אשת חיל מי ימצא? אנחנו מצאנו כמה, אבל בלי אף כוכבת מובהקת שזהרה בבירור מעל כולן. שנת תש"ע הייתה רצופה עליות וירידות מבחינת ספורט הנשים בישראל, וגם אורן של כמה מההצלחות מתעמעם כשמסתכלים מנקודת מבט כלל עולמית.
בלי כדורגל וכדורסל: מיהם 5 ספורטאי השנה?
כספי, אבל לא רק: 5 כדורסלני השנה שלנו
הג'ודאיות כשלו באליפות אירופה וינסו לעלות מדרגה באליפות העולם הקרובה בטוקיו. לי קורזיץ פיספסה מדליה עולמית ברגע האחרון ומעיין דוידוביץ' כלל לא הייתה בתמונה. על כדורגל נשים אין ממש מה לדבר, האתלטיקה לא באמת מניבה בשורות מרעישות וגם בבריכה צריך לקחת הכל בפרופורציה. אבל היו גם הישגים, אז אלה ספורטאיות השנה שלנו:
דניאל פרנקל (קפיצה לגובה) תופסת אצלנו את המקום השישי. הקופצת בת ה-23 ממכבי תל אביב השתלטה בשנה האחרונה על התחום עם שיא לאומי חדש (1.92 מ'), העפלה היסטורית של קופצת ישראלית לגמר אליפות אירופה ומדליית ארד בגראנד פרי בשבדיה. על אף הרקורד הנוצץ למראה, עם מקום אחרון בגמר (16 ס"מ ממדליה) והישג שיא ששווה לשיא העולמי שנקבע בספטמבר 1971, עדיין קשה לדבר על הצלחה בין-לאומית. ולכן היא רק שישית.
עמית עברי (שחייה) תיאלץ להסתפק במקום החמישי. השחיינית רחבת הכתפיים מהפועל עמק חפר החזירה את נשות הבריכה הישראליות למרכז הזירה היבשתית עם שתי הופעות בגמר בבודפשט. ב-50 מ' פרפר היא סיימה שמינית, ב-100 מ' פרפר היא נגעה בקיר חמישית וגם שבירת שיאה בן העשור של ורד בורוכבסקי ב-200 מ' מעורב אישי לא הספיק להישג בינ"ל. בהתחשב בכך שבכל זאת מדובר במקצים בלי מתחרות מאוסטרליה, ארה"ב או סין, הדרך עוד ארוכה. גם לפודיום שלנו.
נעם מילס (סייף) הייתה ממש על סף הכניסה לשלוש הגדולות. הסייפת הראשונה שייצגה את ישראל בסגנון הדקר במשחקים האולימפיים קפצה בשנה האחרונה עוד מדרגה עם זכיה במדליית הארד באליפות אירופה. אחרי שקטפה את המקום השלישי בתחרות בלייפציג, אמרה: "חבל על ההפסד בחצי הגמר, אלמד מזה. עליתי עוד שלב". בקרוב תיפתח אליפות העולם, מדליה שם תכניס אותה גם לקרב חזיתי על תואר ספורטאית השנה הבאה שלנו.
על הפודיום
3. בת-אל גטרר (טקוואנדו)
נכון, מדובר במקצוע פחות נוצץ ובולט מאתלטיקה, שחייה ואפילו ג'ודו, אבל הזהב באליפות אירופה מדבר בעד עצמו. מדובר בזכיה היבשתית הראשונה של לוחם ישראלי בענף וגם הזוהר של מקצועות מתוקשרים יותר לא יצליח למחוק כזה הישג. יחד עם מדליית כסף יוקרתית באולימפיאדת אמנויות הלחימה בבייג'ין בתחילת החודש הנוכחי, מדובר בשנה מצוינת. בקצב הזה, הילדה מכוכב יעקב בהחלט בדרך הנכונה לעבר הצלחה בלונדון 2012.
2. לירון כהן (כדורסל)
היא באמת הייתה קרובה לתואר שלנו. נכון, אי אפשר באמת להשוות בין ספורט יחידני לספורט קבוצתי, אבל קפטנית הנבחרת הוכיחה השנה שהיא בלי ספק הכדורסלנית הישראלית הטובה ביותר. הגארדית המוכשרת הייתה מהגורמים המרכזיים בעליית קראקוב לפיינל פור של היורוליג. ועם ממוצעים של 10.4 נקודות, 3.8 אסיסטים ו-3.6 ריבאונדים לערב בזירה האירופאית, לא פלא שבסיום העונה היא חתמה בסקיו מהליגה האיטלקית ותשחק גם השנה במפעל הבכיר ביבשת.
וזה עוד לפני שדיברנו על הקמפיין המופלא שלה במוקדמות אליפות אירופה. מנהיגות, יצירתיות, תעוזה, ראיית משחק ויכולת קליעה מרשימה איפשרו לה לסחוב את ישראל לטורניר הגמר. עם 27 נקודות בניצחון המכריע על רומניה ומספרים שעומדים על 20.8 נק' ב-93 אחוזים מהקו ו-49 אחוז מהשלוש, לצד 6.7 אסיסטים למשחק, באמת קשה להתווכח.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/7/185427.jpg
1. שחר פאר (טניס)
עם כל הכבוד לנבחרת הסל, לשחייניות, לקופצות וללוחמות למיניהן, אין ספורט שמתקרב לטניס בזירה הנשית. לא בחשיפה, לא בלחץ, לא בסכומי הכסף, לא באינטנסיביות ולא בעניין שהענף מייצר ברחבי העולם. כל הנתונים האלה מציבים את שחר פאר בעמדת יתרון, אבל היא לא הסתפקה בו. הטניסאית הבכירה של ישראל סיימה את 2009 במקום ה-31 בעולם ומשם טיפסה עד המקום ה-14 בסבב הנשים - דירוג השיא של טניסאי/ת ישראלי/ת אי פעם.
היא הפכה למבוגרת האחראית בנבחרת הפדרציה, היא חברה כמעט קבועה בין 16 הגדולות בכל טורניר משמעותי, ועם הגרלה שהייתה חוסכת לה את נאחס הוויליאמסיות מדי פעם אפשר היה גם לדבר על סביבות הטופ 10. עם רקורד כזה בכלל אי אפשר להתווכח. אפילו לא ניסינו. שחר פאר היא (שוב) ספורטאית השנה.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/9/185429.jpg