הסכמי אוסלו היו אמורים להיות תחילתה של בניית המדינה הפלשתינית. התמיכה המוראלית, הפוליטית ובעיקר הכספית חסרת התקדים שניתנה לערפאת וחבורתו כדי שיבנה את מדינתו העתידית, שקולה בהיקפה אולי רק לתמיכה שנתן העולם למדינות אירופה שלאחר מלחמת העולם השניה.
חרף זאת, בגדו ערפאת וכל חבורת הצמרת שלצידו בכל מי שתמכו בהם, ובאמצעות איסטרטגיה הרסנית שנבנתה על שלושה עמודי תווך, שכולם כאחד ממומנים על-ידי אותם כספי תמיכה בינלאומית: טרור, שחיתות והסברה תעמולתית, הם מובילים את הרשות לאנארכיה חסרת תקדים. כספי התרומות שהוזרמו ללא פיקוח ובקרה יצרו משולש, שבו שתי צלעות, הטרור והשחיתות, נתונות בתוך אפילה תקשורתית קשה ואילו הצלע השלישית, ההסברה התעמולתית הפלשתינית, מוארת בעולם באור זרקורים חזק, כי תפקידה הוא להפוך את דיבתם הרעה של הפלשתינים... לטובה.
את הטרור האכזרי מבית מדרשו של ערפאת, ראה העולם ראה היטב. מה שהעולם לא ראה הוא, את הצד האפל של הסוגיה היינו, כיצד הכספים שקיבל ה"ראיס" לשיקום עמו, שינו לפתע את מסלולם. אילו למשל, היו ערפאת וחבר מרעיו נוהגים בכספים שקיבלו באחריות המתחייבת, היה היום לכל פלשתיני בשטחים מקום עבודה, מקום מגורים סביר ואפילו רכב פרטי קטן החונה ליד ביתו. במקום זה יש להם אלפי הרוגים, הרס תשתיתי ושישים אחוזי אבטלה.
הפלשתינים הוכיחו למעשה שהם טרם נטשו את המאבק המזויין מלפני ארבעה עשורים, ובאמצעות שטרי הדולרים והיורו שסומנו למטרות של בניית מולדת פלשתינית, מימנו בפועל את מערכת הטרור האכזרית. אותו עולם, חלקו נאיבי וחלקו צבוע, צופה במחזה הטרור, ממשיך לייחס טרור זה ל"רצונם של הפלשתינים להתנער מהכיבוש" ומעלים עין מהעובדה שכספים שנועדו לבניית בתים ומפעלים מימנו את פעולות ההתאבדות של ה"תנזים". פעם אחר פעם סופג המערב יריקות מעליבות בפרצופו מערפאת וממשיך לטעון שאלו הן טיפות גשם.
ארועי החודשים האחרונים הוציאו מן השק גם את מרצע השחיתות. התברר ש"הרשות הפלשתינית", שהמערב מתייחס אליה ברצינות ורואה בה ממשלה שבדרך, היא לא יותר מאשר רצועה צרה של כמה עשרות בוזזי כספי תרומות. זוהי חונטה מסואבת שבה המרוץ אל צמרתה, משתלם מאוד כלכלית.
לראש הממשלה הפלשתיני אבו-עלא יש למשל, מונופול על מוצרי מזון בסיסי בתוככי הרשות ממנו הוא מפיק הון עתק ומחמד דחלאן למשל, התעשר מהשמירה על מסוף קרני ומפקד המודיעין הצבאי מוסא ערפאת, המשמש גובה בכוח הזרוע של חובות הבנקים הפלשתינים, נחשב גם הוא לאדם עשיר. בכספי משלם המיסים האמריקני, האירופאי או היפני, בנו להם ראשי הרשות הפלשתינית אימפריות כלכליות של ממש, המופעלות בשיטות מאפיוזיות והעומדות בניגוד משווע למצב העוני ועליבות החיים בכפרים ובמחנות הפליטים בשטחים. את המחדל של ה"תורמות" ניתן לתאר בפספוס הנורא: אופס... המדינות התורמות ביקשו לשקם את ג'יבאליה ובמקום זאת "שיקמו" את ג'יבאלי (ראזי ג'באלי, מפקד המשטרה הפלשתינית שהונו מוערך במליוני דולרים).
