פלא רודף פלא ומי שלא מכיר בזאת, לא מכיר את החיים. קורים לנו דברים נפלאים כל יום, ומה שנותר לנו לעשות הוא: להביט סביבנו, לחוש ולשמוח שהדברים הנגלים לעינינו קיימים ושאנו זוכים לראותם.
בין ה"אין" ל"יש"
בדרך-כלל אנשים שקועים בבעיות, בתלאות היומיומיות, ב"אין" שיש להם ולא מרימים את הראש, ולוּ לרגע, להבחין במה ש"יש" באמתחתם.
הבה ננסה להביט על מה שיש לנו, על מה שניתן לנו ביד רחבה כשַי, בלי שנתאמץ לקבל זאת, בלי שנצטרך אפילו לשלם על כך פרוטה. מתנה הניתנת לנו יום יום חינם אין כסף. למתנה הזאת קוראים: "חיים"! וכשאתה חי, כדאי שתתבונן סביבך, תיהנה מגווני הירוק של הצמחייה המקיפה אותך, תעיף מבטך מדי פעם לשמים ולא תאמין אלו יצירות
נפלאות מוצגות למול עיניך הסומות, גם אם אינך סומא.
תקשיב לרחש הגלים, למנגינת הטבע, תריח את הפירות והפרחים, תיהנה מיופי המדבר. קיצורו של דבר, תיהנה מכל דבר שמציעה לך המתנה הזאת, בכל גיל ובכל מצב. תשמח ותעריך את מה שיש לך
היום, כי אף אחד לא יכול לחתום לך שמחר תמשיך להיות בעל המתנה, כי כפי שנותנים לך אותה בלי הזמנה מראש, כך נוטלים אותה מידך בלי להודיע לך על כך מראש! כדאי שתשמח במה שיש - ולא תצטער על מה שאין.
עתה, כשרווית דייך ואתה מבושם מיפי הבריאה, תהיה שמח ופתוח יותר לנקש את העשבים והיבליות בגינת חייך ולהתמודד. טועים אנשים החושבים: "...אני ואפסי עוד..." (ישעיהו מ"ז, ח). היום אתה צעיר, עשיר, בריא..., ומחר, אתה יכול לרדת מנכסיך, להיות נכה, חולה חו"ח..., אז מיהו העשיר שבינינו? רק זה השמח בחלקו ואף בחלקם של אחרים, היודע להעריך ולכבד את זולתו, ולא משנה מיהו "זולתו": עשיר, עני, זקן, צעיר, יפה, מכוער, שחור, לבן..., כי כל מה שאתה משאיר אחריך, הוא שמך הטוב, מעשיך הטובים, השמחה שהבאת ללבם של אנשים בחייך. כך יזכרו אותך אחרי מותך וכך יכבדו את צאצאיך לדורֵי דורות!
אנו עומדים בפִתחה של שנה חדשה ומאחורינו יום הכיפורים, יום חשבון הנפש הגדול בו כולנו אחוזים בחִיל ורעדה, שכן
מעשינו עומדים על המשקל. בימים אלה מסתכל בורא עולם על מעשינו במשך השנה ושוקל מי יחיה ומי ימות, איך יחיה ואיך ימות..., לנו אין כל שליטה על כך, גם לא לזה שהצהיר: "אני ואפסי עוד".