ההסתדרות הגישה לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים בקשת צד בסכסוך קיבוצי, נגד הקרן הקיימת לישראל, בשל חשש כבד לפגיעה בזכויותיהם של כ- 1800 עובדי וגמלאי הקרן המבוטחים בפנסיה תקציבית.
ההסתדרות מבקשת, באמצעות היועמ"ש של האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד דורית טנא-פרצ'יק, ובאמצעות עו"ד אבי ניסנקורן מביה"ד, לתת צו שיחייב את קק"ל להפקיד 120 מיליון ש"ח לחשבון ייעודי להבטחת הפנסיה, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי בין העובדים להנהלה ביולי 2004.
גובה החוב האקטוארי של הקק"ל לעובדים והגמלאים הנמצאים במסלול פנסיה תקציבית הוא בין 1.5-2 מיליארד ש"ח. בשנים האחרונות נחתמו בין העובדים להנהלה מספר הסכמים, שתכליתם הבטחת זכויות הפנסיה, לאור ההתדלדלות ברזרבות הכספיות של הקק"ל.
בשנת 2002 נחתם הסכם להעברת 500 מיליון ש"ח כבטוחה לחיוב הפנסיוני. הקק"ל לא עמדה בהתחייבותה, וביולי 2004, במסגרת הסדר הבראה כולל, נחתם הסכם קיבוצי נוסף ובמסגרתו נקבע כי הקק"ל תגיע להסדר עם מינהל מקרקעי ישראל, לתשלום הפנסיה של הגמלאים הקיימים והעתידיים, ישירות מתקבוליה מהמינהל.
ללא קשר להסדר זה, ההסכם קיבוצי אף קובע מסלול ביניים, לפיו תפקיד הקק"ל 250 מיליון ש"ח בחשבונות בנקים נפרדים, מתוכם 130 מיליון ש"ח מיידית עם חתימת ההסכם ו- 120 מיליון ש"ח בתשלומים עד אוקטובר 2005. בפועל העבירה הקק"ל רק את התשלום הראשון בגובה 130 מיליון ש"ח.
עוד מוסיפה הסתדרות, כי ההנהלה אף לא גיבשה את התנאים ההכרחיים להסדר עם המינהל: אישורים מרשויות המס אינם בנמצא, חסרה בדיקה כלכלית אם ההסדר יצליח להגן על הפנסיה התקציבית לאורך שנים, ואין תשובה לשאלה, מה יקרה במצב בו תשתנה האמנה קיימת בין קק"ל למינהל, עליה אמור להיות מושתת ההסדר.
עוד טוענת ההסתדרות, כי המלצות ועדת גדיש, שאותה מינה במאי 2004, שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, לבחינת רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, מטילות ספק גדול באשר לאיתנות ההסדר בין קק"ל למינהל. הוועדה המליצה להעביר את הבעלות על הקרקעות המינהל לחוכרים. היות וקיימת מגבלה על העברת הבעלות בקרקעות הקק"ל לידיים פרטיות, לאור אמנה שבינה לבין המדינה, הוסכם כי קרקעות הקק"ל במרכז הארץ תועברנה למדינה, ובתמורה תקבל הקק"ל קרקעות בנגב והגליל. הוועדה אף המליצה לצמצם את נציגות קק"ל במועצת המינהל לשלושה חברים בלבד. "קיים סיכוי סביר לכך שהמהלך הזה יגרום להפרדת קק"ל מהמינהל", נכתב בבקשה.
היועצים המליצו לקיים דיון פתוח על העסקה בדירקטוריון קק"ל אולם, על-פי ההסתדרות, פעל יו"ר הדירקטוריון, יחיאל לקט, לכינוס ישיבה, כמה ימים לפני חג הפסח, שבה ניתן אישור עקרוני לביצוע העסקה. בכוונת הנהלת הקק"ל לכנס את הדירקטוריון שוב ביום רביעי הקרוב לאישור העסקה, בניגוד לחוות הדעת המשפטיות. הסתדרות אף טוענת, כי יש טעם לפגם באישור העסקה לפני בחירות העולמיות בקק"ל, האמורות להיערך בעוד כחודשיים.
כמו כן, מבקשת ההסתדרות מביה"ד לתת צו מיידי שימנע את כינוס הדירקטוריון לצורך אישור "עסקת המיליארדים", עד אחרי הבחירות למוסדות הקק"ל, ועד להעברת טיוטות עסקה לעובדים לצורך למידת השלכותיה על זכויות העובדים והגמלאים. כמו-כן, מבקשת ההסתדרות צו מיידי שימנע מהקק"ל לבצע צעדים חד-צדדיים בנוגע להסדר עם המינהל, וכן לחייב את הקק"ל להעביר מידע לעובדים על יישום דוח ועדת גדיש, "עסקת המיליארדים" ופרשת JNF.
ההסתדרות אף מבקשת צו עשה להפקדת 120 מיליון ש"ח, בצירוף הצמדה וריבית. היא מבקשת אף מביה"ד למנוע בצו מהקק"ל מלבצע כל שימוש בכל סכום המתקבל מכוח "עסקת המיליארדים", עד גובה מלוא החוב האקטוארי של הקק"ל להבטחת הפנסיה התקציבית של עובדיה וגמלאיה.
דוברת קק"ל אורלי דורון מוסרה בתגובה: "הפנסיה של עובדי קק"ל בטוחה. ההסכם בין קק"ל למדינה בנוגע לחילופי הקרקעות לא יפגע בעובדים ובזכויותיהם שהרי קק"ל כבר הגיעה להסדר לפיו בכל שנת תקציב התקבולים הראשונים המתקבלים מהמינהל יוקדשו לפנסיה של העובדים. אליבא לכל מומחי האקטואריה לא נשקפת לפנסיה של עובדי וגמלאי קק"ל כל סכנה.
שוב פועל ועד העובדים של קק"ל, הפעם באמצעות ההסתדרות, על-מנת לפגוע בהתנהלות התקינה של קק"ל, בתדמיתה וביציבותה. עד כה פנה ועד העובדים לבית דין בעשרות נושאים שבכולם הפסיד, ובכך הוביל את העובדים בקק"ל לפיחות במעמדם, לתחושת חוסר ביטחון וחוסר יציבות שאין לה כל אחיזה במציאות. קק"ל שילמה מאז ומתמיד את הפנסיה שלה בדייקנות מרבית באופן שיכול להוות דוגמא לארגונים אחרים, לקק"ל נכסים שערכם עולה פי כמה על החוב האקטוארי שלה, אי לכך עובדיה וגמלאיה יכולים להיות רגועים".