שלוש פעמים הסתננה גלינה ז'כריוק לישראל בזהות מזוייפת כאשר היא מערימה על רשויות המדינה.
השבוע דחה בית המשפט את בקשתה לאשרת שהייה ורישיון עבודה מחמת חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים.
גלינה ז'כריוק ביקשה להישאר בישראל ולהתאחד עם בן זוגה, אהרן יעקב, אזרח ישראלי, אלא שהדרך לשם היתה רצופה מעשים בלתי כשרים.
בשנת 1998 נכנסה ז'כריוק לראשונה לישראל כשהיא נעזרת בזהות בדויה. בישראל עבדה כשנתיים במלצרות וניקיון ולאחר מכן שבה לאוקראינה. בשנת 2004 חזרה ז'כריוק בשנית לישראל, בזהות בדויה נוספת, עבדה כ-11 חודשים בניקיון אשר במהלכם הכירה את בן זוגה, אהרן יעקב ובסופם עזבה את ישראל.
בחודש אוקטובר 2004 חזרה ז'כריוק לישראל בשלישית באשרת תייר בתוקף ל-8 ימים, הפעם בשם "סבטלנה פרנקו". בתחילת חודש מרס 2005 הגישו ז'כריוק ויעקב בקשה לרישיון ישיבת ביקור תוך שהיא עושה שימוש בשם המזוייף עימו נכנסה לישראל בפעם השלישית.
לאחר שבקשתה זו נדחתה עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב נגד החלטת משרד הפנים.
בפסק הדין שהתקבל השבוע בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב מותחת השופטת שרה גדות ביקורת נגד ז'כריוק ובן זוגה: "העותרת נכנסה לישראל שלוש פעמים, כל פעם בזהות מזויפת שונה ולתקופות ממושכות. בכניסתה השלישית והאחרונה נכנסה העותרת בזהות בדויה במסגרת אשרת תייר, כאשר מטרתה האמיתית הייתה להתאחד עם העותר. כמו כן העותרת עשתה דין לעצמה ובחרה להתעלם מהאשרה שניתנה לה בזהות הבדויה למשך 8 ימים והמשיכה לשהות בישראל לאחר תום אותם 8 הימים, עד היום למעשה".
השופטת המשיכה וציינה, כי "העותרים אף הרחיקו לכת והגישו לבית משפט זה עתירה לסעד מן הצדק בזהות בדויה, כשהעותרת מזדהה וחותמת על תצהיר בזהות מזויפת. כניסה שלוש פעמים בזהות מזויפת ושהייה באופן בלתי חוקי למשך תקופה ממושכת, כמו גם הגשת העתירה הראשונה בזהות בדויה, מהווים התנהגות חסרת תום לב השוללת מהעותרים את הזכות לסעד".
העתירות של עובדים זרים נוהג בית המשפט שלא להטיל הוצאות על העובד הזר, זאת לאור מצבו הכלכלי הקשה, אלא שבמקרה זה בחרה השופטת גדות לחרוג ממנהג זה ולהטיל על ז'כריוק ובן זוגה הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים לאור התנהלותה של ז'כריוק וכניסתה לישראל בזהות בדויה.