אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד מרכזי בפרשת מותו/ההמתנה למותו של יאסר ערפאת. התפקיד המסורתי של התקשורת - כמדווחת והמעדכנת על אירועי היום, ממשיך להתקיים גם כאשר לא קיים מידע כלל.
לא ניתן להתעלם מהעובדה הבסיסית: במשך כל השבוע האחרון היו שני צדדים מרכזיים, שניסו לתמרן את הציבור. מצד אחד, הפלשתינים ומהצד השני, ישראל. בין שני הצדדים האלה קיימת התקשורת (העולמית והמקומית) שהפכה למגרש המשחקים של שני הצדדים.
לכל צד מהשניים יש עניין לקבוע את סדר היום ואת תוכן הדיווחים. הפלשתינים מעוניינים לשדר אווירה של עסקים כרגיל, וכי "הראיס" עומד בכל יום לחזור לתפקידו. לכן אנו כל העת מקבלים דיווחים, כי הראיס פקח את עיניו או התלוצץ עם רופאיו. פעם מספרים לנו כי הוא לא במוות קליני ומוחו וגופו ממשיכים לתפקד ופעם אחרת מספרים כי הוא בתרדמת הפיכה. ביומיים האחרונים ההודעה זהה - מצבו יציב (מה יש לומר, כשאתה מת, המצב בדרך כלל יציב וקבוע...).
מנגד, הצד הישראלי ממשיך להוציא הודעות כי הראיס מת. ישראל מעוניינת להביא את מותו כמה שיותר מהר כדי לסיים את הפרשה ולהיפטר ממנו באופן סופי ואחרון (למרות שרוחו תמשיך לשרות על איזורינו עוד שנים רבות...)
וכאן המקום לחזור לתקשורת. התקשורת רוצה וצריכה לדווח כל העת על ההתפתחויות במצבו העדכני של ערפאת, אך מה לעשות שאין על מה לדווח. למעט הרופאים בפריז, סוהא וכנראה עוד מספר מצומצם של מקורבים, איש אינו יודע מה מצבו האמיתי. אך מה לעשות, כאמור, מהדורת חדשות משודרת כל שעה, ובמשך היום רצוי שיהיו עידכונים כדי שיהיה על מה לדווח. הכול כדי למלא את חלל האוויר ולא להישאר אחרונים בדיווחים.
במצב של חוסר במידע - התקשורת תדווח על כל שביב מידע שיתנו בידה, גם אם הוא מופרך, כמו זו שערפאת התעורר ויצא לשופינג ברחבי פריז או שהוא חולה במחלות טרופיות שונות.
דוגמה נפלאה ניתן למצוא בדרך התגלגלות הדיווחים על מותו ביום חמישי. בשעות הצהריים המוקדמות דיווחו בעיתון צרפתי על הדרדרות נוספת במצב הראיס. הארץ החלו לצטט את הדיווח והסיקו שהידרדרות ממצב של מוות קליני היא רק אחת... בעולם החלו לדווח כי בישראל מדווחים כי הראיס מת. אישים שונים העולם, נפלו בפח של ההזנה החוזרת של התקשורת (אחד מצטט את הערכתו של השני עד שהדבר הופך לעובדה מוגמרת), ושלחו את תנחומיהם על מות הראיס. אמצעי התקשרות דיווחו על ההתפתחות החדשה, וכך כולם ידעו כי הראיס מת וזאת בלי הודעה רשמית מוסמכת אחת.
חשוב להזכיר, כי פעמים רבות בעבר, במצב של חוסר מידע, חזרה התקשורת על ריטואל ההזנה החוזרת, דבר שבסוף התברר כשגוי ושיקרי. הדוגמה הטובה ביותר היא "טבח ג'נין" במהלך מבצע חומת מגן. לכן, חשוב לבחון את הידיעות השונות לגבי מצבו של ערפאת באופן שקול ומידתי.
