ניהול נכסי דלא ניידי של מפלגות בכנסת (תקציר)

כל המפלגות מחזיקות נכסים בשכירות שאינה מוגנת . חמש מפלגות החזיקו בתקופת הביקורת בנכסים גם מכוח זכויות אחרות - בעלות, חכירה, שכירות מוגנת, רשות, החזקה - או ללא זכות; בחלק מנכסים אלה הן החזיקו באמצעות אחרים כמו תאגידים מפלגתיים ונאמנים. ואלו חמש המפלגות: הליכוד, תנועה לאומית ליברלית (להלן - הליכוד); מפלגת העבודה הישראלית (להלן - מפלגת העבודה); המפד"ל - המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי בארץ ישראל (להלן - המפד"ל); המפלגה הקומוניסטית הישראלית (להלן - המפלגה הקומוניסטית) ומר"צ-יחד (להלן - מר"צ). בבדיקת טיפולן של המפלגות בנכסים נמצאו ליקויים בפעולותיהן של חמש המפלגות האמורות, ואלו הם: מפלגת העבודה, המפד"ל והמפלגה הקומוניסטית לא נתנו בדיווחיהן השנתיים לרשם המפלגות פירוט מלא של זכויותיהן בנכסים ותיאור של הנכסים, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. חלק מהדיווחים שנתנו הליכוד, מפלגת העבודה, המפד"ל והמפלגה הקומוניסטית היו שגויים או חסרים. רשם המפלגות לא עמד על הליקויים שבדיווחי המפלגות וממילא לא העיר להן על כך. כל חמש המפלגות - ושניים מתאגידיהן המפלגתיים: קרן תל חי (ישראל) בע"מ שבשליטת הליכוד (להלן - קרן תל חי) ובית ארלוזורוב חברה בע"מ שבשליטת מפלגת העבודה (להלן - בית ארלוזורוב) - לא עשו די לבירור זכויותיהן בנכסים, לעיגונן במסמכים בכתב, לרישומן על שמן בפנקסי המקרקעין ולשמירת זכויותיהן בנכסים. באמצע 2011 חל האמור על 26 נכסים שהליכוד וקרן תל חי טענו שיש להם זכויות בהם; מפלגת העבודה ובית ארלוזורוב - 30 נכסים; המפלגה הקומוניסטית - 20 נכסים; המפד"ל - 39 נכסים ומר"צ - נכס אחד. בידי המפלגות והתאגידים המפלגתיים לא היו הסכמים או מסמכים אחרים הדרושים להוכחת זכויותיהם על חלק מהנכסים שהם טענו שיש להם זכויות בהם. נמצאו כמה מקרים שבהם התאגידים המפלגתיים קרן תל חי ובית ארלוזורוב לא עמדו על משמר זכויותיהם בנכסים. מדובר, בין השאר, באי-דרישת נכס חלופי במקום נכס שנמסר לרשות מקומית, באי-פנייה לבית המשפט לשם הצהרה על זכויותיהם בנכסים ובאי-הסדרה של השימוש וההחזקה בנכסים. הועלו מקרים שבהם התאגידים מפלגתיים - קרן ברל כצנלסון (חל"צ) (להלן - קרן ברל) שבשליטת מפלגת העבודה וקרן תל חי שבשליטת הליכוד - עשו בנכסים בניגוד לחוק ולחוזים תקפים. מספר נכסים שחכר התאגיד המפלגתי בית ארלוזורוב (שבשליטת מפלגת העבודה) מממ"י למטרת הפעלת מועדון או משרדי מפלגה, הושכרו על ידו למטרות שונות מאלה. שלושת התאגידים המפלגתיים האמורים והמפלגה הקומוניסטית לא דרשו משוכרי הנכסים או ממקבלי רשות שימוש בהם את מלוא התמורה הראויה. בחלק מחוזי השכרת הנכסים של קרן ברל ושל המפלגה הקומוניסטית לא הוסדר מתן ביטחונות לקיום תנאי השכירות ולא צוינו מקום הנכס המושכר ושטחו. לגבי כמה נכסים שהשכירה קרן ברל לא היו בידיה חוזי שכירות תקפים. ביום 31.12.10 חבו מפלגת העבודה והמפלגה הקומוניסטית, על-פי הדוחות הכספיים שלהן, ל-17 ול-21 רשויות מקומיות בהתאמה ארנונה בסך 1.45 מיליון ש"ח ו-2.07 מיליון ש"ח, בהתאמה, חלקם בשל חובות שנוצרו לפני כמה שנים. קרן תל חי שבשליטת