חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

1) זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. 1א) חוק-יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2) אין פוגעים בחייו בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. 3) אין פוגעים בקניינו של אדם. 4) כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. 5) אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. 6) (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל. (ב) כל אזרח ישראל הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל. 7) (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצינעת חייו. (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. 8) אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. 9) אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. 10) אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-יסוד זה. 11) כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה. 12) אין בכוחן של תקנות שעת-חרום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חרום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדר השלטון והמשפט, תש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת-חרום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. יצחק שמיר ראש הממשלה חיים הרצוג נשיא המדינה דב שילנסקי יושב-ראש הכנסת ס"ח 1931, תשנ"ב (25.3.1992), עמ' 150.