"שלום, קוראים לי נורית ואני מאכילה כפייתית" - בכותרת זו בחר המקומון "זמן השרון" בהוצאת מעריב ועורכו, אלון צרפתי, לפתוח כתבה שפורסמה במקומון בתאריך 11.6.04 על נורית, אשר נוהגת להאכיל חתולים.
פתיח הכתבה מגדיל לעשות ומתאר את סיפורה של אישה אחרת - רונית, אשה הזויה שכל עולמה נסוב סביב חתולים: "רונית (שם בדוי), בת 35, נחשבת לאשה שהבלי העולם הזה לא מעניינים אותה. עולמה הרוחני והגשמי נסוב סביב חתולים - בעיקר חתולי רחוב.
בני האדם, תמיד נהגה לומר, פשוט שיעממו אותה. לא פלא שעם גישה כזאת לחיים, היתה רונית בודדה, ולימים כונתה 'רונית המוזרה'. הסיפור אודות המתבודדת התמהונית שהחתולים הם כל עולמה ואמה מיואשת מסיכוייה להנשא, מקבל תפנית מפתיעה בכך ש"באחד הימים פגשה באקראי במוזר אחר, והשניים התאהבו", ומסתיים בחתונה שנערכה לשניים, כשכל המשפחה המורחבת, המתקשה להאמין למזלה הטוב של רונית, צופה בהשתאות כיצד לאחר טקס הקידושין והמנה העיקרית, 'הכלה החסודה', רונית המוזרה, בשמלה לבנה, באיפור כבד ובתסרוקת מוגבהת, אחזה בידה שקית ניילון פשוטה, כמעט שקופה, עברה בין שולחנות האורחים ואספה מהצלחות את שאריות העוף והבשר".
נורית דיין, אשה בשנות ה-20 לחייה, הסכימה להתראיין לכתבה על-מנת לתאר את מסירותה לחתולי הרחוב ולעודד את האכלתם. תמונתה התנוססה בראש הכתבה וכותרת הכתבה היא למעשה מעיין ציטוט מפיה על היותה "מאכילה כפייתית". אלא שדבר זה לא נאמר על-ידה והוסף על-ידי עורך העיתון. בעקבות הכתבה, הגישה דיין תביעה על לשון הרע נגד מעריב, עורך העיתון והכתבת קרן ארגמן.
בפסק הדין שהתקבל השבוע בבית המשפט השלום בכפר סבא, דוחה השופטת מימון-שעשוע את טענת הנתבעים כי הכותרת היא ביטוי מטאפורי-ציורי, קובעת כי הרושם המתקבל מהכותרת הוא שמדובר בהצהרה עובדתית אשר באה מפיה של דיין עצמה, ואינה חוסכת בדברי ביקורת קשים על עורך העיתון:
"אינני מקבלת את טענת העורך, כאילו הכותרת, הפתיח והכיתובים 'משקפים נאמנה ובצורה ממצה' את תוכן הכתבה. נהפוך הוא - נראה כי העורך קיבל לידיו כתבה 'חיובית' ו'אוהדת' מדי לטעמו, ומתוך תפיסה עיתונאית לפיה 'צהוב יותר = טוב יותר', ו'חיובי = משעמם', החליט להוסיף לה כותרת, כיתובים ופתיח בוטים ומשמיצים, כדי לעשותה מושכת ומסקרנת יותר.
זאת, בעיקר על חשבונה של התובעת, שרגשותיה ותדמיתה הוקרבו למול ה'רייטינג'... אני דוחה את טענתו של העורך, כאילו למונח 'כפייתי' אין כל משמעות שלילית... אני קובעת, כי הכותרת הלקוחה מעולמם של המכורים לסמים, לאלכוהול, לאכילה וכיוצ"ב דחפים כפייתיים והפרעות אישיות, המתנוססת על תמונתה החזיתית של התובעת ובה משולב שמה, מהווה לשון הרע על התובעת, ויש בה כדי לבזותה ולהשפילה בעיני הבריות. לשון הרע מתעצמת כתוצאה מהפתיח, המדגים את מוזרותם וחריגותם הקיצונית של מאכילי החתולים, מוזרות המיוחסת במשתמע לתובעת ול'מאכילים אנונימיים' שכמותה".
פסיקה זו חוזרת למעשה על ההלכה המכירה בייחודיותה של הכותרת והצורך לבחון אותה בנפרד מגוף הכתבה.
פסק הדין קובע פיצויים בסך 20 אלף ש"ח ותשלום שכר טרחת עורך דין על סך 8,000 ש"ח שישולמו לדיין על-ידי מעריב וצרפתי.
-
לפסק הדין המלא