עוד אנו לא נרגעים מדוח מבקר המדינה בעניין המינויים הפוליטיים של השר צחי הנגבי והנה כתבה, מעט נחבאת אל הכלים, ב"מוסף שבת" של "מעריב" ['חיים טובים בנמלים' מאת קלמן ליבסקינד, 27.8.2004] המתארת סיפור כאילו הלקוח מספר דמיוני.
סיפור המעשה באיש, מקורב למנכ"ל רשות הנמלים והרכבות עמוס רון עוד מימי היותם במפלגת "המרכז" [זצ"ל], אשר "הצטרף" לנמל חיפה בנובמבר 2000 לתפקיד זוטר ובמעמד ארעי [מזכיר משהו מפרשיות ה"גיוס" של חברי המרכז על-ידי צחי הנגבי?] במשכורת העומדת, בהתאם למעמד, על כ-4,700 שקל לחודש.
והנה, לא עברו 4 שנים והאיש ממלא תפקיד בכיר ביותר ברשות הנמלים והרכבות בשכר העומד על כ-34,000 שקל ב"דירוג מאד גבוה ונדיר" ברשות הנמלים ובנוסף לכך זוכה בכל מיני הטבות נלוות כראוי לממלא תפקיד כה בכיר וחשוב.
אין ספק שלמקרא נתונים אלו יגיע הקורא הממוצע למסקנה כי מדובר באיש מוכשר ביותר, בעל השכלה וכישורים נדירים שלבטח הצעיד את מערכות הנמלים בישראל צעד קדימה לעבר העתיד.
אולם אלו לא הנתונים.
מה שהביא לקידומו המטאורי של אותו איש, על-פי הכתבה, הוא פשוט הקרבה שלו למנכ"ל רשות הנמלים עמוס רון, אשר נכנס לתפקידו שנה וחצי לאחר הצטרפותו של אותו איש לנמלים.
כאן מתוארת מערכת של קידום והצבה בכל מיני תפקידים פיקטיביים כמו "סיוע בנושאים נמליים הקשורים בפיתוח הנמל", או - "עתודה ניהולית".
באותם תפקידים, לפי הכתבה, זכה ל"הטבות-ענק" כגון הוצאות רכב ופלאפון בסכומים של עשרות אלפי שקלים בשנה, ב"רמות גבוהות בהרבה אפילו משל בכירי רשות הנמלים".
בשלב מסוים אף "ירד" לאילת לתפקיד "פרויקטור" ושם קיבל רכב צמוד בליסינג ודירה ו"אפילו ריהוט חדש נקנה עבור הדירה בסכום של 11,278 שקל" - והכול מכספי משלם המיסים או אנשי העסקים אשר איבדו כספים רבים בשביתות המתמשכות בנמלים.
אולי הנתון הציני ביותר בכתבה הוא העובדה כי האיש הופיע עם מנכ"ל הרשות בדיונים בכנסת וזכה לכל מיני תארים כמו "עוזר מנכ"ל" ואפילו "המהנדס הראשי" של הרשות - למרות שאין לו כל תארים והשכלה פורמאלית לתפקיד זה.
כאמור, העובד כיום נמצא באחד הדירוגים הגבוהים ביותר ברשות ושכרו מרקיע שחקים.
הנתונים על האיש פורסמו לא בתחקיר עיתונאי, שלעיתים עלול להיות מוטה על-ידי בעלי עניין, אלא עולה מתוך דוח מבקר הרשות, טומי פריאל - ועל כן רמת המיומנות שלו גבוהה.
אינני יודע אם כל הפרטים נכונים, אולם גם אם רק חלקם נכונים - יש לפטר לאלתר את מנכ"ל רשות הנמלים.
אין ספק שהוא ימציא נימוקים והסברים שעיקרם הוא שכל מה שהתרחש עם האיש נעשה בהתאם לכללים ולנהלים, ולבטח הוא יביא אסמכתאות שגיוסו ודרך התקדמותו אושרה על-ידי הדרג המקצועי - כך עשו גם לפניו כל הבכירים ש"הואשמו" במינויים פוליטיים וקידום מקורבים - וכך אפשר לקרוא את הסבריו של השר צחי הנגבי בדו"ח המלא של מבקר המדינה על המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה.
אולם, "אין עשן בלי אש".
הציניות שהדברים מבוצעים, הבזבוז המשווע של כספי הציבור אינן יכולים לעבור לסדר היום. כ"הרגלנו בקודש" אין כל ספק שמנכ"ל רשות הנמלים לא יתפטר משעה שנחשפה ערוותו ברבים ועל כן יש מקום למצוא את הדרכים המשפטיות והמנהליות ולפטרו לאלתר.
כל יום שעובר, הנושא ישכח ויסתרבל בתוך הפרקטיקה של הערפול, הטשטוש והבריחה מהאחריות.
חייבים להתחיל עם תהליך זה של אחריות אישית של בכירים למעשים מסוג זה, אם באמצעות חקירות פליליות ואם באמצעות השעיה ופיטורים של אותם בכירים שסרחו.
השירות הציבורי הישראלי נמצא בשפל המדרגה, כפי שלא היה לעולם. מסיפור מעשה זה עולה כי לא רק הדרג הפוליטי "תורם" למצב זה, אלא גם בכירי השירות הציבורי, האמורים להיות ה"סיביל סרוונטס" או כמו שמכנה אותם מבקר המדינה בדוח על צחי הנגבי: "שומרי הסף".
יש לפטר לאלתר את עמוס רון!