועץ שמתרכז רק בצד המשפטי - אז מה זה אם לא צביעות? הרי רק לפני 6 חודשים כולם שיבחו והיללו את הגאון משדרות, הישר ההגון הצנוע, ופתאום הוא לא יודע משפט - לא מבין לרחשי הלב - בקיצור כשלון.
לזכותו של היועץ מני מזוז ייאמר: כי מייד עם כניסתו לתפקיד, ופרישת "האני מאמין" המשפטי שלו - הדגיש כי יתרכז אך ורק בצד המשפטי של התיקים - ואת הצד הציבורי - ישאיר למסקנות הציבור והחלטתו ולא יצרף דוח ציבורי.
המסקנה והפרשנות של הספקנים, כי בשל כך שהתיק נסגר, הפשע וההון יחגגו - היא לא רק מרגיזה ומחוצפת אלא גם נטולת כל יסוד משפטי וציבורי. גם היועץ מזוז, וגם פרקליט המדינה החדש ערן שנדר - כבר הודיעו והצהירו פומבית שהמלחמה בפשע המאורגן, והלא מאורגן, בשחיתות השלטונית ובקשרים והסכמים פליליים תימשך ביתר שאת ואולי אפילו תוגבר. אבל הצהרות אלו, אינן מעניינות את חותמי העצומה, מאחר והם כבר החליטו ששלטון החוק והדמוקרטיה בסכנה.
מאחר והחותמים כולם חכמים וכולם נבונים ויודעים היסטוריה ופוליטיקה, כדאי להזכיר להם שהקשר ההדוק בין הון שלטון - היה מסממני השלטון של מפא"י ההיסטורית ועד היום - בעלי הון כבדים בארץ ובחו"ל מזוהים עם אנשי מפלגת העבודה. ודי אם נציין את הרכבת האווירית במטוסים של אילי הון שיצאו מהארץ למונקו, ובירות אירופה נוספות ועליהם כל צמרת מפלגת העבודה - הצעירים והזקנים.
באשר לעצמי - אני לא רואה כל פסול בקשר בין הון לשלטון - כל עוד הוא נעשה כחוק, בהתאם לכללי מינהל ציבורי תקין, ללא פרוטקציה וקומבינות. ההיפך נכון, הקשר אם הוא בריא תקין וחוקי - מביא לתוצאות חיוביות, לקידום, שגשוג פיתוח וצמיחה כלכלית.
היסטורית, הקשר בין הון לשלטון החל ברגע שהיה שלטון והיה הון. מבט היסטורי ועכשווי על ארצות מתקדמות סביבנו באירופה ובארצות נכר רחוקות - מצביעות על תוצאות טובות והישגים כלכליים, כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק.
ולסיום כדי להרגיע את כותבי המודעה, תומכיהם פרשניהם ומצטרפיהם - סגירת "התיק היווני" - מהפן הפלילי, אינו בשום אופן אישור או לגיטימציה להתנהלות ציבורית או שלטונית לא ראויה, ואם היו חריגות, פרוטקציות, קומבינות ומשאלות לב עסקיות או פוליטיות, על הציבור לשפוט ולהחליט.
כמו כן, אין סכנה לדמוקרטיה, ולא לשלטון החוק ולמרקם החיים ואין לחשוש לפגיעה בשלטון החוק ובעקרון השוויון.
אני מקווה שהחותמים מודעים גם לעקרון של "חזקת החפות" ולאמרה של "אל תעשה את מה ששנוא עליך - לחברך".
___________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.