X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
כיצד נאבקים ארה"ב והאיחוד האירופי כדי לעצור זרימת כספים לארגוני הטרור
▪  ▪  ▪

פיגועי הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001 הפנו את תשומת הלב העולמית אל דרכי המימון של רשתות הטרור. ארה"ב והאיחוד האירופאי פועלים בקדחתנות, מאז ה-11 בספטמבר 2001, להשלמת הליכי חקיקה אשר יספקו לרשויות אכיפת החוק כלים לחשיפת דרכי המימון של רשתות הטרור.
במסגרת הליכים אלו, אישר הנשיא בוש חוק המרחיב את חובות הדיווח של הבנקים (Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required to Intercept and Obstruct Terrorism (USA PATRIOT) Act of 2001) הידוע בשם "Patriot Act" (החוק הפטריוטי). ואילו האיחוד האירופאי אישר תיקונים להנחיות בנושא הלבנת הון (Directive on Money Laundering (91/308/EEC).

כללי

ביום 26 באוקטובר 2001 אישר הנשיא בוש את ה- Patriot Act. במאמרנו נתמקד בפרק השלישי בחוק, המתקן את חוק הסודיות הבנקאית (Bank Secrecy Act) והמעניק לרשויות אכיפת החוק סמכויות מוגברות לשם המאבק בהלבנת ההון.
הוראות הפרק השלישי ב-Patriot Act מחייבות מוסדות פיננסיים לדווח לרשות המוסמכת במשרד האוצר על כל פעולה חשודה. חובה זו חלה על כל מוסד פיננסי, ללא קשר לגודלו, ובכלל זאת על מוסדות אשר בעבר לא נכללו במסגרת חוק הסודיות הבנקאית (כגון: ברוקרים).
בנוסף, מעניק ה-Patriot Act סמכות למשרד האוצר האמריקאי לקבוע רשימה של מוסדות פיננסיים הפועלים בטריטוריות מחוץ לארה"ב, כמו גם סוגי חשבונות או עסקות, כ"חשודים עיקריים בהלבנת הון" (Primary Money Laundering Concern).
המוסדות הפיננסיים האמריקנים יידרשו לנקוט צעדי זהירות מיוחדים בכל עסקה עם "חשוד עיקרי בהלבנת הון", וכן יידרשו לקבל מידע אודות זהות הבעלים/הנהנים מהחשבון.
משרד האוצר האמריקני אמור, בחודשים הקרובים, להתקין תקנות, בין היתר, בנושא החלפת מידע בין מוסדות בנקאיים לבין רשויות אכיפת החוק אודות לקוחות החשודים בפעילות טרוריסטית או בהלבנת הון. כמו גם להתקין תקנות אשר יתירו למוסדות הבנקאיים להחליף מידע אודות לקוחות עם מוסדות בנקאיים אחרים. החלפת מידע זו, קובע ה-Patriot Act, לא תחשב כמפרה את חובת הסודיות הבנקאית.
יצוין, כי כבר היום מחויבים הבנקים, מכוח ה-Bank Secrecy Act, לדווח על כל פעולה בנקאית ((Currency Transaction Report, כגון: הפקדה, משיכה או המרה, בסכום העולה על 10,000 דולר, כמו גם על פעולות בנקאית במהלך יום עסקים שהיקפן המצטבר עולה על 10,00 דולר. בנוסף, נדרשים הבנקים לדווח על כל פעולה חשודה, אף אם אינה מגיעה לסכום של 10,000 דולר.

ביקורת

במקביל להשלמת הליכי החקיקה המואצים, נשמעים קולות מבקרים הטוענים כי זיהוי מדינות המנהיגות משטר מס מקל (מדינות מקלט מס Tax Haven), כ"חשודות עיקריות בהלבנת הון" (Primary Money Laundering Concern) וכמדינות המסייעות להלבנת כספי הטרור, הינו שגוי וכי החקיקה החפוזה מחמיצה את מטרתה.
טענה מרכזית המועלית כנגד החקיקה, הינה כי במסווה של מאבק ברשתות הטרור מועברת חקיקה שמטרתה האמיתית להיאבק במדינות המשמשות כמקלטי מס. מדינות אלו מושכות, בזכות שיעור המיסוי הנמוכים וחובות הסודיות הבנקאית המונהגים בהן, משקיעים זרים ממדינות בהן שיעור המס גבוה (הכוונה היא בעיקר למשקיעים מדינות מערב אירופה וארה"ב, הגובות מסים גבוהים מאזרחיהן).
דרישת ה-Patriot Act לחשיפת זהות הבעלים/נהנים מחשבון המנוהל בטריטוריה "חשודה עיקרית בהלבנת הון" נועדה לספק לרשויות המס בארה"ב מידע אודות פעילותם הכלכלית של אזרחיה.
הנהגת שיעורי מס נמוכים, טוענים המבקרים, אינה קשורה בהכרח להלבנת הון ולטרוריזם. הניסיון מוכיח כי רובה של הפעילות הכלכלית שמנהלים ארגוני הטרור נעשית במדינות בהן הם פועלים, ודי לציין כי בארה"ב עצמה אותרו לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, נכסים וכספים של אוסמה בין-לאדן ושל ארגון הטרור "אל קעידה" בשווי העולה על 80 מיליון דולר.
עצם העובדה כי עסקות הקשורות למדינות מקלטי המס נבחנות ביתר חשד מרחיקה את ארגוני הטרור מפעילות בהן.
ביקורת נוספת נמתחת על כך שהחקיקה החדשה המטילה על המוסדות הפיננסיים את החובה לדווח על פעילות "חשודה" ובכך הופכת את רשויות אכיפת החוק לפאסיביות. בנוסף, החובה לדווח על כל פעולה העולה על 10,000 דולר מטילה על המוסדות הפיננסים נטל כלכלי כבד ומציפה את רשויות החוק בכמויות מידע עצומות ההופכות את מלאכת איתור הפעולות הפליליות, מבין מיליוני הפעולות הלגיטימיות המתבצעות במערכת הפיננסית, לחיפוש "מחט בערמת שחת".