הליכוד ובית ארלוזורוב שבשליטת מפלגת העבודה מכרו נכסים בלא שהייתה להם שומה עדכנית של שוויים או במחירים הנמוכים מאלה שנקבעו בשומה. קרן ברל עשתה עסקה למכירת זכויות חכירה שהיו לה בנכסים בשטח של כ-140 דונם תמורת סך של 98.3 מיליון ש"ח, אשר ספק אם משקף את שווי השוק של הנכסים, וללא שהתקבל אישור מוסדות הקרן באופן הנדרש בחוק החברות לגבי עסקה מסוג זה. הליכוד, מפלגת העבודה, המפד"ל והמפלגה הקומוניסטית ושלושת התאגידים המפלגתיים האמורים לא קבעו מדיניות מגובשת לטווח ארוך בדבר רכישת נכסים, ניהולם ומכירתם ונהלים כתובים לניהול הנכסים. לקרן ברל ולמפד"ל לא היו רשימות מלאות, מסודרות ומעודכנות של הנכסים שיש להן בהם זכויות. בליכוד, במפד"ל ובמפלגה הקומוניסטית ובקרן ברל שבשליטת מפלגת העבודה חסרו תיקי נכס לגבי חלק מהנכסים, ובתיקי נכסים שהיו ברשותן חסרו חלק מהמסמכים הדרושים.

לא הייתה התאמה בין דיווחי הליכוד לרשם המפלגות על מספר הנכסים שיש לליכוד זכויות בהם ובין מספר הנכסים הרשומים ברשימות הנכסים שלו. בפנקסי המקרקעין לא נרשמו זכויות בעלות או חכירה של הליכוד, של קרן תל חי או של תנועת החירות (שהייתה אחד ממרכיבי הליכוד) ב-16 נכסים שהם טענו שיש להם זכויות בהם. לגבי חלק מהנכסים הם לא פעלו לאיסוף המסמכים הדרושים לרישום הזכויות על שמם, ולגבי אחרים לא ביקשו שזכויותיהם יירשמו בפנקסי המקרקעין. הליכוד לא עשה לביסוס טענתו בדבר זכויותיו בעשרה נכסים שטען שיש לו זכויות בהם בגלל שייכותם למפלגה הליברלית (שהייתה אחד ממרכיבי הליכוד), ושצריך היה להעבירן אליו עם האיחוד בין תנועת החירות ובין המפלגה הליברלית. בתיקי הליכוד לא היו הסכמים או מסמכים אחרים המבססים את טענותיו בדבר זכויות בעלות בשני נכסים; זכויות חכירה של קרן תל חי בשמונה נכסים וזכות חכירה של חירות בנכס אחד; זכויות דייר מוגן של חירות בנכס אחד; וזכויות בר רשות של קרן תל חי בשני נכסים. קרן תל חי מינתה עמותה לנהל אתר שחכרה מממ"י כדי שישמש מוזיאון. העמותה מסרה את האתר לשימוש אחרים, והם קיימו בו מופעים, מסעדה ומועדון - שימוש שחרג ממטרות החכירה וחלק מהזמן ממטרות התוכנית שחלה על האתר. קרן תל חי כחוכרת האתר לא פיקחה על השימוש בנכס כדי לוודא שהוא מתאים לתנאי החכירה ולתוכנית שחלה על האתר, ולא דרשה מהעמותה לדווח לה על הפעילות באתר ועל התמורה שקיבלה מהמשתמשים בו. קרן תל חי השכירה לגורמים שונים באמצעות חברת ניהול חלק מבניין גדול שחכרה מעיריית תל אביב, אך היא לא בדקה מה הם דמי שכירות הראויים בבניין ולא תמחרה את כלל השירותים הניתנים על-ידי חברת הניהול מול דמי השכירות שזו גבתה. קרן תל חי מכרה באפריל 2008 נכס במחיר של 1.86 מיליון ש"ח, הנמוך מהמחיר שנקבע בשומת שמאי מיולי 2006, שנע בין 600,000 דולר (2.65 מיליון שקלים) ל-540,000 דולר (2.38 מיליון שקלים). לליכוד לא הייתה מדיניות מגובשת וכתובה בעניין רכישת נכסים, מכירתם וניהולם. בשנת 2008 הכין הליכוד תוכנית רב-שנתית לאיסוף מידע על נכסיו, להסדרת זכויותיו בהם ולרישומן בפנקסי המקרקעין. אולם הוא לא פעל על-פי התוכנית, ולא חל שינוי במצב רישום הזכויות בנכסיו. לליכוד לא היו נהלים בנוגע לדרכי קבלת ההחלטות בעניין רכישת