במסגרת הדוח השנתי (52ב') מגלה מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ליקויים חמורים בביצוע תוכניות הפיתוח הרב-שנתיות בהן הוחל בשנות ה-80' לפיתוח מגזרי המיעוטים. לשם פיתוח המגזר הדרוזי והצ'רקסי גובשה תוכנית רב-שנתית בהיקף תקציבי של כמיליארד ש"ח בגין השנים 1995-1999. ואולם, תוכנית זו לא בוצעה כדבעי.
בשנת 2000 אושר תקציב המשכי בהיקף של 750 מיליון ש"ח. בשנת 1998 הופעלה תוכנית רב-שנתית לפיתוח המגזר הבדואי בצפון הארץ בהיקף תקציבי של 600 מיליון ש"ח לשנים 1999-2003. מבדיקת המבקר עולה, כי גם בראשית שנות ה-2000 עדיין מתאפיינות הרשויות המקומיות של מגזר המיעוטים ברמת פיתוח נמוכה של תשתיות, ובהן תשתיות בתחומי הביוב, מים, דרכים, ופיתוח איזורי תעשיה.
הרשויות המקומיות במגזר המיעוטים מתאפיינות במיעוט מקורות עצמיים לפיתוח. מצב זה מגדיל את תלותן בסיוע ממשלתי לפיתוח.
ממצאי הדוח מעלים כי משרד הפנים, אשר על-פי החלטות הממשלה, מתפקידו לדאוג לפיתוח הרשויות המקומיות במגזר המיעוטים, לא יזם, ולא ביצע במידה מספקת פעולות שהיו בסיס למתן פתרון כולל לבעיות הפיתוח של המגזר הערבי. עקב כך הועבר נושא התוויית תוכנית פיתוח למגזר הערבי לטיפולו של משרד ראש הממשלה רק בסוף שנת 1999.
באשר לגיבוש והפעלה של תוכנית הפיתוח של המגזר הדרוזי והצ'רקסי, נמצאו ליקויים בסיסיים ביישום פיתוח המגזר. התוכנית התמקדה בפיתוח פיזי בלבד, ולא בגישה רב-תחומית אשר תטפל גם בהיבטים של חינוך, רווחה ותעסוקה. לא הובאו בחשבון יצירת מנופים כלכליים שיסייעו במימון הפעלתן ותחזוקתן של תשתיות חדשות.
נמצאו ליקויים ברישומי הוצאות המימון של פרויקטים תחבורתיים בדוחות ביצוע התקציב של משרדי הממשלה ומע"צ, מצב הפוגע בשקיפותו של תהליך התיקצוב, וביכולתו לבקר אותו ולפקח עליו.
גם ביצוע התוכנית לווה בליקויים בכל הנוגע להקמת מוסדות ציבור ופרויקטים תחבורתיים: נבנו מוסדות ציבור מפוארים, תוך חריגה תקציבית ניכרת. קיים ספק, קובע המבקר, אם ביכולתן של הרשויות המקומיות לתחזק מוסדות אלו. כמו כן נגרמו חריגות בלוחות הזמנים של פרויקטים תחבורתיים.
לדעת מבקר המדינה, מסדרי תיכנונן וביצוען של התוכניות עולה הצורך שהממשלה, על משרדיה, תפיק לקחים. ראוי לגבש ולקבוע לתוכניות הרב-שנתיות העתידיות מודל רצוי של סדרי תיכנון, סדרי תיאום, סדרי תיקצוב וביצוע, פיקוח ובקרה, והכל תוך גדי שקיפות ושיתוף בעלי העניין.
תשתיות ביוב במגזר המיעוטים
רוב הרשויות המקומיות במגזר המיעוטים מסלקות את שפכיהן לבורות סופגים, בשל היעדר פתרונות ביוב במגזר זה. על-פי הדוח עולה, כי המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים לא מילאו את התפקיד המוטל עליהם, למניעת מפגעים הנוצרים מביוב לא מוסדר, ולמניעת זרימת שפכים אל מקורות מים שפירים.
מהדוח עולה כי הקושי העיקרי במתן פתרון ביוב מלא לרשויות המקומיות במגזר המיעוטים, נובע מהקושי שלהן להחזיר הלוואות הדרושות למימון הקמת מתקני ביוב.
פיתוח איזורי תעשיה במגזר המיעוטים
משרד התעשיה והמסחר הוא אשר אמור לסייע לרשויות המקומיות לפתח איזורי תעשיה בתחומן. מהדוח עולה, כי רק בשנת 1996 החליט משרד התמ"ש לצרף רשויות מקומיות במגזר המיעוטים לאיזורי תעשיה מרחביים של רשויות מקומיות אחרות, או לאיזורי תעשיה מרחביים חדשים.
תשתיות דרכים במגזר המיעוטים
ממצאי מבקר המדינה בהתייחס לתקינותם של כ-10% מהדרכים, ב-22 מיישובי מגזר המיעוטים, מעלים כי ברוב הדרכים שנבדקו, נמצאו ליקויים המסכנים את הנהגים ואת הולכי הרגל. בקטעי דרך רבים חסרות מדרכות, ישנם תמרורים ושלטים שאינם תקינים, וכדומה.
מהדוח עולה, כי משרד התחבורה לא יזם תוכנית השקעות כוללת להעלאת רמת הבטיחות של תשתיות הדרכים ביישובי מגזר המיעוטים.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להכין למגזר המיעוטים תוכנית רב-שנתית לסלילת כבישים ולשיפורם במגזר זה, ולבחור בפרויקטים על-פי סדרי עדיפויות תחבורתיים ותנועתיים.
המגזר הבדואי בנגב
האוכלוסיה הבדואית בנגב מונה כ-130,000 נפשות. מחציתה מתגוררת בשבעה יישובי קבע שהקימה המדינה ברמת פיתוח מזערית. המחצית האחרת גרה במקבצים שנוצרו ללא תיכנון ואינם מוכרים בידי מוסדות התיכנון.
מהדוח עולה כי מאז הקמת יישובי הקבע לא חל שיפור ממשי ברמת התשתיות. עלות הקמתן והשלמתן של תשתיות מבני ציבור ביישובים אלו, הוערכו על-ידם בכ-1.2 מיליארד ש"ח.
למרות הצרכים הדחופים של מגזר זה, לא הוכנה תוכנית רב שנתית מפורטת ומתוקצבת על-מנת להביא לפתרון בעיית המגזר הבדואי.