פתרונות אפשריים

מרבית מדינות העולם מעונינות לשתף פעולה עם ארה"ב במאבקה בטרור, מתוך הבנה שאיום הטרור מעמיד בסכנה את יציבות כלכלותיהן וביטחון תושביהן. הדרך הנכונה והראויה להילחם ברשתות ארגוני הטרור הינה דרך של שיתוף פעולה והסכמה.
במרבית מדינות מקלטי המס, כמו בארה"ב, קיימת חובת סודיות בנקאית. חובה זו אינה מוחלטת. חובת הסודיות לא תמנע מהרשויות המוסמכות במדינה לקבל מידע הדרוש להן לשם חקירת פשע. כמו כן, בין מדינות רבות קיימות אמנות לשיתוף פעולה וסיוע משפטי, על-פיהן יסייעו המדינות אחת לשניה ויחלקו בינהן מידע במידה ומדובר במעשה המוכר כפשע בשתי המדינות (Dual Criminality) (הכוונה היא לפשעים כגון: רצח, טרוריזם וסחר בסמים) . מצב משפטי זה מסביר מדוע מדינות מקלט המס לא מסייעות באכיפת חוקי המס של מדינות זרות, בעלות המיסוי הגבוה, על הכנסות שצמחו במדינת מקלט המס.
נדמה כי חקיקת ה-Patriot Act, הדורש את חשיפת פרטי זהות הבעלים/הנהנים מהחשבון המנוהל בטריטוריה ה"חשודה עיקרית בהלבנת הון", נועדה לשרת את רצון ארה"ב לחשוף מידע אודות פעילותם העסקית של אזרחיה במדינות מקלט המס יותר מאשר נועדה להילחם בארגוני הטרור. חקיקה זו, הכופה על מדינות ריבוניות את מערכת חוקי המס האמריקנית תוביל לצמצום שיתוף הפעולה בין מדינות מקלט המס לארה"ב ועלולה אף לפגוע ביציבות הכלכלית של מדינות מקלטי המס שכלכלתן מבוססת על ניהול פיננסי בעבור תושבי חוץ.
כדי להבטיח את חשיפת רשתות הטרור, די בהרחבת מעגל המדינות החתומות על אמנות לשיתוף פעולה וסיוע משפטי עם ארה"ב. מכוח אמנות אלו יוכלו רשויות אכיפת החוק האמריקניות לקבל את המידע הדרוש להן למלחמה בטרור, מחד ואילו ריבונותן של מדינות מקלטי המס והסודיות הבנקאית לא יפגעו, מאידך.

תאריך:  31/01/2002   |   עודכן:  31/01/2002
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יואב יצחק
ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, הורה לתמלל שיחות שהושגו בהאזנות סתר, למרות שהדבר נוגד את החוק וגם צווים של בית המשפט. הפרשה מתגלגלת. מבקר המדינה כבר החל לבדוק פרשה זו. להלן: "תיק מזרחי", החשיפות, הכתבות והביקורת.
יואב יצחק
ארנון מוזס ומרדכי גילת אינם מפרסמים בידיעות אחרונות את הודעות הממשלה, הכנסת, היועץ המשפטי ומבקר המדינה על החלטתם לבדוק את המעשים הפליליים שביצע לכאורה ניצב משה מזרחי
חיים משגב, ד"ר
חיים משגב מבקר את כבוד היושב-ראש - על כוונתו לצאת לרמאללה, למרות התנגדות הכנסת והממשלה; משגב מזכיר לכולנו את חלקו של בורג בעבירות שהתגלו במהלך הבחירות לראשות המפלגה
יואב יצחק
על צ'רנוי שמנסה לגייס את הפרקליט יהושע רזניק; על פרטנר הנאלצת לתת גילוי למס' המנויים הפעילים; ועל שחקני הפועל מכבי, האנוסים ללכת עם עזבונו של המנוח ראובן שפירא
עו"ד בועז גוטמן, סנ"צ (בדימ.)
עו"ד גוטמן עושה מטעמים מפרשת האזנות הסתר. מבקר את השר ליברמן, את השר לנדאו וגם את ניצב משה מזרחי - על כך שסחבו לו, מתחת לאפו, דיסקטים עם כל התמלילים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il