נכסים, מכירתם וניהולם השוטף; לתיוק ולשמירה של מסמכים הנוגעים לנכסים; לניהול מאגר מידע על הנכסים; לרישום הזכויות על הנכסים ולפיקוח ולבקרה על הפעולות הנוגעות לנכסים, לרבות בחינת ההיבטים הכלכליים של עסקות וכדאיותן. לליכוד לא היה מאגר מידע ממוחשב לגבי זכויותיו בנכסים. קיום מאגר כזה ועדכונו השוטף היו מאפשרים להפיק בקלות ובמהירות נתונים מדויקים על הנכסים. הליכוד לא הקפיד לתייק בתיקי הנכסים את מלוא המסמכים הנוגעים לכל נכס.

המפד"ל לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את הנכסים של עמותה שלפי החלטת בורר יש לה זכויות בהם, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. למפד"ל לא היו נתונים ומסמכים על הנכסים של העמותה, שלפי החלטת הבורר האמור יש למפד"ל זכויות בהם, על מכירות של נכסים אלה בידי העמותה ועל התמורה שהתקבלה בגין הנכסים ואופן חלוקתה. למפלגה גם לא היו נהלים הנוגעים לקבלת מידע על נכסים אלה ולמעקב אחר מצבם. המפד"ל נשאה בהוצאות של כ-100,000 שקלים בגין מכירת שני נכסים שעיקל כונס נכסים בשל חוב שכר טירחה לבא-כוחה. הוצאות אלו ניתן היה למנוע אילו נקטה המפד"ל פעולות להערכת שווי הנכסים האמורים ולמכירתם לפני מינוי כונס הנכסים. ב-31.12.10 היו למפד"ל חובות בסך כ-34.45 מיליון שקלים. למרות סכומם הניכר של החובות היא לא בחנה אפשרות מימוש זכויותיה בנכסים ולא קבעה מדיניות בעניין זה.

המפלגה הקומוניסטית לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את מהות זכויותיה בנכסים, את מועד רכישתן ואת שוויין המוערך, ולגבי חלק מהנכסים לא פירטה את גודלם. לגבי נכסים המצויים ביישובים הערביים לא פורטו כתובתם ומקומם המדויק. לא נמצא ביסוס לדיווח המפלגה ב-1997 בדבר זכויותיה בארבעה נכסים. המפלגה לא דיווחה בדיווחה לרשם המפלגות מיולי 2010 על ארבעה נכסים שעל-פי מסמכיה הייתה לה זיקה אליהם במועד הדיווח. לגבי שני נכסים נוספים דיווחה המפלגה ב-2010 שיש לה בהם זכויות חכירה במקום זכויות בעלות. לגבי 21 נכסים שהמפלגה טוענת שהם רשומים על שם נאמנים, לא היה רישום על כך בפנקסי המקרקעין או במסמכי הרכישה של הזכויות בנכסים. גם לא נמצאו מסמכים המתעדים את החלטת מוסדות המפלגה לרכוש את הזכויות בנכסים באמצעות נאמנים. לא נמצאו (מלבד במקרה אחד) כתבי הקדש או חוזים בין המפלגה ובין נאמנים בדבר יצירת יחסי נאמנות בקשר לנכסים שהמפלגה טענה שיש לה זכויות בהם, אף שקיומם של מסמכים אלה נדרש על-פי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979. המפלגה הקומוניסטית לא עשתה שימוש בתצהירים שניתנו על-ידי הבעלים, החוכרים או השוכרים של 13 נכסים שבהם הם הצהירו שהם נאמני המפלגה. חוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ"ה-1995, מאפשר להעביר את הזכויות על הנכסים מהנאמנים למפלגה בפטור ממסים בתוך עשר שנים מיום תחילתו של החוק. המועד שבו ניתן היה להעביר זכויות אלה למפלגה בפטור ממסים עבר, ועקב השתהותה, היא החמיצה אפשרות זו. שלושה נכסים שהמפלגה טענה שהיא בעליהם - אשר לא נטען לגביהם שהם רשומים על שם נאמנים - לא היו רשומים על שמה בפנקסי המקרקעין. לגבי שמונה נכסים - נכס אחד שהמפלגה הקומוניסטית טענה