בימים אלה חגגה אמריקה את "יום מרטין לותר קינג", עבריין סידרתי שישב במאסר אינספור פעמים על הסתת המונים להפר חוק ולפגוע בדמוקרטיה.
איך קרה שהכומר הזה, דוקטור לפילוסופיה, שהנהיג מרי אזרחי של שחורים בדרום ארה"ב, הפך לסמל הדמוקרטיה? ומדוע נזכר שמו בשיח הציבורי הישראלי לקראת האסון הלאומי המתקרב?
לפני לא יותר מ-50 שנה עוד שלטה בדרום ארה'ב "הפרדה בין הגזעים", ולשחורים הותר לשבת במקומות צבוריים רק במושבים המסומנים בעבורם. החוקים האלה, כשרותם אושרה על-ידי ביה'מ העליון בוושינגטון.
כשהדיכוי והאפליה מטעם המוסדות הדמוקרטיים סגרו על השחורים, פרץ להם הכומר קינג מוצא באמצעות "פעולה ישירה": מצעדים, שביתות ובעיקר "sit in", הפרה גלוייה של חוקי האפליה על-ידי ישיבה הפגנתית במקומות שהיו שמורים רק ללבנים. קינג לא המציא את תורת ה"civil disobedience" - "אי-ציות מנומס". עקרונותיה הונחו עוד על-ידי סוקרטס, אך הוא יישם אותה בגאוניות, וניצח.
עד כדי כך, שסוף סוף גם ביה'מ העליון שינה את דעתו ופסק שההפרדה הגזעית נוגדת את הקונסטיטוציה. התנועה, שבתחילתה היתה במיעוט, הואשמה בהסתה, מרד, פגיעה בדמוקרטיה ובמדינה, וסופה שהוכרה כמושיעת המדינה ומצילת הדמוקרטיה, במיוחד משום שהתנזרה מאלימות מול אלימות נושאי המדים.
ה"מכתב מבית הכלא העירוני של בירמינגהם" חושף את אופיו ותורתו של קינג, ובעידן "ההינתקות" מעורר גם אסוציאציות חריפות ואקטואליות:
"אתם מביעים חרדה רבה משום שאנו מוכנים להפר חוקים.. (אך) "חוק בלתי-צודק אינו חוק כלל". ההפרדה הגזעית היא.. חטא מבחינה מוסרית .. רשאי אני להשפיע על בני אדם שלא יצייתו .. (אולם) המפר חוק בלתי-צודק חייב לעשות זאת בגלוי, באהבה ולא בשנאה..
אני מבקש לומר, שאדם המפר חוק שמצפונו אומר לו שאינו צודק, והוא מקבל עליו ברצון את העונש ונשאר בכלא כדי להעיר ולעורר את מצפונו של הציבור על אי-הצדק שבו , מבטא למעשה את מירב הכבוד לחוק".
"... לעולם לא נוכל לשכוח שכל מה שעשה היטלר בגרמניה היה 'חוקי'.. אבל אני בטוח שאילו הייתי בגרמניה בעת ההיא, הייתי עוזר לאחי היהודים ומעודדם, אף על-פי שהיה בכך משום עבירה על החוק"....
"פעולה ישירה בלתי-אלימה.. נפסלת כ'קיצונית'.. בהדרגה הפקתי קורטוב של נחת מן העובדה שאני נחשב קיצוני.. וכי לא היה עמוס קיצוני לצדק? ..השאלה היא... איזה מין קיצוניים נהיה: לשימור העוול או..למען הצדק?"
"...יום אחד עתיד הדרום לדעת, שכאשר ישבו.. העשוקים במזנונים (הם) דגלו.. בערכים המקודשים ביותר שבמורשת היהודית-נוצרית שלנו, ואת ארצנו החזירו אל הבארות העמוקות של הדמוקרטיה שחפרו האבות המייסדים"..
קינג התכוון כמובן לזכויות היסוד, שרוב דמוקרטי אינו יכול לבטלן מבלי לחדול מלהיות דמוקרטי.
למרטין לותר קינג היה יחס חם ליהודים. להערה אנטי-ציונית של סטודנט הגיב: "אל תדבר כך. כשמבקרים את הציונים מתכוונים ליהודים. אתה מדבר כאנטישמי".
היום, "אי-הציות האזרחי" נלמד בכל פקולטה למשפטים במערב, והוא חלק מן המילון הדמוקרטי. היועץ המשפטי לשעבר, מיכאל בן-יאיר, בראיון רדיו, ניסח זאת כך:
"במדינת חוק דמוקרטית יש דרכי התנגדות אזרחית.. אחת מהן היא הסרבנות המצפונית.. לומר - זה לא עולה בקנה אחד עם משטר דמוקרטי, זה פשוט לא נכון. (ב)משטר דמוקרטי מוכר גם הערך של התנגדות אזרחית להוראות חוקיות.. רעות בעיניו של הסרבן המצפוני. כמובן (שהוא) צריך להיות מודע לכך שהוא עלול לרצות עונש.. למשל ההתנגדות של מרטין לותר קינג..(ל)חוקים שהיו תקפים.. הוא עמד בראש תנועה של סירוב.. היום אף אחד לא חושב שהוא ביצע פעולה בלתי דמוקרטית".
למען הגילוי הנאות נוסיף, שבן-יאיר כיוון לסירוב מצד שמאל, אך כידוע למטבע יש שני צדדים.
בשנת 1964 הוענק לקינג פרס נובל, ובשנת 1968 נרצח. מופלים ומדוכאים ישאו את פניהם אל מופת פועלו של מרטין לותר קינג תמיד - בכל זמן ובכל מקום. היום נמנים עליהם גם המתנחלים היהודים במולדתם העתיקה.