מחקר חדש שנכתב במסגרת בית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל אביב מגלה פערים משמעותיים בכל הקשור לטווחי הזמנים בהם מתוקנים ליקויים שחשפה התקשורת לעומת מבקר המדינה.
מהמחקר עולה, כ-60% מהליקויים אשר נחשפו על-ידי התקשורת - תוקנו לאחר שנה אחת בלבד, זאת, לעומת כ-17% מהליקויים שנחשפו על-ידי מבקר המדינה. פרק הזמן הממוצע לתיקון ליקוי שחשפה התקשורת עומד על 2.6 שנים לעומת 3.84 שנים לליקוי אשר חשף המבקר. המחקר בשם: "כלבי השמירה של הדמוקרטיה? מבקר המדינה והעיתונות החוקרת במבחן התוצאה" נכתב על-ידי גל אלון.
מהמחקר עולה, כי הממצאים שהתגלו היו גבוהים יותר מהשערות המחקר הראשוניות, אולם נמוכים בהרבה בהשוואה למדינות אחרות. בריטניה ובארה"ב. לדוגמא, כ-95% מהליקויים שחושף המבקר מגיעים אל פתרונם.
אחד ההסברים לתוצאות המחקר הוא שמנגנוני הבקרה המוסדיים של המבקר, המשפיעים בעיקר על דרג הפקידות הציבורית, אפקטיביים יותר בטווח הארוך מאשר חשיפות התקשורת המשפיעות יותר על דרג הפוליטיקאים בטווח הקצר.
על-מנת למקסם את השפעתו של מוסד המבקר, מציע המחקר, בין השאר, להקצות אחוז מסוים ממשאבי המשרד לצורך מעקב סטטיסטי אחר תיקון הליקויים במשרדים השונים. על-פי ההצעה, יש לפרסם מדי שנה מדד תיקון ליקויים שנתי ומדד מצטבר, על-מנת למנוע מצב בו השרים יאשימו בקביעות את קודמיהם באחריות לאי תיקון הליקויים.
לשם השוואה, בבריטניה ובארה"ב מפורסמות מזה שנים סטטיסטיקות באשר לתיקון הליקויים, כמו גם אומדנים כספיים לחיסכון שיצר מבקר המדינה בפעולתו.
המחקר עסק אך ורק בפרשיות אשר עשויות ליצור סיכון לחיי אזרחים ונמנע מלבדוק את הטיפול בפרשות הקשורות לשחיתות פוליטית ולטוהר מידות. עם זאת, טען המחקר שהתדרדרות הנורמות השלטוניות במדינת ישראל יחד עם אדישות הולכת וגוברת של הציבור הרחב - מביאות לירידה בכוחם של מבקר המדינה והעיתונות החוקרת, ולכן רק חלק קטן יחסית מהליקויים אותם חשפו בפעילות השלטון מתוקנים בסופו של דבר.