לזכות בעלות בו, שלושה נכסים שהמפלגה טענה לזכות חכירה בהם, שני נכסים שהמפלגה טענה לזכות שכירות מוגנת בהם ושני נכסים שהמפלגה טענה שיש לה עליהם זכות שכירות שאינה מוגנת - לא נמצאו מסמכים המעידים על זכויותיה ומאמתים את טענותיה. עבור נכס אחד גבתה המפלגה הקומוניסטית במשך שנים דמי שכירות הנמוכים מהמקובל לגבי נכס כזה. בשישה מחוזי השכירות לא ציינה המפלגה הקומוניסטית את מקום הנכס המושכר ושטחו, ובתשעה חוזים לא דרשה ביטחונות מהשוכרים להבטחת עמידתם בתנאי השכירות. המפלגה הקומוניסטית חייבת לרשויות מקומיות זה שנים מספר חובות בגין ארנונה על נכסים; על-פי דוחותיה הכספיים ל-31.12.10 היא הייתה חייבת ל-21 רשויות מקומיות סכום כולל של כ-2.07 מיליון שקלים. המפלגה הקומוניסטית לא גיבשה מדיניות בנושא הנכסים, ולא היו לה נהלים בקשר לרכישת ומכירה של נכסים, רישום זכויותיה בנכסים וניהולם השוטף. למפלגה הקומוניסטית לא היה מאגר מידע ממוחשב לגבי זכויותיה בנכסים. קיום מאגר כזה ועדכונו השוטף היו מאפשרים להפיק בקלות ובמהירות נתונים מדויקים על הנכסים. היא גם לא הקפידה לנהל תיק מסודר לכל אחד מהנכסים שיש לה זכויות בהם, אשר יכלול את מלוא המסמכים הקשורים לנכס.

דיווח מפלגת העבודה מינואר 1996 לרשם המפלגות על נכסי התאגידים המפלגתיים שלה היה חסר: 1. בעניין נכסי קרן ברל לא פירטה מפלגת העבודה את המבנים שנבנו בשטחים שחכרה הקרן מממ"י, מועד הקמתם, מהותם, מקומם, גודלם, בעלי הזכויות בהם ושוויו המוערך של כל אחד מהם, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. 2. בעניין נכסי בית ארלוזורוב מפלגת העבודה דיווחה לגבי שנת 1996 לרשם המפלגות ולגבי שנת 2009 למבקר המדינה על זכויות ב-169 ו-75 נכסים בהתאמה אף שבפועל היו לה בשנים אלו זכויות ב-160 ו-77 נכסים בהתאמה. היא לא פירטה לגבי 11 נכסים מה הן זכויות בית ארלוזורוב בנכסים, לגבי ארבעה נכסים אחרים הדיווח על מהות זכויותיה של בית ארלוזורוב לא היה נכון, ולגבי שבעה נכסים אחרים הנתונים הנוגעים למקום הנכס לא היו נכונים. מפלגת העבודה לא המציאה לרשם המפלגות במשך כל השנים (לאחר 1996) את פירוט נכסיהן של בית ארלוזורוב ושל קרן ברל, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. למפלגת העבודה לא הייתה מדיניות מאושרת לטיפול בנכסיה שנוהלו על-ידי תאגידיה המפלגתיים בית ארלוזורוב וקרן ברל, וגם להם לא הייתה מדיניות כזו. למפלגה ולתאגידיה לא היו גם נהלים בנוגע לדרכי קבלת החלטות בעניין רכישת נכסים, מכירתם וניהולם השוטף; לסדרי התיוק והשמירה של מסמכים הנוגעים לנכסים; לניהול מאגר מידע על הנכסים; לרישום הזכויות בנכסים ולפיקוח ולבקרה על הפעולות הנוגעות לנכסים, לרבות בחינת ההיבטים הכלכלים של עסקות וכדאיותן. למפלגת העבודה ולתאגידיה המפלגתיים האמורים לא היו מאגרי מידע ממוחשבים לגבי זכויותיהם בנכסים. קיומם של מאגרים כאלה ועדכונם השוטף היו מאפשרים להפיק בקלות ובמהירות נתונים מדויקים על הנכסים. מפלגת העבודה חייבת לרשויות מקומיות זה שנים מספר חובות בגין ארנונה על נכסים שהיא השתמשה בהם. על-פי דוחותיה הכספיים ל-31.12.10 היא הייתה חייבת ל-17 רשויות מקומיות כ-1.45 מיליון ש"ח בגין ארנונה.

