שותף בקרן Israel Seed Partners אקזיט השנה: שופינג.קום (שווי של 810 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון); גורונט (שווי של 11 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון) שופינג.קום הוקמה בסוף 1998 כדי לקחת נתח משוק המסחר האינטרנטי הצומח. החברה פיתחה מנוע להשוואת מחירים באינטרנט, קרי: היא מתמחה במתן שירות לגולשים, ולא בפיתוח טכנולוגי. אייזנברג, עוף חריג בתעשיית ההון-סיכון הישראלית, הוא אמריקאי שעלה לארץ לפני כעשור, צעיר ביחס לגיל הממוצע של שותפי ההון-סיכון (בן 33), חסר כל רקע טכנולוגי ואב לשישה ילדים. הוא לא עבד בסטארט-אפים, ולמעשה - התגלגל לתעשיה במקרה. "אם היית שואל אותי בצעירותי אם אהיה מעורב בתעשיית ההיי-טק, הייתי אומר שלא. אמנם התעסקתי קצת במחשבים, אבל אחרי שלקחתי קורס תכנות בשפת פסקל (שפת מחשב בסיסית - ט.כ.), אמרתי לעצמי שאני לא בנוי לזה", הוא מתוודה.
|
מייסד שופינג.קום אקזיט השנה: שופינג.קום (שווי של 810 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון) נחום שרפמן הוא יזם סדרתי אמיתי. הוא לא הספיק לנוח מאז הנפקתה המוצלחת של שופינג.קום, וכבר הקים את הסטארט-אפ הבא שלו האפוף במעטה סודיות. לשרפמן בן ה-57 רקע טכנולוגי חזק מאוד. תואר ראשון ושני בפיזיקה ודוקטורט בפיזיקה גרעינית. "הוא מדען אמיתי ונכס לאומי", מעידים עליו מכריו. שרפמן גם צבר ניסיון רב בפיתוח ובניהול בתעשיית ההיי-טק שכן עבד במשך 11 שנה בחברת נשיונל סמיקונדקטורס. עוד לפני שופינג דוט.קום הקים את חברת קומטאץ', שפיתחה תוכנות אי.מייל והייתה אחת מההצלחות האינטרנטיות הראשונות בישראל. היא הונפקה ב-1999 בלמעלה מ-300 מיליון דולר וייצרה רווחים נאים למשקיעים ולמייסדים, בהם שרפמן, שהחזיק בלמעלה מ-5% ממניותיה. את דילטיים, שלימים שינתה את שמה ל-shopping.com, הקים בינואר 1999 יחד עם אמיר אשכנזי עמו עבד בקומטאץ'. שופינג דוט.קום הונפקה ב-2004 לפי שווי של למעלה מ-400 מיליון דולר וזינקה ביום המסחר הראשון שלה פי שניים. גם כאן ידע שרפמן - שהחזיק ביותר מ-3% ממניות החברה - למכור מניות, ונפגש עם כשני מיליון דולר.
|
מייסד ויו"ר סינרון אקזיט השנה: סינרון (שווי של 203 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון) סינרון, המפתחת ומייצרת מיכשור רפואי לטיפולים קוסמטיים, הינה אחת מסיפורי ההצלחה המרשימים של 2004. החברה הצליחה להגדיל ב-60% את מכירותיה ב-2004 לכ-58 מיליון דולר, ולשלש את הרווח הנקי ל-27 מיליון דולר. מניית החברה טסה בעקבות הצלחות אלה, ועלתה ב-200% מאז הנפקתה. ד"ר אקהויז הוא שילוב של מדען, יזם, מנהל ומשקיע, עם קבלות מוכחות. זו לא הפעם הראשונה שאקהויז מנפיק בוול סטריט חברת מכשור רפואית: באמצע שנות ה-90' הנפיק חברה נוספת שייסד: Esc Medical. אקהויז הוא טכנולוג אמיתי עם דוקטורט בפיזיקה. מתום לימודיו עבד כ-17 שנה ברפאל בתפקידי פיתוח וניהול צוותים, ואחרי כן עבד בסן דייגו בחברת מקסוול טכנולוגיות כמנהל פיתוח מוצרים לשוק האזרחי והצבאי. עם שובו לארץ הגה רעיון של שימוש בטכנולוגיות שהכיר, לצרכים רפואיים-קוסמטיים כגון: הסרת שיער באמצעות אלומת אור ממוקדת, לייזרים להסרת כתובות קעקע, ועוד. זה היה בשנת 1992, בטרם פריצת ההיי-טק, תקופה בה היה קושי ניכר לגייס כסף. למרות הקשיים, הצליח אקהויז להשיג מימון לחברה משורה של קרנות, בהן קרן ניצנים. תחת ניהולו הונפקה החברה ב-1996 בנאסד"ק, וצמחה להיקף מכירות של 200 מיליון דולר בשנה, תוך שהיא רוכשת את אחת ממתחרותיה, חברת תעשיות לייזר הישראלית. סינרון היא כאמור הצלחה נוספת שלו.
