דמו בנפשכם שבעיצומה של מלחמת העולם השנייה, לונדון תחת אימת הבליץ הגרמני, מפציציו של היטלר הורסים את בירת בריטניה, ובטיימס הלונדוני מופיע מאמר פרי עטו של שר התעמולה הנאצי, יוסף גבלס, המשבח את היטלר ומצדיק את מלחמתו בבריטים.
בבריטניה, דבר הזוי שכזה לא היה קורה לעולם. אולם אנחנו כ"אור לגויים": בעיתון הנפוץ ביותר במדינה "ידיעות אחרונות", התפרסם לאחרונה מאמר מעורר מיאוס, פרי עטו של ד"ר אחמד טיבי, יועצו ומסבירו של ערפאת, שברוב ביזיון וקצף הוא גם חבר כנסת ישראל. במאמרו הוא משבח ומקלס את אדונו, יאסר ערפאת, ומאחל לו החלמה מהירה. שישוב במהרה וימשיך את מלחמתו בישראל בראש ארגוני הטרור, המקיזים את דמנו במלחמתם המכונה אינתיפאדה.
להלן קטעים נבחרים ונאמנים למקור ממאמרו של טיבי, כאשר שמו של ערפאת מתחלף להיטלר, פלשתין הופכת לגרמניה, וישראל לבריטניה, תוך התאמת המאמר לפרסום הזוי בטיימס הלונדוני, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
כותב טיבי: "השינאה הבריטית (הישראלית) להיטלר (ערפאת), המתפרצת דווקא בימים אלה במין שמחה יוקדת לאיד היא לא רק פוליטית. היא מיתולוגית. שינאה לנראטיב של העם הבריטי (הפלשתיני) שהוא ההיפך של הנראטיב האנגלי (הציוני). שינאה של מי שהיה קל לבריטים (לישראלים) להאשימו בכל העוולות".
"שנאתם אותו על שפמו (זקנו) ועל צלב הקרס (הכפייה) שעבור הגרמני (הפלשתיני), נותנים את הנופך של הסמל, של ההצמדות למורשת, לאדם ולאדמה. בבידודו השערורייתי בבונקר שלו בברלין (במוקטעה שברמאללה) הוא מזכיר לכם שהפכתם לכובש המנחיל סבל לאחר. בבידוד ארוך הימים היה משפיל לא רק לעצמו אלא לעם שלם".
מסיים ח"כ אחמד טיבי את מאמרו המבחיל: "אני אוהב אותך אדולף היטלר (יאסר ערפאת). בכוחך ובחולשתך, בבריאותך ובמחלתך, היה חזק. להתראות בקרוב כאן, הרי זה מה שהבטחת לי".
ממש לא יאמן: "ידיעות אחרונות", מפיו של אחמד טיבי, מאחל לטרוריסט מספר אחת יאסר ערפאת שידיו מגואלות בדמם של אלפי ישראלים, שישוב בריא ושלם להתייצב בראש הטרור. האם איבדנו את שפיותנו? האין גבול לחופש הביטוי?