הצלע השלישית, ההסברה התעמולתית הפלשתינית, היא תעלומה היכולה להיות מוסברת היטב בדמותו של חבר הקבינט הפלשתיני, נביל שעת'. כששעת' מתראיין בטלויזיה האמריקנית הוא נראה יותר כנשיא אוניברסיטת הרווארד מאשר "אבו ראמי" איש הפת"ח המאשר פעולות טרור בישראל או "נביל המושחת", כפי שהוא מכונה בעזה, על שחמד לעצמו מונופול יקר על כל ציוד התקשורת והמחשבים המגיע אל שטחי הרשות הפלשתינית.
בחסות מנגנון תעמולתי משומן של קשרים ושקרים, אמריקה ואירופה אינן באות חשבון עם שעת' על מעורבותו בטרור ובשחיתות, אלא ממשיכות ללטפו ולהחמיא לו על הופעותיו התקשורתיות המעודנות. זוהי בדיוק תמצית הרמיה. המערב, באמצעות המדינות התורמות שותף איפוא, למסע יחצ"נות פלשתיני בינלאומי יקר, שבו שכירי חרב תקשורתיים, חלקי לשון ורהוטי שפה יוצרים את מחזה התעתועים הזה ומונעים את האפשרות להבין נאמנה את מה שמתרחש ברמאללה או בעזה, לנתח אותו נכונה ולתקן את מה שקורה שם.
האחריות "למה שקורה שם" רובצת קודם כל לפיתחן של חמש מדינות האיחוד האירופאי (בריטניה, נורבגיה, דנמרק, הולנד ושבדיה) התורמות מליוני יורו בשנה ל-NSU (מחלקת המשא-ומתן הפלשתיני)... זאת כשהמו"מ המדיני עם ישראל הופסק כבר לפני ארבע שנים! מדינות אלה שברו גם את שיא הציניות בפוליטיקה שמחד תמכו בגוף זה שהוא אשר הגה, הוביל ויחצ"ן את סוגיית גדר ההפרדה בבית הדין הבינלאומי בהאג ומאידך, הן עצמן התנגדו לדיון בסוגיית הגדר בבית הדין הזה!
האחריות חלה גם על ארגון ה USAID האמריקני המעניק גם הוא מכספי משלם המיסים של הדוד סם מליוני דולרים למנגנון "המידע האקדמי" של הרשות, PASSIA כדי שזה יפיץ תעוד פלשתיני מסית ומקומם שהיסטוריונים בעולם קובלים כי הוא לחלוטין נטול כל ערך מדעי.
גם ממשלת יפן, "קרן קנדה", "קרן פורד" "קרן רוקפלר" ועוד רבים אחרים, כולם כאחד צריכים לדעת, וחלקם גם יודע, כי בהזרמת הכספים נטולת הבקרה הזאת, בהתעלמות מהתוצאות ההרסניות של השימוש בכספים, בהעלמת העין הצינית, הם זרעו את הרוח ועתה נתיניו המסכנים של ערפאת קוצרים את הסופה. המדינות התורמות ממשיכות לשאת באחריות לכך ש"החוט המשולש הפלשתיני" טרור שחיתות ותעמולה - לא במהרה מתנתק.
______________________
- אל"מ (מיל.) משה אלעד, לשעבר מושל ג'נין ובית לחם, וראש המנגנון לתיאום ביטחוני עם הרשות הפלשתינית, כיום חוקר באוני' חיפה (כותב מחקר על החברה הפלשתינית).
