אני חילוני, שכיר, שעושה שעות נוספות בשביל להרוויח טוב, משלם המון מיסים, שכבר מזמן הפסקתי להבין על מה וכמה.
אני לא עשיר, ואף אחד גם לא משלם את חובותיי מלבדי, שירתתי בצבא, ואני עושה מילואים,הדעה הפוליטית שלי בהקשר לסכסוך הערבי- ישראלי לא רלוונטית לעניין כלל, ואני מבין שהמאבק הכלכלי על עתידה של המדינה חשוב לא פחות מזה המדיני.
אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל מבין מספיק כדי לדעת שמשהו פה מסריח...
אני לא מתבייש להגיד שאני נגד חוק הנגב, שאין בו שום היגיון כלכלי, אלא רק פוליטי.
אני לא מתבייש להגיד שאני נגד מימון עיוור של תלמידי ישיבות.
אני לא מתבייש להגיד שאני נגד הגניבה של הקופה הציבורית שאותה אני מממן.
אני בעד סיוע לשכבות החלשות, ובעד זכותם של נכים וזקנים לחיות כאן בכבוד,אני לא נגד חרדים, ומוכן לשקול את מימונם של עילית תלמידי הישיבות, במקביל למימונה של העילית בתחומי התרבות, המדע והטכנולוגיה.
אני בעד מדינת רווחה, אבל כזו שנותנת תקווה, שמייצרת מקומות עבודה ועתיד, ולא מגדילה את מעגל העוני כל שנה.
אני בעד מיסוי שוק ההון שבאמת ייקח ממי שיש לו הון ולא משכורת של 20 אלף שקל.
אני בעד שיהיו גם עשירים בארץ, כי רק הם יניעו את הכלכלה קדימה וייצרו עוד מקומות עבודה.
אני בעד להשקיע את כל הכסף שזורקים על חקיקה פרטית, בתשתיות, במדע, בהשכלה, בעתיד האמיתי שלנו.
אני מחכה שהמכתב הזה יגיע לפוליטיקאים רציניים, מכל גווני הקשת הפוליטית, שלא מפחדים להגיד בקול רם מה שכמה מיליונים אומרים כל ערב מול הטלוויזיה!
אני מתחייב לעזור להם במאבקם למען זכותי לחיות כאן, כמו שאני באמת רוצה!
אם הסכמת עם מה שכתוב למעלה, אנא העבר הלאה לכמה שיותר אנשים (גם אנשי תקשורת ואנשי ציבור!).
מהר, לפני שגונבים אותך עוד קצת...
המכתב כתוב בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד.
