בכוח מה שלט (ושולט) השמאל בארץ במשך כשמונים שנה, הרבה לפני הקמת המדינה? עם קריאת השאלה יקומו מייד רבים ויאמרו, השמאל שולט? והרי יש ממשלה של המחנה הלאומי? השמאל שלט? והרי היתה ממשלתו של מנחם בגין? וממשלתו של יצחק שמיר? וממשלתו של בנימין נתניהו!
אכן, בטרם נענה על שאלת הפתיחה, נשיב לתמהים על שאלתם הם. אכן בבחירות שנעשו בארץ, התברר, יותר מפעם אחת, כי למחנה היהודי-לאומי-דתי-חרדי יש תמיכה גורפת בעם ובפעם האחרונה לדוגמא זכה המחנה הלז ב-70 מנדטים, כאשר מולו זכו ב-50 מנדטים: הערבים כולם על מפלגותיהם, השמאל כולו, כולל מפלגת העבודה, יח"ד-מרצ-רק"ח-חד"ש, מפלגתו של עמיר פרץ (למעט הח"כ דוד טל, שניתן לצרפו כח"כ ה-70 של המחנה הלאומי), ומפלגת השנאה "שינוי".
אולם בכל הפעמים בהם הוקמו, כביכול, ממשלות של המחנה הלאומי, מי ששלט בארץ היה תמיד השמאל, שהשתלט על התקשורת המשודרת והכתובה, על הפרקליטות, על בתי המשפט (בבית המשפט העליון שליטתו היא מלאה), על הקצונה הבכירה בצה"ל, על ה"מוסד", על השב"כ, המשטרה, האוליגרכיה הכלכלית, הממסד האקדמי, "התרבות", ה"ספרות" ובעצם, על מה לא? בפעם האחרונה נוספה לכך מעילתם במחנה הלאומי של מי שנבחרו מטעמו כגון שרון ובנו, אהוד אולמרט ומי שתמיד היה מעין שתול של השמאל במחנה הלאומי, מאיר שטרית.
עתה, לאחר שהוסרה שאלת התמהים, אלא אם כן עסקינן בתמימים חסרי תקנה, נותר לענות על שאלת הפתיחה? בכח מה שלט ושולט השמאל בארץ? התשובה לשאלה זו מאוד פשוטה ומאוד כואבת! השמאל שלט באמצעות עזות המצח!!!
אין גבול לעזות המצח, או עזות הפנים, של השמאל, כפי שלצערנו אין גבול לרפיסות ולהכנעה של המחנה הלאומי בהתמודדותו עימו. בתפילה אנו אומרים: "הוי עז כנמר" וכו' מול
"עז פנים לגיהנום" וכו'. ובכן מחנה השמאל המתייוון מקיים כלשונו את עז פנים... והמחנה היהודי הנאמן אינו יודע כלל כיצד לממש את האימרה "הוי עז כנמר".
אם נרצה לפרט את המקרים הרבים של עזות המצח של השמאל יכלה הזמן והמה לא יכלו. לכן נציין מספר דוגמאות קטן:
הטיהור האתני המתוכנן של תושבי גוש קטיף וההתייחסות אליו מצד כל גורמי השמאל ושותפיו שצוינו לעיל. יכול אדם לטעון, כי גירוש יהודי גוש קטיף נעשה ל"טובתם". יכול אדם לטעון, כי הגירוש הוא "פיקוח נפש", יכול אדם לטעון כי הגירוש יביא "שלום", יכול אדם לטעון כי הגירוש "ימנע המשך המלחמה", יכול אדם לטעון כי "אין ברירה", יכול אדם לטעון כי הגירוש "מחוייב המציאות" ויכול אדם לטעון כי הגירוש הוא "ממש מצווה".
מאידך, יכול אדם לטעון כי "הגירוש הוא אות קלון", הגירוש הוא "פשע עם", הגירוש הוא "מעשה תועבה", הגירוש "יגביר את הטרור", הגירוש "יביא לכניעת מדינת ישראל", הגירוש "ירחיק את השלום", הגירוש הוא "פשע ועבירה נוראים" "הגירוש יוביל לשואה". אך איש לא יכול לטעון, כי הגירוש אינו טיהור אתני, כפי שאיש אינו יכול לקרוא לארץ שמיים ולא יכול לקרוא לשמיים ארץ.
קחו לדוגמא את נושא עונש המוות. יכול מי לטעון, כי עונש המוות הוא מעשה ברברי, נקמה קנאית ומעשה שאסור לעשותו משום היותו בלתי מוסרי ובלתי אנושי. יכול מאן דהוא אחר לטעון, כי המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים, עונש המוות הוא עשיית צדק כלפי הקורבנות ועשיית דין צדק ברשעי עולם, כי עונש המוות יש בכוחו להציל רבבות ולחסל את הרוע. אך לא זה ואף לא זה, יטען כי אין בעונש המוות את מה שיש בו: דהיינו עונש מוות, פירושו היחיד הוא: המתתו של מי שנגזר עליו עונש זה.
