מיכל: הלו,
דני: מיכל?
מיכל: כן,
דני: שלום לך מדבר דני ממח"ש, ממודיעין מח"ש.
מיכל: היי דני מה נשמע?
דני: בסדר גמור.
מיכל: ברוך השם.
דני: רציתי לנסות לתאם איתך,
מיכל: כן, כן וודאי.
דני: אז קודם כל באיזה אזור את נמצאת?
מיכל: אני נמצאת באשדוד, אבל תגיד לי לאן להגיע, אין לי בעיה, אני גם אמרתי לדובי מה שצריך, אני אגיע בכל שעה שתרגיש בנוח.
דני: אה אוקי, אם תגיעי לירושלים זה בכלל יעזור לי.
מיכל: אני וודאי אגיע, תגיד לי מתי אני אגיע.
דני: היום את יכולה?
מיכל: כן, היום באיזה שעה?
דני: מתי נוח לך? תראי, אם את כבר פה, אם את כבר מגיעה לפה אז באמת אני יכול להתאים את עצמי ל, תגידי לי מתי את יכולה להגיע ואני אתאים את עצמי.
מיכל: יש לי שאלה, אתה, זה נוח לך בשעות הערב ככה שאני אדע שאין צלמים גם שמה בחוץ, וזה אצלכם בזמן האחרון חוגגים.
דני: אין צלמים, אם יהיו צלמים אני אגיד לך, אבל אין צלמים.
מיכל: אה, אז תגיד לי מתי להגיע ואני אגיע. תראה ברמת העיקרון יש לי איזה פגישה היום בתל אביב, אבל העניין שכאילו העניין שלך הרבה יותר חשוב. אני אנסה
דני: אני במשרד, אני במשרד, עד 5-4. כך שאת יכולה מרגע זה עד 5-4 תגידי לי תבואי, אני במשרד אני לא יוצא.
מיכל: הבנתי, בסדר גמור. אז תיתן לי לחזור אליך?
דני: כן, כן את יכולה לשלוח לי הודעה להגיד לי את מגיעה, זה בסדר גם מבחינתי, כל שעה עד שעה 5 לא בגלל שזה, אנחנו מסיימים לעבוד ב-5, אלא כי ב-5 אני אמור לצאת לפגישות אחרות. זה הכול.
מיכל: אה אין בעיה. אין בעיה בסדר גמור.
דני: בסדר?
מיכל: בסדר גמור, אז אני אחזור אליך.
דני: תודה מיכל.
מיכל: יופי, תודה ביי.
דני: ביי.