נראה שככל שהמצב הביטחוני מדרדר, תנועת החמאס ההולכת וצוברת כוח בציבור הפלשתיני ובמקביל מושכת את הפלשתינים לכיוון הטרור.
תמונת המצב מהאירועים ברצועה ובגדה מציגה מצב של אנרכיה וקיצוניות מתפתחת. חגיגות השמחה ביישובי גוש קטיף המפונים ושריפת בתי הכנסת המלווים בדרשות של בכירי חמאס הקוראים לחיסולה של ישראל, מחדדים את שאלת ההכרה הפלשתינית במדינת ישראל ותמיכה בהכרה שכזאת.
מכון הארי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית והמרכז הפלשתיני למדיניות ולחקר דעת קהל ברמאללה (PSR) ערכו סקר דעת קהל משותף בקרב הציבור הישראלי והפלשתיני בין התאריכים 7 עד 21 בספטמבר 2005.
הסקר נועד לבחון את אחת הסוגיות הקשות ביותר לפיתרון בסכסוך הישראלי פלשתיני: ההכרה של הפלשתינים ואזרחי ישראל הערבים בזהות היהודית של מדינת ישראל, וההכרה של הישראלים בזהות פלשתינית ובמדינה פלשתינית.
כמו כן בחן הסקר שינויים בעמדות הציבור הישראלי והציבור הפלשתיני בנושאי הסכסוך לאחר ההינתקות, את הערכות שני הציבורים לגבי התפתחויות עתידיות, ואת עמדות הפלשתינים ביחס לבחירות הקרבות למועצה המחוקקת ברשות.
מנתוני הסקר עולה כי שני שליש מקרב הפלשתינים, אזרחי ישראל היהודים והאזרחים הערבים במדינה, תומכים בהכרה הדדית של ישראל כמדינת העם היהודי ופלשתין כמדינת העם הפלשתיני.
ההכרה ההדדית במדינות ישראל ופלשתין
66% מן הישראלים ו-63% מן הפלשתינים תומכים בהכרה הדדית של ישראל כמדינת העם היהודי ופלשתין כמדינת העם הפלשתיני לאחר הקמת מדינה פלשתינית עצמאית ופיתרון כל הסוגיות שבמחלוקת.
29% מן הישראלים ו-35% מן הפלשתינים מתנגדים לצעד זה. בקרב אזרחי ישראל היהודים 67% תומכים בצעד ו-29% מתנגדים לו.
ראויה לציון התמיכה הרחבה בקרב אזרחי ישראל הערבים להכרה בישראל כמדינת העם היהודי ופלשתין כמדינת העם הפלשתיני: 63% מן האזרחים הערבים תומכים ו-34% מתנגדים לצעד זה.
ממצא זה מעיד כי למרות ההדרה שלהם ותחושות התסכול שהם חשים כאזרחים במדינת ישראל, הם מוכנים לקבל את ההגדרה של ישראל כמדינת העם היהודי, בד בבד עם הכרה בזהות פלשתינית ומדינה פלשתינית.
55% מן הישראלים ו-53% מן הפלשתינים מודעים לכך שרוב הציבור תומך בהכרת הזהות ההדדית. רמת מודעות זו מעידה על כך שסוגיה זו הפכה נורמטיבית וזוכה ללגיטימציה בקרב שני העמים.
עם זאת, גם הישראלים וגם הפלשתינים מודעים פחות לרמת התמיכה בנושא זה בקרב הצד השני. רק 50% מן הישראלים מאמינים כי קיימת תמיכת רוב בסוגיה זו בקרב הפלשתינים, ורק 43% מן הפלשתינים מאמינים כי רוב הישראלים תומכים בכך.
ההינתקות- ניצחון למאבק החמוש
לאחר השלמת ההינתקות, 59% מן הישראלים מדווחים כי תמכו בה לעומת 34% המצהירים כי התנגדו לה.
רוב סוחף בקרב הפלשתינים (84%) אך גם רוב קטן בקרב הישראלים (51%), רואים בפינוי ההתנחלויות ברצועת עזה ניצחון למאבק החמוש של הפלשתינים בישראל. 47% בקרב הישראלים ו-15% בקרב הפלשתינים לא רואים זאת כך.
60% מן הישראלים ו-73% מן הפלשתינים סבורים כי האינתיפאדה והעימותים האלימים סייעו לפלשתינים להשיג יעדים לאומיים ופוליטיים שלא יכלו להשיג במשא-ומתן.
