בצה"ל מעוניין שכוח אדם איכותי ומקצועי יבצע את פעילות הבידוק במחסומים השונים הפרוסים לכל אורך יהודה ושומרון. אחת ההחלטות הייתה כי חיל המשטרה הצבאית הוא שיהיה אמון על המעברים ועל הפן המקצועי של הבידוק. סגן אורית קריספין הוצבה כמ"פ מחסום ריחן שבגזרת מנשה.
בראיון ל- Nfc מספרת סגן קריספין על החיים היום-יומיים באחת מנקודות החיכוך המרכזיות של צה"ל עם האוכלוסיה הפלשתינית וכן על תפקידה כמפקדת.
"בטרמינל החיילים שלנו לא יוצרים כל מגע עם האוכלוסיה הפלשתינית. החיילים יושבים בתוך עמדות ממוגנות וכך מפחיתים את החיכוך איתם. אנחנו מאוד מקפידים על כבוד האדם ולא מבצעים חיפוש גופני על האזרחים, רק באמצעות מכשירים טכנולוגיים", היא מספרת.
המעבר הממוקם באיזור קו התפר בגזרת מנשה מחבר בין כפרי הפלשתינים בסביבה לכפר ברתא שנמצא מהצד הישראלי של הגדר. "למעשה הפלשתינים עוברים שם בין שני שטחים פלשתינים, אך מהכפר ברתא הם יכולים להיכנס לישראל ולכן חשוב שנבדוק אותם כראוי", היא מסבירה את תפקיד המעבר.
בעבר, לפני שהוקם המעבר במתקונתו הנוכחית, הצליחו מחבלים נושאי מטעני נפץ לעבור דרכו ולבצע פיגועים בשטח ישראל. בין הפיגועים ניתן למנות את הפיגוע במסעדת מקסים וכן הפיגוע במלון פארק.
"יש לנו אמצעים טכנולוגיים החל ממגמ"טים כמו בקניון, יש לנו משקף סחורות (מכשיר שיקוף הפועל באמצעות קרני רנטגן) כמו שיש בנתב"ג, יש לנו מריחן, שזהו מכשיר שיודע לזהות שרידי חומרי נפץ ועוד אמצעים". לדבריה, הגורם הטוב ביותר הקיים הוא כמובן החיילים המשרתים במחסום: "החיילים שלי מצליחים לזהות, בעקבות הידע המקצועי שקיבלו, תעודות זהות מזוייפות, למצוא אמל"ח שהפלשתינים ניסו להסליק במקומות שונים. יש לנו פה חיילים איכותיים מאוד והם הצליחו כבר למצוא אמל"ח וסכינים. כמו כן לכדנו פה מבוקשים שניסו להסתנן", היא מעידה על חיילה.
טרמינל מעבר האזרחים ממוזג כולו, הוא כולל מקומות ישיבה רבים וכן שירותים ואמצעים נוספים שנועדו להקל על האוכלוסיה הפלשתינית. לדברי סגן קריספין, במידה ואין כל חשד לגבי אדם מסויים הוא יכול לסיים את שהייתו במעבר בתוך ארבע דקות ולהמשיך בדרכו. "מהרגע שהם נכנסים לטרמינל יש מספר עמדות שהם צריכים לעבור. מגנומטר שבודק שאין להם נשק, מטען או סכין. העמדה הבאה זה שער מגנומטר שבודק אחר אמצעים נוספים ויש משקף לכבודה שלהם ובהמשך יש עמדה לבדיקת תעודות ואישורי המעבר שלהם. במידה ואין כל בעיה זה לוקח דקות מעטות והם ממשיכים".
היא מציינת, כי במידה ובאחת העמדות עולה חשד, האדם מוצא מין התור ועובר לבידוק מעמיק יותר. כל אדם שעובר בטרמניל נרשם במחשב ויש מעקב אחר זמני כניסתו ויציאתו. בנוסף, אדם שדרוש לחקירה בכוחות הביטחון יופיע במחשב ואז יהיה ניתן לעוצרו.
גם סגן קריספין עברה דרך ארוכה עד אשר הגיע לתפקיד. היא התגייסה בשנת 2000 לצה"ל אך במהרה שוחררה בשל משקלה הנמוך. היא למעשה קיבלה פטור משירות, אך החליטה לבצע שנת שירות ובהמשך, לאחר שעלתה במשקלה ביקשה לחזור ולהתגייס. לאחר שבקשותיה נענו, התגייסה למשטרה הצבאית ושירתה במגוון תפקידי פיקוד בבסיס הטירונים של החיל. היא הייתה מ"כ טירונים, סמלת מחלקה ולאחר שחזרה מקורס הקצינות שימשה במפקדת מחלקת טירונים.
בשנת 2004 כאשר הוחלט בצה"ל על הקמת מערך המעברים בחיל המשטרה הצבאית, ביקשה לעבור ליחידה ולשרת כמ"פ באחד המעברים. בקשתה זו נדחתה אך היא עברה לשרת כקצינת האג"ם של גדוד המעברים תעוז האחראי על כל המעברים בשטחי יהודה ושומרון.
"אני מאז שהגדוד הוקם", היא אומרת, "בהתחלה לא היה כלום ואנחנו בנינו את הכול מהיסוד". "אחרי שנה וחודשים שהייתה במפקדת הגדוד התפנה תפקיד מ"פ מעבר ריחן והחלטתי שאני רוצה לקבל את התפקיד ובחיל החליטו להציב אותי בתפקיד", היא מספרת.
חיילי המשטרה הצבאית הם האחראיים על התחום המקצועי של הבידוק בעוד שחיילי יחידות חי"ר מספקים את האבטחה וההגנה במקום. לדבריה, למרות שמסביבה יש מ"פ גברים והיא האישה היחידה, היא משתתפת בישיבות מקצועיות איתם. "לדעתי זה לא מגביל ולא מפריע לאף אחד", היא אומרת. היא מציינת כי עד כה לא נתקלה במקרים בהם זילזלו בדעתה בשל היותה אישה. "מההתחלה הקרנתי לכולם שאני הסמכות הגבוהה ביותר במקום בתחום הבידוק. נכון, כשיש אירוע ביטחוני הם מפקדים עליו, אבל בתחום המקצועי אני הדמות המובילה".
היא מספרת כי גם לאוכלוסיה הפלשינית לקח זמן מה להתרגל לעובדה כי אישה היא מפקדת המעבר, אך גם הם התרגלו לדבר במהירות. "בהתחלה הייתה להם בעיה עם זה, אבל מהר מאוד הם למדו שכאשר צריך לדבר איתי זה אפשרי ואני האחראית במקום". היא מספרת עוד: "בהתחלה הם אמרו - 'אנחנו לא מדברים עם אישה' אבל הם הבינו שאני והחיילות מבצעות את תפקידנו והבעיה נפתרה".