22 מהנכסים שהחזיקה בית ארלוזורוב - שלגבי אחד מהם טענה שיש לה זכות בעלות ולגבי 21 מהם טענה שיש לה זכויות חכירה - לא נרשמו על שמה בפנקסי המקרקעין, אף על-פי שחלף זמן רב מאז רכשה את הזכויות בהם. בית ארלוזורוב לא עשתה די להארכת חוזי החכירה של שמונה נכסים שעל-פי ההסכמים בינה ובין המחכירים, תקופת החכירה שלהם הסתיימה זה מכבר. לגבי תשעה מנכסיה לא היו לבית ארלוזורוב, בעת הבדיקה באוגוסט 2010, הסכמים עם בעלי הנכסים בדבר זכויותיה בהם. לגבי שני נכסים לא הייתה לבית ארלוזורוב אסמכתה לזכויותיה בהם, ואף שהיא הופנתה לבית משפט לקבלת פסק דין הצהרתי על זכויותיה בהם, היא לא עשתה זאת. לגבי נכס שלישי ביקשה בית ארלוזורוב מממ"י בשנת 1993 להכין לגביו חוזה חכירה, אך בקשתה לא טופלה משום שהיא לא הגישה לממ"י תרשים של הנכס כפי שהתבקשה. לגבי נכס רביעי - שבית ארלוזורוב החזיקה בו שנים רבות - היא לא עשתה דבר להסדרת זכויותיה בו, ובאוקטובר 2010 המחתה תמורת 100,000 ש"ח את זכויותיה בנכס לרוכש במצבוas is, ובחוזה הרכישה ציינה שלא ברור טיבן של זכויותיה; בית המשפט קבע שלבית ארלוזורוב לא היו זכויות על הנכס שהיה אפשר להעבירן לרוכש. בשני מקרים לא הסדירו מפלגת העבודה או בית ארלוזורוב עם בעלי נכסים את פינויים של הנכסים ובשל כך נתבעו לשלם דמי שכירות ודמי שימוש בסכומים גבוהים. בית ארלוזורוב השכירה ארבעה נכסים שחכרה מממ"י למטרת מועדון או משרדי המפלגה למטרות השונות ממטרת החכירה. שלושה נכסים של בית ארלוזורוב, מזה אחד שנמכר בראשית 2010, היו בשימוש אחרים בלא שבית ארלוזורוב חתמה על חוזה עמם ובלא שגבתה בגין שניים מהנכסים תמורה כלשהי עבור השימוש בנכסים. בראשית 2008 הציעה בית ארלוזורוב למכירה לציבור 38 מנכסיה במחיר מינימום כולל של 38.2 מיליון שקלים, אף שעל-פי הנתונים שהוצגו ליו"ר מפלגת העבודה ולמזכ"ל מפלגת העבודה שווי הנכסים הכולל הסתכם ב-20.3 מיליון שקלים. לא נמצא הסבר לפער של 17.9 מיליון ש"ח. בית ארלוזורוב מכרה בשנים 2008-2010 שבעה נכסים במחירים הנמוכים ב-6% עד 20% (29,000-111,000 ש"ח) משוויים כפי שנקבע בשומות השמאים. נכס שמיני מכרה במחיר הנמוך ב-23% (680,000 ש"ח) מזה שנקבע בשומה. נכס אחר מכרה, בינואר 2010, תמורת 300,000 שקלים, מחיר הנמוך ממחיר השוק, בגלל היעדר מידע על מהות זכויותיה בנכס. במקרים רבים עבר זמן רב ממועד השומה של נכס לצורך מכירתו ועד מועד הצעתו למכירה על-ידי בית ארלוזורוב.

