בידיעות שפורסמו על הפגנת השמאל בכיכר רבין, נכתב כי ההפגנה נוהלה "תחת אבטחה כבדה". אינני יודע האם המשטרה היא שדרשה אבטחה כבדה, או שמא מארגני ההפגנה הם שהזמינוה. מכל מקום, בהנחה שהידיעה נכונה, הצבת האבטחה הכבדה היא-עצמה היתה הסתה.
הדבר נעשה כדי להציג מצג כוזב בפני האזרחים התמימים: משטרת ישראל יודעת את שהיא עושה, והאבטחה הכבדה נעשית מאחר שיש בידיה ובידי שב"כ מידע מוצק על אודות כוונותיהם של אנשי הימין לחבל בהפגנה, לנקוט באלימות נגד משתתפיה ואולי גם לרצוח את ראשיה. מובן מאליו שמצג זה שקרי לחלוטין, שכן אילו היה מידע כזה בידי המשטרה ושב"כ, היו שותפי המזימה מושלכים מיד למעצר, מעצר רגיל שלפני העמדה לדין או מעצר מנהלי העשוי להימשך עד שישה חודשים.
ואולם, לאותה הפגנה לא קדמו ידיעות על מידע מוצק, או אף רופף וקלוש, בדבר כוונותיהם של אנשים מן הימין להפריע למפגינים, קל וחומר לנקוט נגדם מעשי אלימות המחייבים "אבטחה כבדה".
ההפגנה כונסה בסיסמאות נגד ה"ההסתה", שכן מסיתי השמאל יודעים היטב כי אין טוב מלהסית בצעקה "מסיתים נגדנו". ישרי-לב היו מכנסים הפגנה שמטרתה להביע תמיכה בהתנתקות - כזכותם הלגיטימית - אך לשמאל אין כיום בצע ביושר-לב. הוא חייב לזעוק נגד ההסתה הימנית, שהוא יודע היטב כי לא היתה ולא נבראה, אלא אם הבעת דיעה פוליטית לגיטימית מהווה הסתה.
אם יש כיום הסתה, הריהי זו המנוהלת מטעם הממשלה ומפלגות השמאל נגד המתנחלים ונגד הימין, והסתה זו מגובה בעיבוי האבטחה ההיסטרית מסביב לראש הממשלה ולשרי הממשלה, ומשוכפלת בחזרה בנוסח הדוקטור הידוע מן ההיסטוריה על כך שמתגברות הידיעות על הכוונה לרצוח את שרון. ראש הממשלה עצמו - דמוקרט אציל-נפש, ישר-דרך וטהור-לב שכמותו - טען כי עצם ההתנגדות להינתקות מהווה הסתה. ממש סמל הדמוקרטיה וחופש הביטוי, שעל פיו יש לאסור כל תעמולת בחירות בעתיד.
עד כמה השמאל אינו שותף להסתה, למדנו מהצטברות המאמרים והנאומים המביעים תקווה, ממש ייחולים ואיחולים, למלחמת אחים שבה ישפך דם רב. את ראשי המייחלים הללו צריך להזכיר בשמותיהם למען לא תשכח אותם ההיסטוריה של עם ישראל: אפרים סנה ושלמה גזית במאמרים שפרסמו בעיתונות, עמי איילון בראיון עיתונאי, ויריב אופנהיימר בנאומו בהפגנה. בפחות מנהר של דם-מתנחלים לא יסתפקו צדיקים אלה, רכב ישראל ופרשיו, שהאחד היה פעמיים ראש אמ"ן, השני היה ראש שב"כ ומפקד חיל הים, השלישי היה תת-אלוף בצה"ל, שנפשו העדינה מרופדת בתואר דוקטור לרפואה, והרביעי הוא ראש מנגנון המלשינות הלאומי, המזעיק את כל העולם על כל בדל-אוהל המוקם ביש"ע. אכן, גידולים נאים גידל עם ישראל בערוגתו.
ועוד "אמת" היתה כרוכה בהפגנה זו. מארגני ההפגנה מכנים עצמם "מטה הרוב". שום בחירות לא הראו שזהו הרוב, והבחירות האחרונות הראו דווקא כי ההיפך הוא הנכון: רוב העם זרק את ה"רוב" הזה מכל המדרגות, והמליך את האיש שהתנגד לו בכל תוקף. אך לאנשי האמת מן השמאל אין בעיה, שכן הם חמושים בסקרים, אותם סקרים מקצועיים-לעילא שעל-פיהם שמעון פרס כבר זכה בכל מערכות הבחירות ואף נבחר לכהן כנשיא המדינה. פלא הוא כי מדינת ישראל נזקקת בכלל למערכות-בחירות, הכרוכות בבזבוז אדיר של כספי האומה, ואינה מסתפקת בסקר לקביעת הרכבה של הכנסת. ובעצם גם הכנסת מיותרת, שכן אפשר לחוקק חוקים על פי ממצאיו של סקר אד-הוק בכל שאלה ובעיה.
בשקר הגס בדבר "מטה הרוב" משתמשת גם התקשורת הממלכתית, המספרת לעם בתמימות רבה, כביכול, על ארגון ההפגנה בידי "מטה הרוב". כאשר מדווחים כי המארגנים הם הליכוד, העבודה או ועד עובדי בזק, זהו דיווח עובדתי פשוט. אך כאשר קול ישראל וגלי צה"ל מספרים כי המארגנים הם "מטה הרוב", ולא מקפידים להדגיש כי זהו הגוף המכנה עצמו "מטה הרוב", יש בדיווח זה טענה עובדתית של הכתב המדווח, כי אכן המארגנים מייצגים את הרוב.
הכזב התקשורתי ה"פעוט" הזה, ההצטרפות הנבזית הזו לכזבנות השמאל, בידי כלי התקשורת הממלכתיים, הם חלק ממנגנון התעמולה המתוחכם העומד כיום לרשותו של האיש, שמר מזוז קבע כי אינו יודע, ממש אין לו שום מושג, על אודות מעשיהם של בניו היקרים.
כמובן, עיתונאינו החמודים והטובים אינם נגועים בשום הטיה פוליטית בדיווחיהם, ואת דעתם האישית הם שומרים תמיד, תמיד-תמיד, לעצמם. ומנהליהם אף הם כאלה, ולעולם אינם מועלים בתפקידם - אף לא כאשר אינם מעיפים הביתה את הכתב המוסר דיווח מטעה ומוליך-שולל כזה, ואת מערכת החדשות המעבירה אותו לשידור.
אנא היזהרו בקריאת דברי, שכן גם הם מהווים בעליל חלק מההסתה הימנית.