|
מייסד ויו"ר פי-קיוב אקזיט השנה: פי קיוב (נמכרה לסיסקו תמורת 200 מיליון דולר) את פי-קיוב הקים ירון עם בני שניידר ויובל שחר, שני שותפיו להקמת חברת פנטקום שנמכרה אף היא לסיסקו. פי-קיוב פיתחה טכנולוגיות למתן שירותי תעבורת מידע על גבי רשת האינטרנט. "לוקח 20 שנה של עבודה ויזע כדי לייצר הצלחה בן לילה", מסכם גיורא את נושא המידאס. "אין ארוחות חינם, ואני מציע לחבר'ה בתחילת דרכם ללכת לעבוד בחברות גדולות, להשתפשף, לנקות רצפות ולגדול מלמטה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה". משפט זה גם מתאר את מסלול חייו העסקי של אחד היזמים המוצלחים במדינה. ירון הוא שילוב נדיר למדי של מספר מרכיבים: ניסיון עשיר בניהול חברות בינלאומיות, קשרים נרחבים בתעשיית ההיי-טק האמריקנית, השכלה טכנולוגית עמוקה (דוקטורט בפיזיקה שימושית ופוסט דוקוטרט בנושא השפעת קרינה גרעינית על מכשירים אלקטרוניים), חריצות (להתחיל ב-6:45 בבוקר בנס ציונה כמנכ"ל אינדיגו, בעודך גר בקיסריה), מנהיגות (לא רק כזו שיעידו עליה הכפופים לו, אלא גם המשקיעים עימו, שאותם לא יסכן אלא אם התמסר לפרוייקט והשקיע בו מכספו), ויכולת אנליטית חזקה. שילוב של כל אלה, בתוספת קורטוב של מזל שלעולם אינו מזיק, הפכו את ירון ליזם מוערך מאוד בשני צידי האוקיאנוס. למה? כי בפחות מעשור הספיק להקים ולמכור את קומסיס בסכום המוערך בעשרות מיליוני דולרים, את פנטקום שנמכרה ב-118 מיליון דולר, ואת פי קיוב שנמכרה אשתקד ב-200 מיליון דולר, שתי החברות נמכרו לסיסקו.
|
מייסד ומנכ"ל פי-קיוב אקזיט השנה: פי קיוב (נמכרה לסיסקו תמורת 200 מיליון דולר)
|
מייסד פי-קיוב אקזיט השנה: פי קיוב (נמכרה לסיסקו תמורת 200 מיליון דולר) הצוות גיורא ירון, בני שניידר ויובל שחר הקים ומכר עד כה שני סטארט-אפים, שניהם לסיסקו. הראשון, פנטקום, הוקם בשנת 1998 על בסיס רעיון של שניידר אותו פיתח יחד עם ירון, אשר צירפו אליהם את שחר. ירון ושניידר, שהחליטו להקים חברה שתפעל בתחום הטלפונייה באינטרנט, חיפשו שותף עם הבנה וניסיון בתחום. כך הגיעו אל שחר, שעבד בעבר עם ירון בנשיונל סמיקונדקטורס. את החברה הוביל לאורך כל הדרך שניידר. בשנת 1999, משהסתמנה מכירת החברה לסיסקו, החליט שחר לפרוש מפנטקום כדי להקים את הסטארט-אפ הבא. שניידר נותר בפנטקום (ולימים בסיסקו) על-מנת להוביל את החברה, ושחר הוביל את גיוס ההון וניהול פי-קיוב יחד עם ירון. ליובל שחר קרוב ל-20 שנות ניסיון בארכיטקטורה של רשתות תקשורת. את תחילת דרכו המקצועית החל במוטורולה, משם עבר לנשיונל סמיקונדקטורס. באמצע שנות ה90' הצטרף לחברת ווקלטק כסמנכ"ל פיתוח. בווקלטק, שהייתה אחת מחלוצות התקשורת על גבי רשת האינטרנט, צבר ניסיון רב בתחום, אותו הביא עימו לפנטקום ב-1998. המסלול של בני שניידר בעולם העסקים אינו טיפוסי למרבית היזמים. קרוב לעשור יישם את השכלתו הטכנולוגית (הנדסת מחשבים מהטכניון) והניהולית (ניהול בהנדסה בסנטה קלרה) כיועץ לשורה של חברות, בהן סיסקו, 3קום, טקסס אינסטרומנטס ואחרות. עם שובו ארצה ב-1998 חבר, כאמור, לגיורא ירון ויובל שחר, שהקימו יחד את פנטקום שנמכרה בשנת 2000 לסיסקו. עם הצלחה לא מתווכחים, והשלושה הקימו יחד את פי-קיוב.