במהלך השנים בנתה קרן ברל במתחם בית ברל, המשתרע על כ-1,110 דונם שחכרה מממ"י, בניינים חדשים ותוספות בנייה ששטחם אלפי מ"ר בלא היתרי בנייה, הדרושים על-פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלא אישור ממ"י, הנדרש על-פי חוזי החכירה עמו. הקרן השכירה נכסים בדמי שכירות נמוכים יחסית, שלא שיקפו את שווי השוק. נמצאו הבדלים משמעותיים בין דמי השכירות ששולמו בגין נכסים בשטח דומה. בשנים 2003-2009 לא גבתה הקרן מאות אלפי שקלים שהגיעו לה על-פי הסכם עם חקלאי שעיבד חלק מאדמותיה, והיא גם לא נתנה ביטוי לחוב בספריה. בבחינת חוזי השכרת נכסים של הקרן הועלה כדלהלן: תשעה נכסים היו בשימוש אחרים בלא חוזה שכירות תקף; בשמונה חוזי שכירות לא צוינה תקופת השכירות באופן ברור; בארבעה מקרים חל במהלך תקופת השכירות שינוי בשטח המושכר ובדמי השכירות בלא שנמצא ביטוי לכך במסמך כלשהו; בכמה חוזים חסרו פרטים על מועד חתימת החוזה, שטח הנכס ומקומו; בארבעה חוזים לא נכללה דרישה לבטוחה לשם הבטחת העמידה בתנאי השכירות, וב-11 חוזים נדרשה בטוחה בסכום מסוים, אך הקרן לא עמדה על קיום הדרישה והשוכרים העבירו לקרן בטוחה בסכום שונה או שלא העבירו לה בטוחה כלל; בחוזים שבהם חויבו השוכרים לבטח את המבנה לא נקבע שוויו לצורך הביטוח, והשוכרים לא חויבו להמציא לקרן את פוליסת הביטוח. לקרן לא היו רשימות מלאות, מסודרות ומעודכנות של הנכסים שיש לה זכויות בהם. היא לא ניהלה לגבי כל נכס תיק שבו מתויקים כל המסמכים הנוגעים לאותו נכס. מסמכים הנוגעים לנכסים היו מפוזרים בתיקים שונים, וחסרו מסמכים חשובים הקשורים לניהול העסקי של הנכסים.

עסקה במקרקעין בין קרן ברל ובין מכללת בית ברל

במרס 2006 חתמה קרן ברל על הסכם גישור עם מכללת בית ברל שמטרתו יישוב המחלוקת "הנוגעת לדמי חכירה שנתיים שהמכללה נדרשת לשלם לקרן לפי הסכם חכירה שנערך בין המכללה לבין הקרן". לא היו החלטות של דירקטוריון הקרן המאשרות את הפנייה למגשר ואת הסכם הגישור. הדירקטוריון גם לא התווה מדיניות בדבר דרך פעולתה של הקרן במסגרת הליכי הגישור ובנוגע לעמדות שתציג, אף שהדבר נדרש לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות). בנובמבר 2008 סוכמה במסגרת הליכי הגישור עסקה בין קרן ברל ובין המכללה ולפיה תשלם המכללה לקרן 98.3 מיליון שקלים. העסקה הוגדרה בהסכם ביניהן עסקת היוון של דמי חכירה שעל המכללה לשלם לקרן תמורת חכירת משנה של נכס ששטחו כ-140 דונם ועליו בנויים מבנים רבים. ואולם במסגרת העסקה גם ויתרה קרן ברל ללא תמורה על זכויות החכירה במקרקעין האמורים. בפועל, במהותה הייתה זו עסקת מכירה, שבה התחייבה הקרן לוותר לטובת המכללה על החכירה הראשית של הנכס מממ"י בתמורה לסכום שהוגדר דמי חכירה מהוונים. במהלך הליך הגישור העריך שמאי הקרן את שווי הנכסים שעליהם חלה העסקה בסכום של כ-178 מיליון ש"ח. בתיקי הקרן לא נמצאו מסמכים המבהירים מדוע הוסכם שהתמורה שתשולם תהיה 98.3 מיליון