חוק משפחות מרובות הילדים שהוצע על-ידי ח"כ הלפרט קובע, כי עד ילד הרביעי הקיצבאות יהיו זעומות ומילד רביעי הן יגדלו פי כמה.
חוק זה פוגע בראש בראשונה בשכירים העובדים. אלו כמעט ואינם מקבלים קיצבת ילדים, אך עליהם לממן את ילדי החרדים והערבים. קצב הילודה של שני מגזרים אלה מסכן את ישראל הציונית דמוקרטית ועלול לגרום לכך שבעוד כמה שנים יהיה רוב לא פרודקטיבי בארץ. כבר עכשיו %50 מבני הנוער בישראל אינם משרתים בצה"ל (כולל ערבים), ונשאלת השאלה האם אנו יכולים להרשות לעצמנו, מצב בו רוב האוכלוסיה לא ישרת בצה"ל וישמור על מדינתו?
פגם חמור נוסף של חוק נצלני זה, הוא עידוד הילודה במדינה הצפופה, אשר יגרום לפיצוץ אוכלוסין חמור ויעמיק את העוני. החוק מעודד ריבוי הילדים וגורם לעידוד משפחות העניות ללדת ילדים רבים ולהרחיב את מעגל העוני.
לדעתי, עלינו לפעול ההיפך. עלינו לעודד הקטנת ילודה בכל המגזרים על-ידי יצירת פירמידה הפוכה של הקיצבות ילדים.
דווקא בעלי האמצעים במדינה יודעים לתכנן את גודל המשפחה לפי היכולת הכלכלית, בעוד שהעניים אינם דואגים לתכנון משפחתם. לכן על הממשלה מוטל לכוון את תכנון המשפחות של האוכלוסיה ולביא להורדת שיעור הילודה הגבוה והשוואתו לשיעור הילודה האירופאי- מערבי.
רבים מאלו שיקראו מאמר זה עשויים לחשוב כי אני בעד פגיעה בעניים, אך ההפך הוא הנכון. הפתרון שאני מציע יאפשר לבעלי משפחות קטנות להעניק אהבה רבה ותשומת לב גדולה יותר לילדיהם, ויהיה להם כסף רב יותר להעניק לחינוכם וצרכיהם של ילדיהם. החשוב מכל: הפתרון יקל על ההורים העניים להוציא את ילדיהם מהמעגל האינסופי של העוני.