בממשל המאופיין בדמוקרטיה ייצוגית רשאית הרשות המחוקקת להסמיך את הרשות המבצעת, על-ידי חקיקה לפי העניין, לנקוט באמצעים שונים, כגון עקירת יישובים ומסירת חלק משטחים מוחזקים על ידה לגורם זר, ובתנאי שההחלטות אינן סותרות את חוקת המדינה, או את חוקי היסוד כפי שזה במדינת ישראל.
השאלה היא, האם החלטות הכנסת והממשלה בישראל, לעקור את יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, ולהקים מדינה פלשתינית ממערב לירדן, תואמות את ה"מנדט" שביקשה וקיבלה תנועת הליכוד מבוחריה. "מנדט" זה הינו מרכיב חשוב בהתנהלות דמוקרטית, המבטא את התנאים בהם העביר ציבור בוחרים את הריבונות ממנו לרשות המחוקקת, באמצעות המפלגה עבורה הוא הצביע בבחירות.
מאז הקמת תנועת הליכוד כתוב בחוקתה, בין היתר, בפרק ב' המתייחס למטרות התנועה, לאמור: "שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם" (סע' ב'). במצעי בחירות, שפרסמה תנועת הליכוד, ולפני כן תנועת החירות וגוש חרות ליברלים (גחל), מאז הבחירות לכנסת הראשונה ועד לבחירות לכנסת החמש-עשרה, נאמר, בין היתר, שהליכוד לא תסכים להקים מדינה ערבית-פלשתינית ממערב לירדן.
לדוגמה: במצע לקראת הבחירות לכנסת החמש-עשרה נאמר, בעמ' 5, שממשלת ישראל תדחה על הסף הקמת מדינה ערבית-פלשתינית ממערב לירדן. במצע לקראת הבחירות לכנסת האחת-עשרה נאמר, בעמ' 1, שהליכוד תפעל למימוש זכות ישראל לריבונות על יהודה, שומרון וחבל עזה; וכי היא תמנע מסירת חלקי ארץ-ישראל המערבית לשלטון זר, על-מנת למנוע הקמת מדינה פלשתינית שתסכן את קיומה של ישראל.
טעה ראש הממשלה וטעו דובריו בטענם, שאמירותיו שיש לבצע ויתורים כואבים לפלשתינים ושיש לחלק את ארץ-ישראל המערבית ולהקים על חלק ממנה מדינה פלשתינית - אמירות שאגב מרכיב העמימות רב בהן על מרכיב הבהירות - מהוות את המסר של הליכוד, שבגינו נבחרו שלושים ושמונה נציגיה לכנסת השש-עשרה. מר שרון עמד בראש רשימת הליכוד בבחירות לכנסת זו והאמירות במצעיה ובחוקתה, מאז הקמתה, כמפורט לעיל, הן התחייבויותיה כלפי מצביעיה ולא אמירותיו הנ"ל של מר שרון.
לא מדובר בסעיפים חד-פעמיים במצע בחירות של הליכוד, אלא, כאמור, בסעיפים הקבועים מזה עשרות שנים בחוקתה ובמצעיה, ואלה מהווים את הליבה של תפיסתה האידיאולוגית. יתכן שהליכוד לא פרסמה מצע לקראת הבחירות לכנסת השש-עשרה, ומכל מקום לא ניתן היה לקבלו במשרדיה - המצע באתר האינטרנט שלה הוא זה שפורסם לקראת הבחירות לכנסת החמש-עשרה.
מר שרון, שלאחרונה הצהיר שבשנת 1988 הוא הביע את דעתו, כי אין מנוס מחלוקת ארץ-ישראל המערבית בין ישראל והפלשתינים, היה צריך להימנע מלעמוד בשנת 2003 בראש רשימת הליכוד לכנסת השש-עשרה; ולגרור תנועה זו לשדות זרים לה מבחינה אידיאולוגית. גרירה שנעשתה בסיוען של מפלגות שאין בין האידיאולוגיה שלהן לזו של הליכוד ולא כלום. האידיאולוגיה דלעיל של הליכוד אוששה מחדש בעקבות החלטת מרכז הליכוד נגד הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן, והחלטת הרוב של משתתפי משאל חברי הליכוד נגד תוכנית ההינתקות מגוש קטיף ומצפון השומרון - החלטות מהן מתעלם שרון.
במצב דברים זה יש במעשיו של מר שרון, מבחינה נורמטיבית, הרבה יותר מאשר שמץ של עיוות הדמוקרטיה, וללא ספק הם מהווים סתירה ל"מנדט" שתנועת הליכוד קיבלה מבוחריה. מהיבט זה עומדות בפניו, כך זה מתבקש, שתי אפשרויות: להתפטר מתפקידו כיו"ר הליכוד ומתפקידו כראש הממשלה או, על-מנת למנוע בחירות שלא בעתן, שעלותן רבה לקופת הציבור, שהוא יתנה את הקמת המדינה הפלשתינית ואת עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון במשאל עם. תוצאות משאל זה יתנו לגיטימציה לכוונותיו אלה של ראש הממשלה, למרות שהן סותרות את ה"מנדט" דלעיל, או ימנעו אותו מלבצען.
______________
עבודת הדוקטורט של ד"ר משה לפיד הייתה בנושא: "התחייבויות שמפרסמות המפלגות הגדולות בישראל, העבודה והליכוד, במצעי הבחירות שלהן ומימושן"
