ליד פקיד הבנק ראיתי מודעה: לפי הוראות בנק ישראל לא תותר חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות הבנק החל מ-1.1.2006. חשבתי לעצמי, שוב דורשת הממשלה מאיתנו דברים שאינה דורשת מעצמה. כל מי שעובד מול המדינה, כספק, יצרן, קבלן יודע שתנאי התשלום של משרדי הממשלה הם הגרועים ביותר. לפעמים פקידי הממשלה שמזמינים עבודה אצל קבלן מסויים אינם אומרים לו כי הההזמנה היא על חשבון תקציב השנה הבאה, וכך התשלום יהיה בהתאם.
מה שקורה הוא שנוצרו בארץ שתי מערכות שלטון: אחח - איטית ומסורבלת, עומדת לרשות האזרח. השנייה - זריזה ולא מתחשבת, עומדת לרשות הממשלה.
נסו פעם לגבות חוב פרטי באמצעות ההוצאה לפועל. שנים, אם בכלל, ייקח לכם לגבות את החוב. אבל לכל פקיד מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה, יש הוצאה לפועל הפועלת ונכנסת במהירות לתוך הכיס שלכם.
המדינה יכולה להחליט כי על אותה עבירה את אדם פלוני היא תעמיד לדין ואדם אחר היא לא תעמיד לדין, ואפילו במקרי שוחד ורצח. ראו מקרה רצח אסף שטיירמן.
המדינה יכולה להחליט כי לאלמנה צה"ל פלונית יינתן סכום גבוה בהרבה מאלמנת צה"ל אחרת, רק בגלל שהראשונה בעלה היה טייס.
המדינה דורשת מאיתנו שמילה תהיה מילה, זמן יהיה זמן וכסף יהיה כסף. ומה לגבי עצמה כלפינו? שום מחויבות. פנחס ספיר אמר פעם: זה נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים.
לכן אני מציע לחוקק חוק שבו יהיו שני סעיפים:
1. כל אזרח יוכל להראות לבית המשפט כי הוא מופלה לרעה על-ידי המדינה, בדיוק כמו שהיא עושה ביחס לאזרח המופלה לטובה.
2. המדינה תצטרך להשתמש בכל אותם מנגנוני אכיפה וגביה שהיא מעמידה לרשות האזרח ולא תוכל להשתמש במנגנונים משל עצמה.
רק אז נראה איך פועלת המדינה.