ההרחקה של טוטו תמוז היתה מיותרת. הלא גם אם אין בטענות של הפועל מאומה, גם אם לא נזרקה ולו בננה אחת לדשא ולא נשמעה נהמה אחת בטדי, גם אם התקנון תומך בהחלטה של גרינפלד וגם אם מדובר בשחקן שלא ידוע כמתעב פרובוקציות, היה מקום לשיקול דעת. ושיקול הדעת הבריא במצב של שליפת צהוב שני לשחקן שבדופק 180 לא ממש מתכנן קדימה את מעשיו בקפדנות, היה לוותר. להעלים עין. לתת לשיירה לעבור בתקווה שהיא תעבור בשקט. היה מקום לחכות קצת ולבדוק אם האפקט של תנועת השקט היה הרסני כמו שמסנגרי גרינפלד טוענים, ומקסימום להעניש את תמוז מאוחר יותר בבית הדין.
תמוז הורחק לשני משחקים - יחמיץ את נתניה וגם את הדרבי מול מכביואחרי שאמרנו את זה, אולי הגיע הזמן לטפל בסוגיה לא פחות מטרידה שראויה לעלות לסדר היום. שמה: הקמפיין ההיסטרי והמתוזמן שניהלה הפועל ת"א ביממה שלפני הדיון. מטרתו: בפשטות, להסב את השיח הציבורי ולמקד אותו במלחמה בגזענות במגרשים. יותר בפשטות: להסיט את השיח הציבורי, את הפוקוס, גם את זה של האוהדים שלהם עצמם, מכל מה שלא נוח לדבר עליו כרגע - ההפסד על הדשא, היכולת הפושרת, וכן, גם היעדר החשק והרצון לטפל בשחקן, שכיר של המועדון, שגיליון ההתנהגות שלו לא צובר אבק בלשון המעטה. שחקן שרק לפני מספר חודשים תקף מילולית בשידור חי בעלים ונתן את האות למופע השתלחות של חצי קבוצה באדם שמשלם לה כסף.
בואו נחשוב לרגע מה קורה פה מהרגע בו הפועל ירדה מנוצחת בטדי. בבוקר השופט היה "מוקיון וליצן", בצהריים כבר הגיע מכתב להתאחדות לפיו "הגזענות קיבלה פרס", קצת לאחר מכן נשלח אריק דג'מבה דג'מבה לדבר עם כלי התקשורת על האירועים, בערב הגיעה עוד בשורה לפיה בהפועל החליטו לרדת מהדשא ברגע שיופנה לשחקן מהקבוצה גילוי גזענות. והיום בבוקר בכלל טענו גורמים אצל האדומים שהדיון של תמוז הוקדם בכדי שיחמיץ את הדרבי. הכל בכלל מזימה של ההתאחדות. למען הסר ספק, כל המסרים פרט למכתב הועברו בטיימינג חד בדיוקו על ידי גורמים לא מיוחסים. למה לשים את השם שלך לפני ציטוט כמו "השופט מוקיון" כשאפשר לתקוף, לתקוף ולתקוף? למה להתלכלך כשאפשר לעבוד חזק על דעת הקהל ובמקביל לא לספוג אש?
הגזענות היא מחלה ממארת, מגעילה, מטונפת ומחרידה. אין לה תרופה ממשית בחברה ישראלית מיליטנטית ואלימה ובין קהלי כדורגל טעונים, אבל להפוך אותה לאמצעי, לכלי שימוש, לבסיס לספין זו החמצה מרגיזה של המטרה וירייה ברגל של המאבק. הרי אם אכן היתה גזענות, אם היא אכן פגעה בתמוז עד כדי כך שגרמה לו להתפוצץ מבפנים - למה הנהלת הפועל ת"א לא מציפה את הנושא יום אחרי יום, שעה אחר שעה? למה האיום של לרדת מהמגרש מגיע דקה ורבע אחרי הפסד ודקה ורבע לפני דיון בבית הדין? ובוא נאמר שכן היו נוגעים שם על בסיס יומי בעניין הגזענות, הנה טיעון שחוק שלא יימאס לכתוב - מה לגבי הכחדה טוטאלית של שירי השואה מבלומפילד? האם העובדה שלבית הדין אין כח להעניש הופכת את המזמורים האלה ללגיטימיים (או ליותר לגיטימיים) מקללות על רקע גזעני?
אנחנו בתקשורת, כולל באתר הזה, חוטאים מדי פעם בחוסר ההתייחסות שלנו לאימפקט של כל מילה שנכתבת אצלנו. לפעמים אנחנו טועים ונופלים, לפעמים מתקנים ומאזנים. על אותו משקל, הנהלה של קבוצת כדורגל, כל קבוצת כדורגל, חייבת להיות מודעת להשפעה העצומה של מסרים, ישירים ועקיפים כאחד, על הקהל שלה ועל הקהל של היריבות, ולשנות את הטון ברגע שהמנגינה הופכת למעט צורמת וחד כיוונית. העברת תחושת רדיפה ופראנויה, גם אם יש בה וגם אם אין בה קמצוץ אמת, לא תגרום בטווח הארוך לסולידריות ולהרגעת מטעני נפץ. אם כבר להיפך. היא יכולה רק לגרום לתסיסה. ועל רקע התהומות שהענף שלנו כבר נגע בהן, זה מקום שאף אחד מאיתנו - לא הפועל, לא בית"ר, לא תמוז ולא ההתאחדות - רוצים לחזור אליו.