ערפאת כמנהיג

לפני שנים רבות כאשר היה ברור לחלוטין שערפאת טרוריסט ולא עלה על הדעת שהוא היה יכול להיות פרטנר לשלום אמת, ממשלות ישראל סרבו לחסלו. שרותי הביטחון טענו שמכירים את 'המודוס וויוונדי' (דרך הפעולה) שלו ובכך היה אפשר להגביל הנזק לעומת מישהו חדש לא ידוע. כך טעו בגדול. נתנו לו להיבנות בעולם כפטריוט לגיטימי מצד אחד ולהמשיך הטרור מצד שני. מהצד השני היריבים הפנימיים שלו ככלל, לא הרימו יד למרות ההבדלים וההתחרויות. השאלה הנשאלת היא מה היה סודו להישרדות בעולמו האלים? להלן שלושה 'מפתחות' לתשובה: 1. האחדות - למרות ההבדלים בין ארגוני הטרור, ערפאת לא השתמש בכוחו להכריע שותפיו. הוא לא שבר אותם, לא זלזל בלגיטימיות שלהם ולא הרים יד של ממש נגדם. במונחים של ישראל היום, לא היה דבר דומה לתכנית ההינתקות - פגיעה אנושית במחנה אחד גדול. הוא שמר על האחדות ובזאת שרד כמנהיג של כולם. 2. במסגרת האחדות ערפאת שמר על המורשת והיעוד המשותף; הקמת פלשתין במקומה של ישראל... כאשר חתם על הסכם אוסלו לא וויתר על מאומה ואמר כך לעמו. הוא שיקר לאלו שאינם מוסלמים - דבר מותר לפי המורשת - ובזאת השיג הישגים רציניים והחליש את ישראל למרות כוחה הצבאי. המחנות הערביות הבינו היטב את דרכו והעריכו את מעשיו כמשחרר חלקי ארץ ישראל והבאת המוני פליטים חזרה. כל ההסכמים שעליהם הוא חתם החזירו עוד כבוד, עוד שטחים, וחיזקו הכוחות הטרוריסטים בדרכם להחזיר את הכבוד שאבד בניצחון הישראלי ב-48' בדרך המסורתית שהיא דרך הנקמה - כלפינו הטרור. במסגרת זאת הצליח 'לשנן לבניו' את תורתו, ובכך העניק להם היכולת והרצון לשלם את המחיר הנדרש אחרי מותו. 3. שמירה על המורשת השלטונית הערבית. במערב וישראלים רבים ציפו שערפאת יהפוך למנהיג מערבי שידאג לצרכי עמו האלמנטריים - צרכים חברתיים-כלכליים... וכתוצאה יוותר על האלימות, יתפשר על היעוד ויהפוך לפרטנר להסדרים סבירים. ערפאת הבין היטב את 'המארב' שהכינו לו. לקח את הכסף מכולם, אמר את המילים הנדרשות לכך, אבל הלך בדרך המסורת השלטונית הערבית והיא שהממשלה אינה אחראית לקיום האישי של התושבים. זה עניינם. תפקיד ממשלה לפי המורשת היא בעיקר לשמור על סדר כללי וכבוד ולנקום באויבים. מאז אוסלו, ערפאת העמיק את הבנתו על האויב הישראלי. הוא קלט את 'הבטן הרכה' ולמרות המשך הטרור, הצליח לשכנע מחנות בישראל שוויתור על הכיבוש הקטן - יש"ע - היא הדרך לוויתור של הערבים על הכיבוש הגדול של 48'. מאד חשוב לציין, שברק-קלינטון היו מוכנים לוותר לו על יש"ע... במסגרת תהליך שלום. הוא בחר בטרור בהתאם למסורת; מחזירים כבוד מאלו שאינם מוסלמים לא על-ידי מתנות אלא בדרכי נקמה-טרור. לסיכום, ערפאת בנאמנותו לאחדות, שמירת המורשת, ללא סטייה מהותית מהייעוד, בדם ובאש 'החיה עצמות יבשות' על חשבון הישרדותה של ישראל. __________ פרופסור ג'רלד פרמן (מדעי המדינה) - אופקים