שני רוצחים מפורסמים נשפטו למאסר עולם בישראל. הראשון הוא יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין; והשני הוא מרואן ברגותי, רוצחם של עשרות ישראלים.
והנה בימים אלה, היתה עדנה לרוצח המתועב ברגותי, שבשל חומרת מעשיו נידון לחמישה מאסרי עולם, וממי אם לא משר הפנים שלנו, אברהם פורז. כאשר שמע השר הנכבד כי ברגותי מתכוון להתמודד בבחירות לראשות הרשות הפלשתינית, מיהר פורז להסביר כי ניתן לשחרר את ברגותי מהכלא בנסיבות מסויימות: "היו בעבר שיקולים שגברו על כך שאנשים נשפטו למאסר עולם, אם תיווצר סיטואציה פוליטית או אחרת שתחייב אותנו למחשבה אחרת, ניתן יהיה לשקול את זה". כך אמר כבוד השר מבלי למצמץ.
לפי אותו הגיון עיוועים יש לשאול את השר פורז האם "בנסיבות מסויימות, אם תיווצר סיטואציה פוליטית" הוא יהיה מוכן לשחרר את יגאל עמיר מן הכלא?
אם למשל יבטיחו ארגוני הימין הקיצוני לממשלת ישראל כי הם ידאגו לפינוי מיידי של כל המאחזים הבלתי חוקיים ביו"ש, וימנעו מכל אלימות והסתה במהלך ההיתנתקות מעזה - כל זאת תמורת שחרורו של יגאל עמיר מן הכלא והצבתו בראש מפלגתם שתתמודד בבחירות לכנסת. בדיוק כבעיסקת ברגותי, בהבדל אחד: שברגותי מאיים על כסאו של ערפאת, בעוד שליגאל עמיר, בשלב זה, ככל הנראה, אין עדיין יומרות שכאלה.