פרסי רוטשילד לשנת 2006 יוענקו השנה ל-4 מדענים במגוון תחומי המדע. הפרסים מוענקים מאז 1959 למדענים מצטיינים במתמטיקה, מדעי הפיזיקה, מדעי הכימיה, מדעי החיים, חקלאות, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי היהדות ומדעי החברה.
הפרסים מוענקים אחת לשנתיים, בכל פעם בארבעה או בחמישה תחומים. המועצה לפרסי רוטשילד מונה שמונה חברים ומורכבת מנציגים של משפחת רוטשילד, מוסדות אקדמיים בישראל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וממשלת ישראל. בראש המועצה עומדת פרופ' יהודית בירק.
השנה החליטו חברי המועצה להעניק את הפרסים למדענים הבאים:
-
הנדסה: פרופ' גדעון דגן, אוניברסיטת תל אביב. הנימוקים לבחירתו: על תרומותיו החלוציות להנדסת הידרולוגיה של מי תהום ותהליכי זיהום קרקע על-ידי פיתוח מודלים סטוכסטיים של זרימת מי תהום ומעבר מזהמים במצע נקבובי, ועל תרומותיו לחינוך דורות של מהנדסים ומדענים בתחומים אלה.
-
מדעי החברה: פרופ' אשר קוריאט, אוניברסיטת חיפה. הנימוקים לבחירתו: מחקריו של קוריאט זכו להד בינלאומי משמעותי, וביניהם ראויים לציון מיוחד תרומותיו בחקר המטה-קוגניציה. מחקריו על "תחושת הידיעה" הם אבני יסוד בתחום זה. פרופסור קוריאט גם תרם רבות לחקר הזיכרון וסיפק תובנות חשובות הנובעות מהתבוננות בתהליכי זיכרון ממבט מטה-קוגניטיבי. פרופסור קוריאט הוא בין העוסקים החשובים בליבונה של סוגיית החוויה הסובייקטיבית והתודעה האנושית ותרומתו בתחום זה זכתה להערכה רבה, הן בחוגי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והן מחוצה להם.
-
מדעי החיים: פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע. הנימוקים לבחירתה: פרופ' יונת היא החלוצה ובעלת התרומה המשמעותית ביותר בחקר המבנה המרחבי של הריבוזום, אברון תוך-תאי מורכב המשמש כבית הייצור של חלבוני התא.
בראשית הדרך נתקלו מחקריה בספקנות רבה באשר ליכולת לפענח מבנה כה מורכב באמצעות השיטות הקריסטלוגרפיות הקיימות. אכן, מטלה אדירה זאת הצריכה פיתוחן של שיטות חדשניות לגיבוש האברון בתצורתו הפעילה ולפיענוח מבנהו. לגישה היצירתית של פרופ' יונת יש השלכות מרחיקות לכת על תחום הקריסטולגרפיה הביולוגית בכללותו.
מחקריה הביאו, לאחר תהליך ממושך ביותר, לפיענוח מבנהו הפעיל של הריבוזום ברמת רזולוציה גבוהה ביותר, שאיפשרה קבלת תובנות חדשות אודות מנגנון יצירת הקשרים הפפטידים המהווים את שדרת החלבון ההולך ונבנה על-גבי הריבוזום. יתרה מכך, פענוח מבנים אלה הביא גם להבנה מעמיקה של אופן הפעולה של תרופות אנטיביוטיות ולתכנון מושכל יותר של תרכובות חדשות בעלות פעילות אנטיביוטית, אשר הצורך בהן הופך ליותר ויותר דחוף, בשל התפתחותם של זני חיידקים עמידים לתרופות האנטיביוטיות הקיימות היום.
-
מתמטיקה: פרופ' בנימין ווייס, האוניברסיטה העברית בירושלים. הנימוקים לבחירתו: פרופ' ווייס נמנה על טובי המתמטיקאים בישראל. הוא תרם באופן בסיסי לשורה של תחומים במתמטיקה, ובראשם לתורה הארגודית, והוא אחד מקומץ חוקרים מובילים בעולם בתחום זה.
פרופ' וייס תרם רבות לתורה הכללית של מערכות דינמיות, אשר התורה הארגודית היא ענף שלה, ועבודתו תרמה לחשיפת הקשר המפתיע בין התורה הארגודית לקומבינטוריקה. תרומותיו לאפיונה המתמטית של האקראיות הן מעמיקות לעילא, והן בעלות ערך רב, לא רק במסגרת הדיון המתמטי אלא גם במסגרת הדיון הרחב על מהות האקראיות. פרופ' ווייס הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות, בו הוא מהווה ציר של רב-שיח מחקרי מרתק עם עמיתים מתחומים אקדמיים רבים.