קשה, קשה להבין את המתנחלים ומתנגדי הפינוי הרצים ממיקרופון למיקרופון ומתחת לכל במה רעננה - להסביר את מניעיהם, נגד קרע בעם, שבר בצה"ל, נגד סרבנות בימין כשהתרופות לכל הצרות הללו הן שתיים: "משאל-עם" ושימוש במשטרה, אם וכאשר יוחלט על ביצוע הפינוי.
שני הנימוקים של מתנגדי הפינוי - לא מחזיקים מים או דומים לכתמי שמן הצפים על-פני המים.
כל ההתיישבות המאסיבית ביש"ע ובעזה, נעשתה כל השנים באישור ממשלות ישראל מימין ומשמאל ללא "משאל עם". האם עלה בדעת המתנגדים דהיום - שאילו היה אז "משאל-עם" אולי לא היו מתיישבים בשטחי עזה ויש"ע, ובוודאי שלא בכמויות הנוכחיות אם בכלל. האם, המאחזים, התצפיות וחלק מהישובים הקטנים שהוכשרו בדיעבד, או שהוקמו שלא כדין, בניגוד לתכניות הממשלה בניגוד לצווים של אלופי הפיקוד - נעשו בהתאם לפרוצדורה של שלטון החוק והדמוקרטיה. הסכם אוסלו, כזכור, עבר על חודם של שני קולות, בלי משאל עם ובלי הפגנות כאשר ההתיישבות בעזה וביש"ע פרחה בשגשגה, למרות הידיעה שהסכם סופי עם הפלסטינים יביא לוויתורים כואבים, שפירושם פינוי ישובים.
המתנחלים, נהנו משך שנים רבות מאזלת-יד משפטית אי כיבוד שלטון החוק והתגרות נמשכת בצה"ל בפרקליטות ובהחלטות ממשלה.
האשמים למחדלים אלה - אינם המתנחלים. האשמים - צמרת צה"ל כולל שרי הביטחון והרמטכ"לים שלא היו תקיפים, חד משמעיים ומתמידים, בכך שכל מאחז או התיישבות לא חוקית - לא הורדה ופורקה תוך 48 שעות בכוח ובתקיפות. משרד המשפטים, על שרי המשפטים, והיועץ המשפטי לממשלה - שלא היו נחושים ותקיפים בהשלטת שלטון החוק מעבר לגבול והממשלה והכנסת - שגמגמו מול התנהלות חריגה ובלתי חוקית. על כל הגורמים האלו - לאכול עכשיו את "המרק שבישלו" ולשאת בתוצאות החברתיות המתלוות למאבק על החלטת הפינוי.
להזכיר למתנחלים שצה"ל ליווה וגיבה אותם כל אותם השנים הקשות עד ימינו, כולל אבטחה ושמירה על קרוונים בודדים בגבעות ובתצפיות לא חיוניות - ואף שלמו מחיר יקר בחיי אדם במוצבים, בדרכים ובמחסומים בנפגעים, הרוגים ושחיקה נפשית ומוסרית. כבר כתבתי על כך בעבר, מספר פעמים, שיש לדעתי לראות בישובים שהוחלט על פינויים - כמוצבים של אנשי מילואים, שאם סיום תפקידים חוזרים הביתה.
צה"ל מאז הקמתו ב-1948, היה מעורב בכל התהליכים של הקמת המדינה, ייצובה, כלכלתה ושילובה של הפזורה במדינה ריבונית דמוקרטית.
צה"ל - תמיד לקח חלק בכל השלבים הקריטיים וההחלטות הגורליות של המדינה - במלחמות, בהגנה, בזמן שלום וטרור ובמהלכים חברתיים.
כשהיו הצפות קשות, בתקופת "ימי המעברות" - צה"ל נזעק לעזרה, להצלה ואספקת מזון. גם כיום שיש הצפות בדרום תל-אביב ובערים אחרות - צה"ל נזעק לעזרה. חיילות מורות - מלאו תפקיד חשוב, בכל השנים בחינוך בתוך צה"ל ובישובי ספר. צה"ל הקים את גדודי הגדנ"ע - שרוב משימותיו היו אזרחיות, בקרב הנוער הלומד והעובד ובעזרה לשילוב בצה"ל ובהכוונה למקצועות נחוצים בצבא תוך חינוך לאזרחות טובה ומועילה. גם הנח"ל - היו לו משימות חברתיות, מעבר להיותו גוף צבאי חזק ומועיל.
המסקנה - צה"ל בא מהעם וחוזר אל העם ומבצע כל המשימות המוטלות עליו על-ידי הממשלה ומוסדותיה - בתוך הגבול ומעבר לו, גם בלחימה וגם בפינוי.
אם ניקח דוגמאות מהעולם הרחב - גם שם הצבא נקרא למשימות אזרחיות בשעת חירום - למרות שזאת לא מטרתו המקורית של הצבא - בכל המדינות כאשר יש מצבי חירום, אסונות טבע וכד'. הצבא הוא הגוף העיקרי הנזעק מיד לעזרה - ובצדק.
בארה"ב - כאשר היו מהומות הסטודנטים הגדולות וההפגנות נגד מלחמת וייטנאם, כאשר היו התפרעויות בין גזעיות כמו הריגת נהג כושי על-ידי שוטרים - ופרצו מהומות בליווי שריפות, שוד ואלימות הוזעק "המשמר הלאומי" של המדינה הספציפית - שהם אנשי המילואים שלה, לעזרה למשטרה להחזיר הסדר לכנו.
צה"ל הוא הגוף הגדול החזק והמאורגן ביותר - שיכול לבצע משימה כמו הינתקות - ולא צריך להטיל משימה זו על המשטרה בלבד - שאינה יכולה לעמוד בה. גם "הקומבינה", של גיוס חיילים או מילואים והסבתם לשוטרים לצורך המשימה - היא לא רצינית ולא מעשית.
צה"ל והמשטרה - הם הגופים שיכולים לבצע המשימה הקשה הרגישה והכואבת של שלב ההינתקות על-פי החלטה של ממשלה וכנסת ריבוניים. בסופו של דבר - יבינו גם המתנגדים, שאין תחליף לצה"ל לא בימי טרור ומלחמה לא בימי שלום - ולא בימים שבין .... לביצוע משימות לאומיות - ולכן על כולנו לחזק אותו.
__________________
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.
