יומן אישי: מחלת הסרטן שלי [י"ח]

שלום לכם קוראים נאמנים שלי, מצבי השבוע לא השתנה באופן מיוחד משבוע שעבר, על שינויים אלו או אחרים אדע רק בעוד כמה ימים כאשר אקבל את התוצאות של הבדיקות האחרונות אותן ביצעתי לפני כמה ימים. ברצוני לספר לכם על אדם שאותו פגשתי במחלקה ההמטולוגית. שמו רוני והוא חולה בסרטן הדם הנקרא גם כן לוקמיה, הבחור בשנות ה-50 לחייו, אדם נחמד מאוד, שופע רוח חיים על אף שחיו הולכים ודועכים. הוא קיבל את המחלה לפני כשנתיים, גילה אותה באקראי כשעשה בדיקות דם שגרתיות, ללא כל הרגשת חולי זה או אחר, סתם בדיקה שגרתית שבסופה נכנס למחול השדים הנוראי הזה וסופה רע ומר - סוף שמתקרב מיום ליום בצעדי ענק. כל עוד לא התגלתה בגופו המחלה, רוני עסק בעסקיו כרגיל ובמלוא המרץ פרנס את משפחתו בכבוד ומשפחתו היתה המאושרת ביותר. כאשר התגלתה המחלה רוני היה אופטימי ביותר, חשב שיבריא במהרה, הרופאים אמרו לו כי יש לו סיכוי טוב להחלים, לרוני היו אז כ-40% תאים סרטניים בגופו כך לפחות נאמר לו, הוא עבר טיפולים כימיים רבים במשך כחצי שנה, טיפולים שלא הועילו בהרבה, הורידו את הסרטן רק באחוזים בודדים. רוני עבר טיפולים שונים בכדורים שונים ומשונים כולל כדורים ניסיוניים, לבסוף עבר השתלת מח עצם. כל הטיפולים הללו - הכדורים, הכימיה, ההשתלה, לא חיסלו את המחלה. נכון, המחלה ירדה למינימום ועומדת כרגע על הרמה הנמוכה ביותר שהיתה אי פעם, אך המחלה לא נעלמה, כאשר המחלה הזאת לא נעלמת אז יום בהיר אחד ואתה לא יודע מתי יבוא היום הזה, היא חוזרת. כאשר היא חוזרת היא חוזרת בגדול, כך אומר לי רוני. בשנה האחרונה רוני עבר משברים רבים. משפחתו כמעט וקרסה מרוב דאגה לבריאותו, אישתו חיה בפחד ובהיסטריה פן ימות בעלה. יש ימים ושבועות שרוני לא יכול לתפקד. די קשה לתפקד כאשר אתה צריך להיות פעם בשבוע בבית החולים מבוקר עד ערב לבדיקות וטיפולים. כואבות לרוני הכליות, הוא כבר חושש לספר על כך לרופאיו פן יוחמרו הטיפולים, כואבות לו העצמות, כואבות לו הרגליים, יש לו מפעם לפעם סחרחורות כאשר הוא הולך, בקיצור לא מרגיש כל כך טוב. בעבודה גם כן לא כל כך הולך לרוני - מי רוצה לעבוד עם אדם חולה סרטן שיכול פתאום להתפגר לך כל רגע, רוני לא מספר כלום למשפחתו, לא רוצה להדאיג את המשפחה, רוצה רק להרגיע, רוצה שיהיה רק טוב למשפחתו, בני משפחתו מרגישים כי הדברים לא כתמול שלשום. רוני בצר לו, מכיוון שאין לו כל הכנסות בשנה האחרונה התחיל לקחת הלוואות. משכן את מכוניתו, התחיל למכור בסתר דברי ערך מביתו וחיסל את כל החסכונות המועטים שהיו לו. הוא היה צריך את הכסף לצרכים הבסיסים לו ולבני משפחתו וכן בכדי לשלם את המשכנתא