כמה מילים על רשת א'

"ישראל מאמינה בחינוך" הוא שם של עיתון היוצא לאור על-ידי משרד החינוך. השם הוא מאד ציני, כי ישראל כבר מזמן לא מאמינה בחינוך (לערכים) וגם לא בהשכלה. אמצעי התקשורת הם חלק מהחינוך שהמדינה צריכה לתת, ועבורו אזרחי ישראל משלמים במיטב כספם. כבר מזמן אנו למדים מאמצעי התקשורת: 1. איך נבחרי ציבור מתבטאים בצורה גסה ובהמית בסגנון דיבור עברייני; 2. איך כתבים בתקשורת האלקטרונית (רדיו וטלוויזיה) חותכים בגסות מרואיינים ומתייחסים אליהם בצורה מזלזלת; 3. איך כתבים מראיינים אלו את אלו וממחזרים זה את זה עד לעייפה או לצרכי קידום מכירות של הופעות בידור; 4. בפרסומות גם המצב לא יותר טוב מעידוד לחזירות ועד לעידוד לאונס ועבור זה מחייבים אותנו לשלם. ברשת א', לעומת זאת, יש (אלו הן רק התכניות אותן אני שומע, אך כמובן שיש עוד הרבה תכניות אחרות): 1. תוכנית אנו באנו - תכנית מאד מרגשת על סיפורי עליה לארץ מגלויות שונות. כדאי שנדע על הקשיים שמחכים בגלות למי שלא רוצה להילחם על קיום מדינתו; 2. תוכנית אקדמיה ב-א' - בה שומעים סדרת שיחות עם אקדמאים מתחומים שונים מספרות ועד מדע; 3. תוכנית מדע וחברה בראי העיתונות - בה מועלים נושאי מדע וחברה מהעיתונות העולמית; 4. ראיונות עם אנשים מעניינים - חשבתם פעם שאפשר לשמוע סיפורים מאד מעניינים מאנשים שהם לא פוליטיקאים ולא שחקנים או זמרים? מפתיע מה? 5. ביקורת ספרות - בה מצאתי ספרים מאד מעניינים אותם קראתי בעקבות ההמלצות. למעשה מדינת ישראל ("מאמינה בחינוך", זוכרים?) לא מאמינה בחינוך ותרבות! בימים אלו נותק המשדר הראשי של רשת א'. אם מדינת ישראל אכן מאמינה בחינוך, עליה להקטין את התקציב לשידורי האויב ברשתות ב', וגל"צ, בה מפטמים אותנו בתרבות רדודה ומחנכים את ילדינו להתנהג בגסות, מראיינים את אויבינו ומסבירים לנו שאין לנו ברירה אלא לעזור לאויבינו להשמידנו. במקום זאת, ישראל המאמינה בחינוך צריכה לתת דחיפה אדירה לרשת א' ולשדר במקביל בטלוויזיה וברשת א' חלק מהתוכניות (לדוגמא בני הנדל ויצחק נוי לא פחות פוטוגנים מדב אלבויים וגם לא פחות אינטליגנטים, אם כי לא מביעים את דעותיהם הפוליטיות). לסיכום, חברים, הצביעו ברגליים: www.eitan.com. אתם משלמי המיסים אל תסכימו שמדינת ישראל תעקור פרח יפה זה בתרבות הישראלית.