אבהיר בפתח הדברים כי אני תומך מאד בתהליך ההינתקות, עם כל הכאב הרב המלווה אותו, בעיקר כאבם של אזרחים טובים ונאמנים, שייאלצו לעזוב את ביתם עקב ההינתקות, מנגד אני גם מאד לא אוהב את צורת ההתנסחות של ולרשטיין, היוצרת הרגשה לא טובה של התנצחות עם הלגיטימיות של ספר החוקים.
אך טרם אנו שולחים את ולרשטיין למאסר עולם עם עבודת פרך, על המרדה נגד אושיות שלטון החוק במדינת ישראל, בואו ונביט קודם בלשון החוק כפי שהציעה הממשלה, וכפי שאישרה הכנסת בקריאה ראשונה, ובואו נבחן במיוחד את סעיף 17 שלו, עונשין.
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר 3 שנים; עשה כן תוך סיכון חיי אדם, או כשהוא נושא נשק חם או קר, - דינו מאסר חמש שנים:
(1) נכנס לשטח, שהכניסה אליו הוגבלה, או שוהה בו, ללא היתר או תוך הפרת תנאי מתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 25.
(2) נכנס לשטח, שהכניסה אליו נאסרה, או שוהה בו, בניגוד לסעיף 26.
(3) מפר הוראה שניתנה בידי איש כוחות הביטחון לפי סעיף 25(ג) או 26(ג) לצאת מהשטח שהכניסה אליו הוגבלה או נאסרה.
(4) מפריע לאיש כוחות הביטחון או לאדם אחר הפועל לפי חוק זה, להוציא, להרוס או לאטום נכס שיש למסרו או לפנותו לפי סעיפים 30 או 31 (בסעיף זה - נכס) או מפריע להם במילוי תפקיד אחר מתפקידיהם על-פי חוק זה.
(5) משתתף בהתפרעות המפריעה לביצוע הוראה מהוראות חוק זה או משתתף בהתפרעות במטרה להפריע בביצוע הוראה כאמור; "התפרעות" - השתתפות בהתקהלות של שלושה אנשים או יותר המפרה את השלום
(6) פותח אטימה שנעשתה בנכס.
(הסעיפים הועתקו מעותק קשיח, ואם חלה טעות בהעתקה - זוהי טעות בתום לב)
זהו נוסח סעיף 17 להצעת החוק, זו ההצעה שעברה בכנסת בקריאה ראשונה, ואתם יודעים מה, אם זה החוק אשר ייחקק, אז אפילו אני, התומך בהינתקות, והחרד מפני כל מילה של הסתה, אעדיף להירקב בכלא מאשר למלא אחר הוראותיו - כלשונו היום.
ממשלת ישראל, ובראשה אריאל שרון, וטומי לפיד שני דמוקטטורים מזן מאד מאד מיוחד, זוממים להשליך לבית האסורים ל-3 שנים כל חקלאי שיאחז במטעיו, כל בעל שיאחז בביתו, כל איש וילד שיידבק בחדרו ובצעצועיו - שלא לדבר כל שלישית אנשים אשר "תפר את השלום" - ואפילו לא הרימו קולם, לא הרימו ידם, לא איימו על איש, לא סיכנו איש, רק נדבקו לאדמת מולדתם ואמרו, אם אתם רוצים אותנו בחוץ, תצטרכו לפנות אותנו, אנחנו מרצוננו לא זזים, והפתרון של ממשלת ישראל - שלוש שנים לסל - וחסל.
גם כנסת ישראל אישרה (רק בקריאה ראשונה) ברוב הדרה וברוב גדול את הסעיפים האלה, פרי הביאושים של טומי לפיד שר המשפטים וועדת השרים לחקיקה שבראשה עמד.
ומה הפלא אם כן שקולות המחאה נגד החוק (שהוא עדיין כלל לא בתוקף) אפילו מושמעים על-ידי פנחס ולרשטיין מעבר להררי היש"ע - נשמעים היום בכל בית ובית בישראל.
מי שזרעו את זרע הרע היו רשויות השלטון, אשר ניסחו הצעת חוק לא חוקית, לא מוסרית, לא חוקתית, הצעת חוק אשר אם תשלים את הליכי החקיקה מבלי שתשונה - לא תעבור את מבחן הבג"צ.
וכל מי שנלחם נגד ניסוחיו הנוכחיים המסוכנים של החוק, באמצעות מתן ביטוי ציבורי (ומידתי) לדעתו על החוק, כל עוד החוק לא נכנס לתוקף, וכל מי שיתקוף את סעיפי החוק הזה באמצעות בית המשפט, לאחר שיעבור בקריאה שניה ושלישית - אין לנו אלא לברכו.
