איזוהי פעולת הגבייה הגדולה ביותר שמנהל מס ההכנסה? יש אומרים ניכויים במקור. אבל זה לא נכון. זה אמנם מכניס הרבה כספים לאוצר, אבל הוא לא עושה אותה. היא מוטלת על הרבה אנשים שעושים אותה, והם לא פקידי האוצר.
עוד שאלה לי בהקשר זה. מי אינו נותן קבלות על כספים שהוא גובה? אינסטנקטיבית הייתם אומרים בעלי דוכנים בשוק, מורים פרטיים, אינסטלטורים וכדומה. אתם אולי צודקים, אבל אלה לא הרציניים. מי שבאמת לא נותן קבלות על מה שהוא גובה, זה מס הכנסה. גובים מאות מיליונים ויותר, מבלי לאשר לנישום; שמהכנסתו נוכה מס במקור, שהמס הגיע. כלומר, ניכוי מס במקור נעשה ע"י הרבה אנשים, פקידי המס לא ביניהם.
מס ההכנסה אינו טורח לאשר, שהוא קיבל כסף לזכות הנישום.
נבדוק סוג אחד, בלבד, של ניכויים במקור. הכנסות מריבית מדיבידנדים. זה מתחיל להיות מעניין עכשיו, לקראת מה שמכנים ה'רפורמה'. בעוד שכרגע פטורה ריבית שקלית מניכוי מס במקור הכוונה הנה לבטל הפטור. זה אומר מיליונים נוספים של פעולות ניכוי, בשנה, חדשות. זה יגיע, כמעט, לכל לקוח בבנק. וזה בעצם יותר רחב, לא רק לקוח בבנק אחד יכול גם להיות במספר בנקים, וזה לכל פיקדון בכל חשבון לחוד. זאת ועוד: כל תשלום ריבית מחייב ניכוי מס לחוד. על כן מדובר בכמות ענקית.
האם עבודה זו כדאית, בהתחשב בזאת שבעצם אפשר לבקש החזר, במקרה שחבות המס קטנה מהניכוי. וזה כמובן כרוך שוב בעבודה רבה.
בבחינת הכדאיות למשק הלאומי, בהשקעת העבודה בניכוי המס במקור, יש בעיה. עבודה זו אינה מתוקצבת, מאחר והיא לא נעשית ע"י מנגנון המדינה, אלא באמצעות גופים עסקיים ופרטיים שהחוק מאלץ אותם לעסוק בכך. יתכן בהחלט, שעלות העבודה המושקעת בפעולה גדולה מתועלתה. אבל היות ומדינה אינה צריכה לשאת בהוצאה, כל אגורה שתגבה 'כדאית' לשלטונות המס, אפילו יושקעו בכך 2 אגורות ע"י גורמים אחרים. השאלה הינה הכדאיות למשק הלאומי.
לדוגמא: יש פעולות ניכוי במקור בסכומים קטנים, שהעמלה הנגבית, בעיקר בעקיפין, על-ידי הבנק היא גבוהה מהסכום המועבר למס. שלא לדבר על מקרה שהמקבל פטור, במקרה, ממס; או אז תעלה פעולת דרישת, וקבלת ההחזר, פי כמה.
יש שני דברים שהייתי מציע:
- ראשית לפטור תשלומים קטנים מחובת ניכוי מס במקור;
- שנית מוצע כי המדינה תשא מהוצאות עבודה זו. אין לי שום דבר נגד העברת עבודה לקבלני משנה, מה שקרוי הפרטה; אבל זו עבודה הנדרשת ע"י המדינה ועבורה, מדוע שלא תישא בעלותה.
כדאי לבדוק אם בקשת החזרים לניכויים במקור הינה פשטנית וקלה, במידה מספקת. השמועה אומרת כי קבלת כספים כאלה, חזרה ממס הכנסה, היא עסק לא קל. לעשות זאת לבד זה, לעיתים, כמעט בלתי אפשרי - דבר שמביא נישומים קטנים לוותר על המגיע להם. לגדולים כדאי לתת את העבודה הזאת לבעלי מקצוע. נוצר אפוא מצב, שעלולים להיות מקרים בהם נוכה מס במקור, שבסופו של חשבון אינו מגיע. סכומים אלה אמנם לא נדרשו חזרה, מסיבות טכניות.
נוצרה כאן גביית מס לא מוצדקת. לא נראה שהמדינה צריכה לעסוק בזאת. יש לשים לב שאם יש כאן עיוות. הוא נוגע דווקא לאנשים קטנים, לגדולים יש פתרונות. מומנט זה רגיש, ציבורית. למעשה ניזוקים נישומים קטנים, מתקנות שנעשו בכדי להקל על הגביה מנישומים גדולים. בימינו שהכל שפיט, דבר זה עלול להגיע גם לערכאות.
אילו נשאלתי הייתי מציע שני דברים. ראשית, כדאי לפטור סכומים קטנים מחובת הניכוי במקור. זה גם יחסוך עבודה. שנית רצוי ששלטונות המס ירכזו את כלל הניכויים לכל נישום, וישלחו לו אישור על כך אחת לשנה. באמצעים האלקטרוניים הקיימים זה כנראה אפשרי. אישור כזה יראה לנישום על מה מדובר בדיוק מחד, ומאידך יקל עליו להגיש בקשה להחזר.