מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מתריע מפני הידרדרות המצב החבריתי בישראל. מפרסומים ראשונים העולים מהדוח השנתי של המרכז בנושא הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2005, עולה כי בתקציב שנת 2005 ובתקציב המתוכנן ל-2006 אין מענה להידרדרות ואין ביטוי כספי ליעד הממשלתי של חיזוק חברתי.
מהדוח עולה, כי הממשלה מצמצמת הוצאותיה ומערימה קשיים בהוצאות לשירותים חברתיים (ירידה מצטברת של 11% בשנים 2002-2004).
הדוח המלא יוצג בכנס שיתקיים מחר (ב', 21.11.05) במעמד נשיא המדינה, משה קצב, ממלא-מקום ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט, השרים אופיר פינס, דני נווה וסגן השר, אברהם רביץ. בכנס ישתתפו כמאה מומחים מהתחומים השונים של המדיניות החברתית-כלכלית, ויושב-ראש הכנס יהיה נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין.
במרכז טאוב מציינים, כי אופייה הלא-מאוזן של הצמיחה הכלכלית, המתמקדת בעיקר בענפים עתירי עבודה מיומנת, תורם אומנם למצב זה של המשק, אולם גם למדיניות הממשלה בתחום המסים ותשלומי העברה ישנה השפעה חשובה על ההתפתחות.
החוקרים מדגישים, כי בתקציב 2005 ובהצעת התקציב שאישרה הממשלה לשנת 2006 הוצהר במפורש על יעד של חיזוק חברתי, אך למרות זאת בשנת 2005 החלק היחסי של ההוצאות החברתיות מתוך ההוצאה הממשלתית הפנויה המשיך לרדת.
היקפן של ההוצאות החברתיות לשנה הבאה דומה ברמתו לזה של השנה החולפת ולפיכך, ההוצאה בממוצע לנפש תהיה נמוכה עוד יותר (בשל גידול האוכלוסיה). חוקרי המרכז סבורים, כי גם אילו הופנתה כל התוספת בתקציב לסעיפים חברתיים, לא היה בכך כדי לאזן את הירידה המצטברת של 11%, שחלה בהוצאה החברתית בשנים 2002-2004. בתנאים אלה התקציבים המופנים בשנה הקרובה לתחום החברתי לא יוכלו לענות על צורכי הקבוצות החלשות בחברה, גם במשק מתפתח בקצב מרשים.
בדוח מוצגת השוואה בין התפתחות הצריכה הפרטית לנפש לבין ההוצאות החברתיות של הממשלה בממוצע לנפש - בחמש השנים 1999-2004 הצריכה הפרטית לנפש גדלה ב-6% כאשר ההוצאה החברתית של הממשלה ירדה ריאלית ב-11%. המגמות ההפוכות הללו ממחישות את כיוון ההתפתחות של השירותים החברתיים ונטייתם להישען בשנים האחרונות יותר ויותר על מימון עצמי של ציבור המשתמשים.
מחברי הדוח מתריעים גם מפני הירידה הנרשמת בשנים האחרונות בהשקעות ובפיתוח תשתיות במערכות החינוך והבריאות. כך לדוגמא, הושקעו רק כ-500 מיליון ש"ח בפיתוח בתי-ספר וכיתות בשנת 2004 לעומת ממוצע שנתי העולה של 1.1 מיליארד ש"ח בין השנים 1998-2001.
גם בהשקעות בתחום הבריאות המצב דומה - 153 מיליון ש"ח ב-2004 לעומת ממוצע של 360 מיליון ש"ח בשנים 1998-2002. המשמעות: שחיקה מואצת וסכנת קריסה של התשתיות ועומסים בלתי נסבלים של מצוקת מיטות בבתי-החולים וכיתות בבתי-הספר.
גם השחיקה בתשלומי העברה בארבע השנים האחרונות הינה משמעותית, מכוונת ומגדילה את ממדי העוני. ביטולם של חלק מההסדרים היסודיים, כגון ההצמדות למדדים רלוונטיים, נעשה ללא דיון מקצועי וציבורי מעמיק.
חוקרי מרכז טאוב סבורים כי ללא שינוי של ממש בהרכב התקציב, ספק אם מדיניות, המגבילה את הגידול בהוצאות הממשלה לשיעור נמוך מקצב גידול האוכלוסיה, יכולה להביא לחיזוק החברתי עליו הוצהר.