|
שותף-מנהל בקרנות סקויה קפיטל בישראל אקזיט השנה: אקטונה טכנולוגיות (נמכרה לסיסקו תמורת 100 מיליון דולר) אקטונה (שהוקמה בשם ורס אדג' טכנולוגיות) היא חברה נוספת שידעה תהפוכות רבות בדרך אל ההצלחה. החברה, שפיתחה תוכנה לניהול מאגרי מידע עבור ארגונים, הייתה על סף סגירה מספר פעמים, ואלמלא תמיכתם של חיים סדגר ורונה שגב, שהמשיכו לממן ולעודד את היזמים, היא הייתה נסגרת בתחילת שנות ה-2000. גם המשקיעים והשותפים של חיים סדגר לא יחלקו על מגע המידאס שלו. סדגר הצליח לעשות את הלא ייאמן: לספק תשואה חיובית למשקיעים שהשקיעו בקרן שהוקמה ב-1999 - שנה קשה לתעשיית ההון-סיכון העולמית. בעוד שמרבית הקרנות שהוקמו באותה עת יתקשו להחזיר את ההון שגייסו, סקויה ישראל, שגייסה אז 30 מיליון דולר ממשקיעים אמריקנים, החזירה הרבה מעבר לסכום זה בזכות שתי השקעות מוצלחות שעשתה: פנטקום ואקטונה. לתעשיית ההון-סיכון הגיע סדגר מהצד הטכנולוגי. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון, הצטרף לחברת אינטל ישראל כמתכנן שבבי מחשב ומשם טיפס מעלה.
|
שותפה בקבוצת פיטנגו (את ההשקעה באקטונה ביצעה בעת היותה שותפה בקרנות אוורגרין) אקזיט השנה: אקטונה טכנולוגיות (נמכרה לסיסקו תמורת 100 מיליון דולר) גם שגב הגיעה אל ההיי-טק בלי כוונה. לאחר שהשלימה את לימודי התואר הראשון בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, והתקבלה למסלול ללימודי דוקטורט בארה"ב, החליטה שחיי אקדמיה הם לא הכיוון שלה. במקום מגדל השן, העדיפה את עולם המולטימדיה ומשחקי המחשב, שנראה לה הרבה יותר מסעיר. יחד עם רן ברונשטיין, קולגה מימי עבודתה כמדריכת פסיכומטרי בקבוצת קידום, הקימה את חברת קידום מולטימדיה ב-1994. קבוצת קידום השקיעה בחברה 200,000 דולר, והשניים יצאו לדרך כמפתחי משחקי מחשב תלת-ממדיים. את המכירה הראשונה, בהיקף של חצי מיליון דולר, ביצעה שגב כעבור שלושה חודשים לחברת פיליפס. מאותו רגע הייתה החברה רווחית, וצמחה ל-30 עובדים בשיאה. מהר אחר-כך נמכרה לחברת Sea Multimedia הישראלית שנסחרה בבורסת לונדון תמורת כחמישה מיליון דולר. שגב, שכיהנה כמנכ"לית החברה, למדה היטב מהי המשמעות של להיות יזם היי-טק. בשנת 1998 הצטרפה לקבוצת BRM הירושלמית, שהתמקדה בהשקעות בחברות אינטרנט, וקנתה את עולמה בהשקעת כמה מאות אלפים בחברת צ'קפוינט בתחילת דרכה. בשנת 2000 עזבה את הבירה והצטרפה אל קבוצת קרנות ההון-סיכון של חברת אוורגרין, כשותפה אחראית על תחום התוכנה. במהלך חמש השנים בקבוצת אוורגרין ביצעה שבע השקעות. אחת מהן - חברת אקטונה, שפיתחה תוכנה לניהול מאגרי מידע עבור ארגונים - נמכרה בשנת 2004 לחברת סיסקו תמורת 100 מיליון דולר. להערכתה, שלוש מבין שש ההשקעות האחרות שביצעה יגיעו לאקזיט בשנים הקרובות. לפני חודשים ספורים עזבה שגב את קבוצת אוורגרין, ועברה לקבוצת פיטנגו.
|
|