אך גם הרבה כסף עבור התרופות אשר לא נמצאות בסל הבריאות. רוני יושב ממולי במזנון של בית החולים, אנו לוגמים כוס קפה עם כריך בשרי והדמעות זולגות מעיניו, הוא מנסה להסתירן, מנגב אותן בתנועת יד של כאילו, שלא ארגיש, שלא אראה. אני רואה אך שם את עצמי כלא רואה. רוני מוסיף ואומר לי - "אילו רק יכולתי לקבל תקווה ו/או הקלה זמנית, שאני אדע כי יש לי עוד כמה שנים טובות לחיות, הייתי הופך לפנתר, אני רוצה לעבור טיפול בבית חולים בארה"ב שם הבטיחו לי כי יוכלו לתת לי כמה שנים לחיות, לא הרבה 3-5 שנים, לא להבריא, אך יהיו לי כמה שנות איכות - זה מעורר תקווה, אך מהיכן אשיג 350,000 דולר? אין לי סכום כזה?" הוא מנסה להסתיר את פניו ואומר לי: "כתבתי לפני כמה חודשים שני מכתבים לשני מתעשרים חדשים שכל אחד מהם הרוויח בשנים האחרונות מיליארד דולר, אנשי היי טק... בקשתי מהם עזרה תמורת קבלות שלך אלכס (אפילו לא סיפרתי לך אך אני יודע כי לא תכעס) לעזור לי במימון הטיפול הרפואי, כל סכום שירצו לתת לי, שיהיה לי טעם לחיים או להעסיק אותי. אתה כבר מכיר אותי אלכס, אני אדם מוכשר מאוד וחרוץ מאוד, אתה חושב שקבלתי תשובה? לא קבלתי אפילו התייחסות. אפילו לא ענו לי. אתה יודע זה לא שבר אותי אך אנשים אלו לא ייהנו מכספם, כי מי שלא עוזר השם רואה וממתין לרגע מתי להעניש. אין אדם חסין בעולמנו זה. אתה לא יודע אלכס אני לא אתן לעצמי לגסוס לאט לאט, ברגע שאני אראה כי הסוף קרוב, אני אפסיק לקחת את התרופות וכך אביא את הקץ באופן מיידי ומהיר, גיליתי כי כאשר אתה חולה אתה נשאר לבד. אולי ילדיך כואבים את אשר לך, גם הוריך ואולי ואולי אישתך, אך זה הכל בסופו של דבר אתה לבד". לא רציתי לנחם אותו, לא רציתי להגיד שזה לא נכון, גם אני מרגיש הרגשות שונות כאלה מפעם לפעם, חוץ מזה הוא לא טיפש אז מה לי להוסיף? אז מוסיף רוני ואומר: "אתה יודע כי הלוואות צריך להחזיר ואני במצב שאין לי מהיכן להחזיר, עוד מספר חודשים אמצא ברחוב כי גם דירה לא תהיה לי, אין לי במה לשלם את המשכנתה. אתה יודע שהכל היה בא על פתרונו רק אילו היתה לי תעסוקה ואין לי. אני חושב שהכי טוב למדינה שאני אגמור את חיי", סיים את דבריו ואמר לי שהוא ממהר (לאן כבר יש לו למהר חשבתי לעצמי הרי אף אחד לא ממתין לו). עשה את עצמו מנגב בידיו את הזעה מהמצח (אך ניגב את דמעותיו), קם והסתלק. שמו האמיתי הוא אחר אך מפאת כבודו לא כתבתי אותו. לפני כשלושה ימים אמרתי לו שאני מפרסם חלק מדבריו מכיוון שאינני מסוגל לכתוב את כל שאמר, גם כך לבי שבור ממה שקורה לו. תכתבו לרוני מעל גבי האתר, הוא יקרא אני מבטיח. ________________ כתובת לתגובות ומכתבים לאלכס: alex@levin.name