יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2005 מתמקד השנה בכאב השחרור והחזרה לחיים - בסימן 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. יום הזיכרון ניפתח, כמידי שנה, בעצרת המרכזית בכיכר גטו ורשה ביד ושם, הר הזיכרון, ירושלים.
הטקס נפתח ב-20:00 בדיוק. נשיא המדינה, משה קצב, אמר בטקס כי המאבק היה כדי לשרוד. מי ששרד וזכה להתעורר בבוקרו של 9 במאי 1945 ידע כי חייו היו כעלה נידף. להישרד, הדגיש, פירושו לזכות בעוד דקה של חיים, בלי להיות מטרה לכלבי הקלגסים הנאצים, או להינצל מרובהו של חייל נאצי או ממשלוח אל תא הגזים. להישרד, אמר, פירושו היה להיוותר בחיים במחנות בתנאי השפלה, לעבור עוד יום עבודת פרך, פחד וחרפת רעב. רוב ניצולי השואה חזרו לחיים, אמר הנשיא, אבל הם נאלצו לעמוד מול מבחני הישרדות קשים תוך בדידות - בלי הורים, בלי אחים, בלי ילדים ובלי בית.
שרון: חושך בהרי ירושלים
ראש הממשלה אריאל שרון אמר כי הלקח העיקרי מהשואה הוא שעכשיו לא ימצאו אותנו לעולם לא מוכנים. עם ישראל יגן על עצמו, באמצעות צה"ל. להלן דבריו (ציטוט):
בחושך הנערם הערב הזה מסביב, על הרי ירושלים, אנחנו מתייחדים עם קורבנות הפרק החשוך ביותר בתולדות האנושות - והטראגי ביותר בתולדות העם היהודי. ליל ביעותים שנמשך שש שנים תמימות והמית כשישה מיליון יהודים, מחה מעל פני האדמה אלפי קהילות יהודיות והחריב עולם יהודי מפואר.
השנה אנו מציינים 60 שנה לשחרור מחנות ההשמדה ולסיום מלחמת העולם השנייה.
אבל יום השחרור לא היה יום של שמחה לעם היהודי. לא היה יום של שמחה לניצולי השואה.
מעניהם - שגזלו מהם את קרוביהם, את שמותיהם, את בגדיהם, את נעליהם, את שערם והפכו אותם למספרים – נוצחו. אך שמחת השיבה לחיים נמחצת תחת כובד הכאב המתעורר בנפש שעד עכשיו פקדה על עצמה בגבורה, כדי לשרוד, לא להרגיש דבר:
כאב הבדידות, כאב החברים המתים, כאב הנעורים האבודים, כאב האדמה שהפכה לבית הקברות הגדול ביותר של העם היהודי.
אנטק צוקרמן וצביה לובטקין, מגיבורי המרד בגטו ורשה, סיפרו כיצד עמדו ביום השחרור בודדים ומיותמים בתוך המון החוגגים הפולנים שסביבם, אבלים בתוך גל האושר הכללי, בין הטנקיסטים המתנשקים והפרחים שעפו באוויר.
הם מצאו עצמם על פרשת דרכים ועמדו בה תועים ואבודים. הם יכלו סוף סוף ללכת הביתה, אבל הבית נחרב מזמן. קצין רוסי יהודי אותו שאלו לאן כדאי ללכת, אמר להם – "אל תלכו למזרח ואל תלכו למערב. בשום מקום אין אוהבים אותנו". כמו רבים מניצולי השואה, הם בחרו לעלות ארצה ובנו כאן – במדינת ישראל, מדינת היהודים, את ביתם החדש.
מחר, אני נוסע לפולין להשתתף במצעד החיים. יחד איתי נוסעים ניצולי שואה ששרדו את התופת ובחרו אף הם לעלות לישראל ולבנות בה את ביתם. ביקשתי מהם שייקחו איתם למצעד החיים את נכדיהם, חיילות וחיילים בצבא ההגנה לישראל.
כך הם יעמדו שם מחר, בבירקנאו, מלווים שוב בלובשי מדים – אך הפעם לא יהיו אלה חיילי אויב שטופי תאוות רצח, אלא נכדיהם של הניצולים, שהם היום חיילי צה"ל, צבא ההגנה לישראל, חומת המגן של מדינת היהודים. זהו אולי הביטוי המובהק ביותר להבדל שבין הימים בהם הוצעדו יהודים בצעדות המוות להיום, כשאנו צועדים גאים במצעד החיים.
את לקח השואה לעם היהודי-למדנו. יהודים שוב לא יהיו בעולם בלא בית, בלא חוף מבטחים שאליו יוכלו למלט את נפשם ובלא כוח מגן יהודי שיידע להגן על חייהם.
את הלקח הזה מצווה האמא לבנה, בשירו של אורי צבי גרינברג, "קודש הקודשים":
"מארג גס לבושך בני. לבוש חיילים.
ורובה על שכמך...
גם בשבת לא תחליף את זה הלבוש, בני.
אף בבוא הגואל וכתתו עמים חרבותם לאתים והשליכו רוביהם אל האש- אתה לא, בני, אתה לא!
... פן יקומו שוב הגויים ואספו ברזל-
וקמו עלינו שוב ולא נהיה נכונים
כאשר לא היינו מוכנים עד עכשיו..."
לעולם שוב לא ימצאו אותנו לא מוכנים.
לעולם לא.
שש משואות
את אבוקת הזיכרון העלה יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו; את דבר הניצולים ישא נח פלוג - יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
במהלך העצרת הודלקו שש משואות. משואה ראשונה: ירחמיאל פלזנשטיין; משואה שניה, חיה (קימרלינג) אברהם; משואה שלישית, ד"ר רוברט מיכאל פינאלי; משואה רביעית, מלכה רוזנטל; משואה חמישית, מרדכי (מוטקה) זיידל משואה שישית, סופיה (הויסמן) אנגלסמן. במהלך האירוע הוקרנו סרטונים על כל אחד מהם, הפקה ובימוי של הסרטונים - שלמה חזן.
בעצרת השתתפו המנצח והכנר שלמה מינץ, הזמרת שרית חדד, וכן מקהלת אנקור בניצוחה של דפנה בן-יוחנן ומקהלת העפרוני בניצוחה של מאיה שביט. קטעי קריאה: שמואל וילוז'ני. את הערב הנחה יגאל רביד.
ראש הממשלה במצעד החיים
ביום השואה עצמו יתקיים במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו שפולין מצעד החיים ה-18, בהשתתפות ראש הממשלה, אריאל שרון. במצעד החיים יטלו חלק כ-18 אלף בני נוער שיגיעו מרחבי העולם.
לקראת מצעד החיים בפולין הכשיר בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם עשרות מדריכים בחמש שפות שידריכו את משתתפי מצעד החיים. זו השנה הראשונה שיוצאים עשרות מדריכים שהוכשרו במיוחד למסעות של מצעד החיים. החומר החינוכי שמלווה את המסע לפולין הופק ב-7 שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, ספרדית ורוסית והותאם לצרכים ולקהלי היעד השונים אשר משתתפים במצעד החיים השנה.
עם הנוסעים לפולין גם הרב ישראל מאיר-לאו, הרב חיים דרוקמן והאלוף (במיל.) חיים ארז. למשלחת של ראש הממשלה יצרטפו גם 20 ניצולי שואה יחד עם קרוביהם - בניהם ונכדיהם המשרתים כיום בצה"ל. אל האירוע צפויים להגיע משלחות מ-50 מדינות, שרים, שגרירים ומכובדים מרחבי העולם.