הוא הדין במושג "יודנריין", נקי מיהודים. מי שפועל כך כדי שבשנת 2005 "לא יהיו יותר יהודים בגוש קטיף", יכול לטעון כי הוא עושה ממש מצווה, יכול לטעון שהוא פועל למען עם ישראל, אך אינו יכול לטעון שאין הוא הופך את השטח, שברצונו להעניק לאויב, כ"יודנריין" - נקי מיהודים.
איש אינו יכול לטעון, באמת? השמיעו את העובדה שהגירוש הינו טיהור אתני ומייד תשמעו את זעקות השבר של השמאל על מנהיגיו, שופטיו, "אנשי הרוח" שלו ומי לא? מזדעקים, "טיהור אתני"? איך אתם מעזים? אתם "מכחישי שואה", אתם סהרורים והיסטריים, זה בדיוק כמו מעבר דירה, כמו שרוצים להרחיב כביש ומפקיעים אדמה לצורך הרחבת הכביש.
מלבד הרשעות שיש בעצם ההשוואה האוילית, עזות המצח של הטענה אין לה כמובן גבול. משל למה הדבר דומה: נניח שהיו רוצים להרחיב כביש והיו מפנים רק את הדירות המאוכלסות על-ידי נורבגים, ואילו דירות המאוכלסות על-ידי שבדים היו נשארות מאוכלסות למרות הרצון להרחיב את הכביש. או דוגמא אחרת, היו מפקיעים רק את אדמותיו של הערבי ואילו אדמות בבעלות יהודי, באותו נתיב ממש שבו אמור לעבור הכביש, היו נשארים בבעלותו.
אך כאמור אין גבול לחוצפה, אין גבול לעזות המצח ואין גבול לעזות הפנים.
זו דרכו של השמאל מאז ומעולם. להלן שתי דוגמאות להמחשה: לפני כשלושה עשורים, היו מתבצעות בארץ ניתוחי מתים בניגוד מפורש לרצונו של הנפטר שהצהיר על-כך לפני מותו, בניגוד לרצון בני משפחתו בניגוד. יהודים פחדו להיכנס לבתי חולים והיו נפטרים בביתם מחשש שגופותיהם ינותחו לאחר מותם בניגוד לאמונתם ורצונם. הממדים של כמות הניתוחים הללו, שנעשו בכפיה ובאונס, היו הגבוהים ביותר בעולם, ללא יוצא מן הכלל.
יכול אדם לטעון שניתוח זה נועד להצלת חיים, יכול אדם לטעון כי הוא מחוייב המציאות, יכול אדם לטעון כי זו מצווה מדאורייתא. כמו כן היה יכול, מאידך, אדם לטעון כי יש בכך משום כפיה מצפונית, משום סיכון חולים שחששו להתאשפז, משום ניבול המת, משום העברה של אדם על דתו. אולם איש לא היה יכול לטעון כי אין בניתוח בניגוד לרצון המת משום כפיה אנטי דתית.
איש לא היה יכול לטעון? השמאל טען, שיש בהתנגדות של אדם לניתוח גופתו שלו בניגוד מפורש לרצונו משום... "כפיה דתית". אין כאן כל טעות דפוס. השמאל טען שבכך שישמעו לרצונו של האדם ולא ינתחו אותו לאחר מותו בניגוד לרצונו, יש משום... כפיה דתית. אכן עזות פנים שאין לה שיעור.
דוגמא נוספת: "התקציבים הייחודיים" ו"הסחטנות החרדית", מידי שנה היו חוזרים כל אנשי השמאל על טענות הרשע הללו, כאשר באותה שנה עצמה זכו הקיבוצים למשל למחיקה של 12 מיליארד שקל, שנים עשר מיליארד!!! מול פירורים של מיליונים בודדים שהיה צריך להיאבק למענם למען מוסדות תורה וחסד, למען מוסדות חינוך ומקוואות. זריקה של מיליונים רבים לאנשי "תרבות" תיאטראות תועבה, ו"אומנים" של תרבות סדום, מול פירורים לשיעורי תורה וכדומה, ולמי קראו סחטן? לקיבוצים? כמובן שלא, הסחטנים היו תמיד... החרדים.
אכן, הלוואי והציבור הנאמן היה מצטייד בגרם אחד של עזות, של קדושה, בגרם אחד של "הווי עז כנמר" מול עזות המצח השטנית של השמאל.
______________________
הכותב הוא תושב היישוב כוכב השחר, ממקימי הגרעין שייסד את מצפה יריחו. בשנות השבעים עמד בראש הארגון להתנחלות ביהודה ושומרון.