החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה, פירסם ביום שלישי באינטרנט, במפתיע, ובלי שקיבל את אישור שר האוצר כנדרש בחוק, את הדוח השנתי, "מידע כספי של ממשלת ישראל ל-31 בדצמבר 2005". בדוח נמתחת ביקורת על פעולות של אגפים אחרים באוצר ובמשרדי ממשלה אחרים. פרסום הדוח, והדרך שבה נעשה, הגבירו את המתיחות והיחסים העכורים בין זליכה לבין כמעט כל בכירי האוצר.
על הדוח חתומים, לבד מזליכה, גם החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי, רוני אלרואי. לפי החוק, דוח החשב הכללי מוגש לשר האוצר. השר, לאחר שחתם על הדוח, מגיש אותו למבקר המדינה ולכנסת.
באוצר טענו שלשום כי זליכה ניצל את התפר שבין סיום כהונתה של הממשלה ותחילת עבודתה של ממשלה חדשה והיעדר שר במשרד האוצר, כדי לפרסם את הדוח בחטף, באינטרנט. לדברי בכירים באוצר, זליכה הגיש את הדוח למבקר המדינה בלי חתימה של שר האוצר, בניגוד לחוק.
הבכירים ציינו, כי בישיבת הנהלת המשרד שהתקיימה ביום שני השבוע, הטעה החשב הכללי את עמיתיו בנוגע למועד הפרסום של הדוח, וסירב להעביר להם העתקים של הדוח לפני הפרסום, כמקובל.
לדברי זליכה, הדוח שפירסם "מהווה נדבך נוסף ברפורמה החשבונאית שמוביל החשב הכללי בשנתיים האחרונות, שעיקרה אימוץ כללי החשבונאות הבינלאומית המקובלים ובראשם עיקרון הגילוי הנאות". וכן, "הדוח הוא המשך למדיניות החשב הכללי להפוך את נתוני הממשלה לשקופים וזמינים. הדוח מביא עמו שינוי מרחיק לכת נוסף בדיווח הממשלתי. לראשונה מוצג ניתוח מעמיק של נתוני ביצוע תקציב המדינה. הניתוח מציג בעיות הקשורות בבניית התקציב וביצועו".
כמה מההערכות המובעות בדוח, ובעיקר דרך הצגתן, התקבלו בתדהמה באוצר, שכן החשב מותח ביקורת גלויה על עמיתיו לצמרת האוצר, ובראש ובראשונה על ראש אגף התקציבים, קובי הבר, מבלי שביקש את תגובתם. כך למשל קובע זליכה כי העברת עודפי תקציב ותוספות אחרות למשרדים רק לקראת תום שנת הכספים אינה מאפשרת להם למעשה את ביצוע מלוא התקציב. היא גם יוצרת לעתים תלות של משרדי הממשלה באוצר. לדבריו, בכמה מתקנות התקציב מופיעים אומדנים בלתי מדויקים בהיקפים משמעותיים. גם תקציב הרזרבות הגדול מופשר רק לקראת תום שנת הכספים.
לטענת זליכה, המידע על נכסים והתחייבויות של הממשלה אינו מבוסס על מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת. בנוסף, קיימת אי-התאמה בין חשבונות העזר של החשב לבין הגופים אצלם מנוהלות היתרות. החשב הכללי קובע כי "לא ניתן לבצע את בדיקת שלמות הנתונים ההכרחית לצורך הקביעה כי המאזן משקף את מכלול הנכסים וההתחייבויות של הממשלה וערוך לפי כללי החשבונאות המקומיים".
לפי הדוח, היקף החובות לממשלה, לא כולל לרשות המיסים והביטוח הלאומי, מגיע ל-10 מיליארד שקל. סכום זה אינו סופי. לא ניתן לפלח מתוכו את היקף החובות הבעייתיים. הסכום מורכב מנתונים משוערכים ונומינליים.
לפי הדוח, גביית החובות מתבצעת על תשתית מחשובית שאינה עונה על הדרישות הבסיסיות לניהול הליכי גבייה נכונים. גם מודל הגבייה במערכת המחשוב הממשלתית החדשה, מרכב"ה, המוטמעת בימים אלה במשרדי הממשלה, אינו נותן מענה לצורכי המשרדים. לפי הדוח, בימים אלה מגבש מנהל הגבייה מתודולוגיה אחידה לטיפול בחובות על-ידי משרדי הממשלה, ובניית תשתית משפטית ומחשובית לייעול מערכי הגבייה במשרדי הממשלה.
בנושא הנכסים הבלתי מוחשיים נאמר בדוח כי המוסדות הממשלתיים בהם מתבצעים מחקרים לא פועלים להגנת הידע או הטכנולוגיה השייכים למדינה ולמימוש הפוטנציאל המסחרי הגלום בהם. זאת בניגוד למרבית המדינות בעולם המערבי, שהחלו כבר בשנות ה-80 בהקמת תשתיות כלכליות ומשפטיות ליישום מסחרי של ידע וזכויות קניין רוחני בבעלות ממשלתית. לפי הדוח, בשנה האחרונה פועלת ועדת היגוי בין-משרדית להסדרת הנושא, והיא תסיים את עבודתה השנה.