תמיכה בהפסקת האש
באופן מפתיע תפיסות הפלשתינים לגבי תפקיד המאבק החמוש והאינתיפאדה בהשגת ההינתקות אינן מגדילות את התמיכה באלימות נגד ישראל. 77% מן הפלשתינים תומכים בהמשך הפסקת האש לעומת 22% המתנגדים לה. כך גם התמיכה בפיגוע ההתאבדות שאירע בבאר-שבע בסוף חודש אוגוסט לא עלתה על 37% בעוד רוב הפלשתינים (56%) התנגדו לו. יתר על כן, 62% מתנגדים לעומת 35% התומכים בהמשך ההתקפות על ישראל מתוך רצועת עזה ו-60% תומכים לעומת 37% המתנגדים לאיסוף כלי הנשק של הפלגים הפלשתינים בעזה לאחר נסיגה מלאה של ישראל מן הרצועה.
מי קוצר את פירות הנסיגה
בעוד 40% מן הפלשתינים מייחסים לחמאס את עיקר ההישג בפינוי רצועת עזה (לעומת 32% המייחסים זאת לפתח ולרשות הפלשתינית), תנועת הפתח ולא החמאס היא הנהנית מתחושת האופטימיות שגאתה עם פינוי הרצועה. אילו התקיימו הבחירות היום ברשות הפלשתינית 47% היו מצביעים לפתח ורק 30% לחמאס. בסקר הקודם שנערך לפני שלושה חדשים אמרו 44% כי יצביעו לפתח ו-33% לחמאס.
הפתח יכול יותר
עם ההינתקות הישראלית, עוברים הפלשתינים להדגיש את המצב הכלכלי, הצורך במלחמה בשחיתות ובאכיפת שלטון החוק ברשות. גם כאן זוכה הפתח באופן עקיף מן ההינתקות. רוב הפלשתינים סבורים כי הפתח, יותר מחמאס, יכול לשפר את מצב הכלכלה (נושא מספר 1 בחשיבותו בעיני הפלשתינים כיום), להשיג הסכם שלום עם ישראל, ולאכוף את שלטון החוק ברשות. החמאס, לעומת זאת, נתפס כבעל יכולת טובה יותר להלחם בשחיתות (נושא מס' 2 בחשיבותו עבור הפלשתינים כיום).
המעבר בציבור הפלשתיני מדגש על אלימות לדגש על הקמת מדינה מוצא את ביטויו גם ברמת התמיכה הגבוהה (73%) ברעיון להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67 שתחל ברצועת עזה ותתרחב בהדרגה לגדה המערבית. 25% מן הפלשתינים מתנגדים להצעה זו.
64% מן הפלשתינים מצפים לשיפור במצב הכלכלי ברצועה ומאמינים כי תהליך השלום עם ישראל יתחזק (57%). מן הצד הפסימי 57% מן הפלשתינים חוששים כי רצועת עזה תהפוך ל"בית כלא גדול".
בהקשר זה הציבור הישראלי מסויג למדי ביחס להקלת הסגר על הרצועה. 58% מן הישראלים מתנגדים למעבר עובדים פלשתינים מן הרצועה לישראל לעומת 40% התומכים בכך. 45% מתנגדים לבניית מסילת רכבת שתחבר את הרצועה עם הגדה תוך שמירת צרכי הביטחון של ישראל ו-49% תומכים בכך. עם זאת, 53% מן הישראלים תומכים בפתיחת נמל עזה לשיט ודיג בפיקוח חיל הים הישראלי לעומת 41% המתנגדים לכך.
רק 5% מן הישראלים סבורים כי ישראל צריכה לשאת באחריות לאפשר את המשך החיים הסדירים ברצועה לאחר ההינתקות. 56% סבורים כי הרשות הפלשתינית צריכה לשאת באחריות לכך, ו-38% סבורים כי הרשות וישראל צריכים לשאת באחריות במשותף.
תוכנית הגדר הישראלית
בסקר הנוכחי בחנו שתי סוגיות קריטיות המצויות בלב המחלוקת הישראלית-פלשתינית בחדשים האחרונים וללא ספק גם בעתיד: סוגיית הגדר סביב ירושלים ("תוכנית עוטף ירושלים"), ותוכנית E-1 לבנייה בפרוזדור המפריד בין ירושלים ומעלה אדומים. לגבי תוכנית עוטף ירושלים נאמר לנשאלים כי "גדר הביטחון סביב ירושלים תכלול בסופו של דבר כ-200,000 פלשתינים תחת שלטון ישראל ותנתק כ-55,000 פלשתינים אחרים מן העיר". המרואיינים נשאלו האם בניית הגדר תחזק או תחליש את שלטון ישראל בירושלים בעתיד; האם תוכנית הגדר תגדיל אן תקטין את הביטחון בשכונות היהודיות של ירושלים; ובאיזו מידה הם תומכים או מתנגדים להקמת הגדר במסגרת תוכנית "עוטף ירושלים".
51% סבורים כי הגדר תחזק את שלטון ישראל בירושלים ו-39% סבורים כי היא תחליש את האחיזה בעיר. 3% סבורים כי הדבר לא ישפיע.
