מייד לאחר נאומו הקצר בטלוויזיה של ראש הממשלה בדבר פעולת צה"ל(נאום שכבר לא יכנס לרשימת נאומי ה"דם יזע ודמעות" של ההיסטוריה העולמית), הופיע בטלוויזיה ראש האופוזיציה, יוסי שריד, למסור תגובתו לדברים.
ליוסי שריד היה פתרון למצב: להביא לכאן כוח בינלאומי. כהוכחה ליעילות הפתרון הוא הזכיר את הכוח המוצב בקוסובו. לדבריו, "מאחר והצדדים שם לא הגיעו לכלל הבנה והסדר בינם לבין עצמם, אז הוכנס לשם כח בינלאומי ומאז יש שם שקט"
חיים קלים יש לו, ליוסי שריד, עם עיתונאי הטלוויזיה. כי לא נמצא בהם איש שישאל אותו בו ברגע, באולפן, את השאלה הפשוטה: "ואיך זה ימנע את פיגועי הטרור?"
פשוט לא קם שם איש, בטלוויזיה, שיאמר לו: "מר שריד: לפני 6 שעות היה פיגוע התאבדות במסעדת "מצה" בחיפה, שהותיר 14 הרוגים. איך היה הכוח הרב-לאומי שלך מונע אותו?"
וגם לא היה שם איש, בטלוויזיה, שיזכיר למאזינים (ולמר שריד) כי הכוח הבינלאומי הזה בקוסובו לא נכנס אליה סתם ככה, בריקוד בלט: הוא נכנס אליה עם טנקים ושריוניות, רק אחרי שקודם לכן הוא הפגיז, רצץ, שחק וכתש (בתותחים, בהפצצות מהאוויר ובמטח טילי שיוט) את הצד התוקפן בקוסובו. את הצד שטבח באוכלוסיה.
ורק אחרי שהכח הרב-לאומי הזה הפעיל הרבה כח, והרבה אש - והרג הרבה מאד אנשים - ורק אחרי שהתוקפן בקוסובו הוכנע (וכמה ממנהיגיו נשלחו למשפט פומבי בבריסל על רצח אוכלוסיה אזרחית) - רק אז נכנס הכח הבינלאומי לקוסובו ושומר שם מאז על השקט.
ולכן חסר היה לי כל כך עיתונאי אחד, בודד, שהיה שואל את מר שריד רק שאלה אחת:
"נגד מי בדיוק, מר שריד, אתה חושב צריך הכוח הבינלאומי הזה לפעול ועל מי הוא צריך, לדעתך, לפתוח באש בשביל להפסיק כאן את הטבח?"
כי נדמה לי (אבל זה בטח בגלל שאינני מצליח להתעלות לרמת התיחכום האינטלקטואלי שלו), שמר שריד בוודאי לא הציע בשידור חי בטלוויזיה להביא לכאן כוח בינלאומי בכדי שהוא יפתח באש על הצד הפלשתיני.
אז על מי כן?
לכן אני מחכה עדין לעיתונאי שישאל את שריד את השאלה הזו. אבל כפי שאמרנו: יש לו, לשריד, חיים קלים מאד אצל עיתונאי ישראל.