כבר היינו בסיפור הזה. שוב ספרד לוקחת את ארצות הברית לקצה היכולת שלה, פעם נוספת שהאמריקנים היו צריכים להזיע ולהילחם בגמר האולימפי. ושוב, הם הוכיחו שמדובר בנבחרת הכי טובה בעולם, כאשר גברו 100:107 על הספרדים בקרב ענק ומותח. קווין דוראנט הוליך את הנבחרת האמריקנית עם 30 נקודות נהדרות לניצחון, שהשלים טורניר מושלם.
הרבה אנשים התעסקו לפני הטורניר בהשוואות בין הדרים טים של ברצלונה 1992 לנבחרת הנוכחית. מי שהתחיל את הדיון הזה היה קובי בראיינט, שטען כי הוא היה מנצח את מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ולארי בירד. אז אמנם הנבחרת של מייק ששבסקי לא דרסה את יריבותיה באותו האופן, כאשר גם ספרד הצליחה להשאיר את הסיכוי לסנסציה ממש עד לשניות האחרונות, אבל גם כך הם עשו מספיק כדי להשאיר את הזהב בבית של הכדורסל, בסטייל.
כמו בכל הטורניר, האמריקנים הסתמכו על יכולת הקליעה המדהימה שלהם מרחוק, וצלפו 15 שלשות ב-41%. האמת שזה ממש לא הוגן. אם לא די בכך שלארצות הברית יש את השחקנים הכי אתלטים ועוצמתיים בעולם, הם ירו למשך כל השבועיים האחרונים על ימין ועל שמאל מכל טווח ותחת כל לחץ. הספרדים ניסו, באמת שהם ניסו, אבל בסופו של דבר הם פשוט לא מספיק טובים כדי לעשות את מה שלא הצליחו לפני 4 שנים.
חייבים לתת מספר מילים על שני אנשים שלפי כל האינדיקציות עשו את הופעת הבכורה שלהם במדים הלאומיים של הדוד סם. קובי בראיינט סיפר לפני המשחק שהוא רוצה להיפרד מהנבחרת עם מדליית זהב, וזה בדיוק מה שהוא עשה, אולי במשחק הכי טוב שלו בטורניר (17 נקודות). הוא קיבל את מדליית הזהב השנייה שלו כדי לנפח עוד קצת את ארון הגביעים הנוצץ שלו, ועכשיו יוכל להתפנות כדי ללכת על אליפות שישית ב-NBA.
האדם השני הוא המאמן מייק ששבסקי. מינו אותו לתפקיד לפני 7 שנים כדי לשקם את הנבחרת האמריקנית, ואחרי 53 ניצחונות והפסד אחד בודד (נגד יוון ב-2006) הוא יכול להרגיש טוב מאוד לגבי העבודה שלו: שתי אליפויות אולימפיות ואליפות עולם אחת. קואץ' קיי והצוות האדיר שלו נכנס לספרי ההיסטוריה, גם אם תמיד יזכרו יותר את הנבחרת מברצלונה.
מה בנוגע לספרדים? שוב הם יישארו עם המחמאות, עם תואר הנבחרת הכי טובה בעולם אחרי ארצות הברית. פאו גאסול שרט ונשך עם 24 נקודות, חואן קרלוס נבארו התרוצץ וצלף 21 וגם מארק גאסול הגיע ל-17 נקודות למרות ששיחק את כל המחצית השנייה עם 4 עבירות. פאו הגדיר את המשחק כהזדמנות האחרונה ואין ספק שהוא יתאכזב מאוד לצאת מעוד גמר אולימפי רק עם הכסף, אבל הנבחרת הזו תיזכרו לעוד שנים רבות כנבחרת האירופאית מהטובות בהיסטוריה.
קלעו לארצות הברית: קווין דוראנט 30 נקודות, לברון ג'יימס 19, קובי בראיינט 17, כריס פול 11, קווין לאב 9, כרמלו אנתוני 8, דרון וויליאמס 6, ראסל ווסטברוק 3, טייסון צ'נדלר וג'יימס הארדן 2 כ"א.
קלעו לספרד: פאו גאסול 24 נקודות, חואן קרלוס נבארו 21, מארק גאסול 17, רודי פרננדס 14, סרג' איבקה 12, סרחיו רודריגס 7, סרחיו יול 5.
מהלך המשחק
חואן קרלוס נבארו התחיל את המשחק בטירוף - "הבומבה" קלע שלשה ופאול מיד בפתיחה והוסיף עוד שני סלים מעבר לקשת. אבל האמריקנים החלו להיכנס לעניינים כאשר בראיינט, דוראנט ואנתוני השיבו לו בזריקות מדויקות משלהם ל-3 שנתנו לארה"ב יתרון של 9 נקודות. האמריקנים הובילו בסוף הרבע 27:35.
ספרד הידקה את ההגנה בפתיחת הרבע השני ושלשה של סרחיו רודריגס העלתה אותם ליתרון 37:39. המטוטלת המשיכה בקצב אחיד עד למחצית: ארה"ב מאיימת לברוח, אבל ההקרבה של נבארו ורודי פרננדס מחזיקים את הספרדים בחיים. בהפסקה לוח התוצאות הראה 58:59 לארה"ב.
פאו גאסול התחיל להשתלט על העניינים עם 7 נקודות רצופות וספרד שוב חזרה להוליך. קווין דוראנט לא נתן לזה לקרות בלי תשובה אישית והוא לקח פיקוד על החלק ההתקפי של ארה"ב. גם בסוף הרבע השלישי האמריקנים ביתרון נקודה אחת בלבד, 82:83.
המקצב ברבע המכריע ירד באופן מובהק, כאשר שתי הקבוצות משחקות בצורה קצת יותר זהירה. זה עבד לטובת ארצות הברית שהגדילה את הפער ל-9. הספרדים נכנסו ללחץ ולמרות שעוד ריצה קטנה שלהם השאירה סיכוי, הדקות האחרונות כבר היו שייכות כולן לאמריקנים. ששבסקי עוד הספיק להכניס את המחליפים והאות לחגיגות ניתן עם 100:107 מעולה.