73% סבורים כי הגדר תגדיל את הביטחון בשכונות היהודיות של ירושלים לעומת 17% הסבורים כי רמת הביטחון תרד, ו-6% סבורים כי לא תהיה לכך השפעה.
62% תומכים בהקמת הגדר במסגרת תוכנית "עוטף ירושלים" ו-30% מתנגדים לכך.
באשר לתוכנית E-1 נאמר למרואיינים כי ממשלת ישראל החלה לבצע עבודות תשתית בשטח שבין מעלה אדומים וירושלים במטרה לחבר בעתיד את שני היישובים. במידה והתוכנית תתבצע היא תקטין את מאוד את הרצף הטריטוריאלי בין צפון הגדה לדרום הגדה. המרואיינים נשאלו האם התוכנית מגדילה או מקטינה את הסיכוי להסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים; האם התוכנית תחזק או תחליש את האחיזה של ישראל בירושלים בעתיד; ובאיזו מידה הם תומכים או מתנגדים לתוכנית.
22% מן הישראלים סבורים כי התוכנית תגדיל את הסיכויים להסדר עם הפלשתינים לעומת 57% הסבורים כי היא תקטין את הסיכוי ו-8% סבורים כי היא לא תשפיע כלל.
66% סבורים כי התוכנית תחזק את האחיזה של ישראל בירושלים בעתיד לעומת 19% הסבורים כי היא תחליש אותה ו-7% סבורים כי לא תהיה לתוכנית כל השפעה על כך.
57% תומכים בתוכנית לעומת 28% המתנגדים לה.
מה הלאה?
שני הצִיבּורים התבקשו להעריך את ההתפתחויות בשטח לאור הביצוע המוצלח של ההינתקות וקביעת מועד חדש לבחירות ברשות הפלשתינית לחודש ינואר 2006.
5% מן הישראלים ו-25% מן הפלשתינים סבורים כי המשא המדיני יתחדש בקרוב ותהיה הפסקה מוחלטת של הפיגועים והירי. 58% מן הישראלים ו-60% מן הפלשתינים סבורים כי המשא-ומתן המדיני יתחדש אך פה ושם יהיו עדיין פיגועים. 32% מן הישראלים ו-11% מן הפלשתינים סבורים כי הפיגועים והירי לא ייפסקו והמשא-ומתן המדיני לא יתחדש.
בסקר גם נבחנו העדפותיהם של הפלשתינים והישראלים לגבי האופן שבו יש להמשיך כעת בתהליך השלום. נראה כי שני הצדדים חלוקים במידה רבה על האופן שבו יש להתקדם בתהליך המדיני. 69% מן הפלשתינים מעדיפים חזרה מיידית למשא-ומתן על הסדר כולל בין הצדדים ו-25% מעדיפים תוכנית מדורגת בשלבים. בקרב הישראלים לעומת זאת, 59% מעדיפים להתקדם בשלבים ו-33% מעדיפים פיתרון כולל בכל הסוגיות בבת אחת.
במידה ותתחלנה שיחות על פיתרון כולל רק 30% מן הפלשתינים ו-37% מן הישראלים סבורים כי ניתן להגיע כעת להסדר פשרה עם המנהיגות של הצד השני. 68% מן הפלשתינים ו-59% מן הישראלים סבורים שהדבר לא ניתן.
המרואיינים התבקשו להעריך מתי ניתן יהיה להגיע להסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים. 36% מן הפלשתינים ו-22% מן הישראלים סבורים כי הסדר פוליטי בין הצדדים לא יושג אף פעם. 30% מן הישראלים ו-38% מן הפלשתינים סבורים כי הסדר יושג בעוד דורות רבים או בדור הבא, 39% מן הישראלים ו-20% מן הפלשתינים מאמינים כי הסכם יושג בעשור הבא או בעוד מספר שנים.
אם למרות הכל יושג הסדר פשרה כזה, 49% מן הפלשתינים ו-18% מן הישראלים מאמינים כי אבו-מאזן חזק מספיק כדי לשכנע את הציבור הפלשתיני לקבלו. באשר ליכולתו של שרון להעביר הסדר כולל בציבור הישראלי סבורים 59% מן הישראלים ו-53% מן הפלשתינים כי יש ביכולתו לעשות זאת.
באותו הקשר, 57% מן הפלשתינים ו-60% מן הישראלים תומכים בתוכנית מפת הדרכים לעומת 40% מן הפלשתינים ו-34% מן הישראלים המתנגדים לה.
47% מן הישראלים סבורים כי ישראל צריכה לדבר גם עם החמאס אם יהיה צורך לעשות זאת כדי להגיע להסכם פשרה עם הפלשתינים. 50% בציבור הישראלי מתנגדים לכך.
הסקר תוכנן ונוהל בידי ד"ר יעקב שמיר מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית וד"ר חליל שקאקי ראש המכון למדיניות וחקר דעת קהל (PSR) ברמאללה.