רצח באמצעות פצצות גדולות איננו חזון בלתי נפרץ בלבנון. השבוע נרצח נשיאה הקודם של לבנון באמצעות מנהרת תופת מתוכננת היטב, אמצעי אשר התגבר על אמצעי האבטחה של אחד האנשים מן העשירים והמוגנים בעולם.
כך זה כאשר מעיז אדם להמרות את פיהם של רודני סוריה ואירן. הפלישה הסורית ללבנון אירעה בשנת 1975 והפכה את הגבול השקט עם לבנון לגבול הרועש ביותר, שחייב את מבצע ליטני. כרגיל, כאשר השליט הסורי בוחש בלבנון נכווים הלבנונים והיהודים ואילו סוריה יוצאת נקיה. הרודן הסורי הדגים את שליטתו הבלתי מעורערת בלבנון גם אל מול אריאל שרון, היוזם של מלחמת שלג. הברית היהודית-נוצרית בלבנון הביאה את בשיר ג'ומייל כמעט אל כס הנשיאות ואז שילח אותו הבוס הסורי בסערה השמיימה באמצעות מזוודת נפץ רבת עוצמה שהוכנסה אל החדר שמתחת לדירה
בה שכן. ושוב, מי ששילם את המחיר הינם החפים מפשע, שכן הפלנגות הנוצריות הן שביצעו את הטבח הגדול של סברה ושאתילה. הכתם של טבח ללא אבחנה דבק בישראל, ומאז ישראל מצויה בנסיגה בלתי פוסקת בכל החזיתות, ניצחון גדול וברור לרודן הסורי ותומכיו מאירן.
בית המשפט הגבוה לצדק פסק השבוע, כי זכותו של שר הביטחון הישראלי לביטחון אישי בביתו נמדדת לה כנגד זכויות הקניין של בעלת שדה, אשר שר הביטחון ביקש לגזום בו את העצים. לא שהעצים מניבים פרי. הפרדס כבר שנים איננו מושקה והעצים מתים יותר מן הדודו. בג"צ קבע כי זכותה של האישה לסכן את חייו של שר הביטחון גוברים על זכותו לביטחון אישי. נאמר כי הוצע לאישה פיצוי כספי הולם אך זו סירבה, בטענה כי אין פיצוי כספי אשר יניע אותה לוותר על זכותה לסכן את שר הביטחון. מאיין לאישה ערביה היכולת הכספית לסרב להצעה נדיבה של ממשלת ישראל?
התשובה ניתנה בפיו של רפיק חרירי כאשר עלה השמימה. אין ממרים את פיו של בעל הבית הסורי, ויוצאים נקיים, ולא משנה כמה עשיר אתה. וכמובן שבעל הבית צודק. ישראל סוריה ולבנון הינן יחידה אחת בסנג'ק הדרומי של הסולטנות המוסלמית, ובירת הסנג'ק היא דמשק. כך היה המצב במשך ארבע מאות שנה, ומבחינתו של השליט הסורי, לשם הוא צריך לחזור. ואם רפיק חרירי, ושאול מופז ואריאל שרון לא מבינים זאת, הרי שהוא יסביר להם בשפה המיוחדת לו. לאור זאת נראית רכישת הטילים לטווח בינוני מרוסיה הגיונית ביותר.
כהרגלה, מסרבת מדינת ישראל להתבונן בתמונה הגדולה, ומעדיפה להתעמק בפרטים הקטנים, לדוגמא, האם פגע פגז המרגמה בישוב בגוש קטיף או בשדרות. האחד מותר והשני אסור. באותו זמן יושב לו בעל הבית בטח בארמונו אשר בדמשק, מטפח את מפקדות ארגוני הטרור, עושי דברו בנושא הרכשת פלשתין כחלק מסוריה הגדולה, ומתכנן את המתקפה הבאה. אין הוא חושש מדבר, שכן הגיבוי שלו בא מאירן, אשר כידוע קרובה כפסע מנשק אטומי (ואולי כבר יש לה) ומאחורי זו עומד האיחוד האירופי המגן על אירן מפני האמריקנים. וכאשר אומרים האיחוד האירופי, הרי מדובר בגרמניה, שהיא כידוע מדינה פציפיסטית עם עבר ללא רבב. ובסרט הזה כבר היינו.
מה על ישראל ללמוד משתי הדוגמאות הללו? שחבל הארץ שבין הים התיכון לאוקינוס ההודי איננו מתנהל לפי חוקי היהדות אלא לפי חוקי ערב. שחוקי ערב מתמצים בחוקי העיר חמה על אורונטס, כפי שהסביר אותם הסופר הנודע של הניו-יורק-טיימס, תומס פרידמן. שהבועה שהקימו היהודים בחלק זה של העולם הינה מבחינה תרבותית לא פחות מנותקת מן הסביבה מאשר בית הכנסת היהודי בעיבורה של העיר פרנקפורט בשנת 1937. שהתנהלותו של הבג"צ היהודי שהוקם בעיבורה של הבועה היהודית לקוח מספר ערכים אחר לחלוטין מאשר התנהלותו של הרודן הסורי, המצרי, הפלשתיני והאירני. שההגנה על הבועה של הבג"צ מותנית ביכולת לעשות מה שהערבים עושים, אבל טוב יותר, חזק יותר והחלטי יותר.
מה על ממשלת ישראל לעשות? באמת שהשאיפות הסוריות בלבנון אינן
מעניינה של ישראל. אבל יש להבהיר, ולא במילים, כי כל מעשה שיש בו פגיעה ביהודים, יחזור מיד כבומרנג אל תעודתו, הרודן הסורי. דווקא עתה, כאשר ארצות הברית רואה בסוריה את הגורם העיקרי המשלח בחייליה את הטרור בעירק, זה הזמן להסביר לנשיא הסורי, במעשים, שאין ממרים את פי אריאל שרון, ויוצאים נקיים, ראה ערך "שחאדה" באנציקלופדיה עראביקה.
ובאשר לשר ה"ביטחון" שאול מופז, אולי גם הוא זקוק לתכנית הינתקות פרטית, וכדאי שיעבור לגור בקדומים. שם תשמור עליו דניאלה וייס גם מפני הערבים, וגם מפני היהודים.
_______________________
הכותב הינו חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