ש"ח, סכום הנמוך בכ-45% מהערכת השמאי האמורה, ומפרטים כיצד נקבע שיעור ההפחתה. התמורה שתקבל הקרן בפועל-אף נמוכה מהתמורה המוסכמת. מדרך פעולתה של קרן ברל עולה כי היא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה לממש את נכסי הקרן כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה, ועל כן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה. לקרן ברל נגרמו הפסדים נוספים עקב ליקויים בהסכם עם המכללה: בהסכם לא פורט השווי המדויק של קתדרה ללימודי תנועת העבודה שהתחייבה המכללה להקים. לא נקבעו תקנים לתפעול ארכיון מפלגת העבודה, שהאחריות לו הועברה למכללה, ולפעילות הקתדרה שתוקם. דמי החכירה בעבור ספרייה הפועלת במקום לא נכללו בסכום התמורה שעליה הוסכם. למפלגת העבודה, בעלת השליטה בקרן, היה עניין אישי בעסקה, שכן היא הייתה אמורה לקבל חלק מהתמורה לכיסוי חובותיה. למרות זאת לא הובאו העסקה וההסכם לגביה לדיון בוועדת הביקורת של קרן ברל, כמתחייב על-פי חוק החברות; עקב כך אישור הדירקטוריון לעסקה לא נעשה כדין. גם אישור האספה הכללית של קרן ברל לעסקה לא ניתן כדין, משום שלא התקבל ברוב הנדרש של בעלי מניות הקרן כנדרש בחוק החברות ובתקנון הקרן. העדר כדאיות כלכלית של העסקה והעדר סיבה משכנעת לויתור הקרן על זכויותיה במקרקעין מצביעים על כך שלא נשמר התנאי שנקבע בפקודת החברות שהעסקה אינה פוגעת בטובת החברה. העברת זכויותיה של הקרן למכללה הייתה השלב הראשון של עסקה דו-שלבית, שבמסגרתה ביקשה הקרן בשלב הראשון לממש את זכויותיה בנכסים על-מנת שבשלב השני תועבר חלק מהתמורה למפלגת העבודה לכיסוי חובותיה. אף על-פי שהעסקה הייתה שלב ראשון של עסקה חריגה עם בעל מניות השליטה בקרן, היא לא הובאה לפני בית המשפט כדי שיבחן אותה כנדרש בחוק. קודם החתימה על ההסכם עם המכללה לא פנתה הקרן לממ"י לקבלת אישורו או השגותיו, אף שהדבר מתחייב מהסכם החכירה עמו, והיא אף לא העבירה אליו העתק של ההסכם בדיעבד. הדיווח המילולי לשנת 2008 שהגישה קרן ברל לרשם ההקדשות על העסקה לא היה מלא וחסרו בו פרטים מהותיים. מנכ"ל הקרן הגיע לבדו להסדר עם המכללה במסמך הבנות, שבו ויתר בשם הקרן על חובות של המכללה בסכום כולל של כ-2.5 מיליון ש"ח. לא נמצאו מסמכים המנמקים את הוויתור, ותוכן המסמך לא הובא לידיעת דירקטוריון הקרן ולאישורו כנדרש בתקנון הקרן. דירקטוריון הקרן לא עשה דבר על-מנת להביא לביטולו של מסמך ההבנות, אף שוועדת הביקורת של הקרן דרשה ממנו לעשות כן.

לא נמצאו אסמכתאות לזכויותיה של מר"צ על מרתף בבניין בתל אביב שבו השתמשה שנים רבות.

בבדיקת טיפולם של המפלגות והתאגידים המפלגתיים בנכסים הועלו ממצאים הנוגעים להיעדר מדיניות, להיעדר נהלים, להיעדר מידע, להיעדר תיעוד ולהזנחת הטיפול בנכסים. אלה התבטאו באי-רישום זכויותיהם בנכסים בפנקסי המקרקעין; בדיווח שגוי על נכסיהם; בהיעדר ביסוס לטענותיהם בדבר זכויותיהם במקרקעין; ובאי-שמירת זכויותיהם בנכסים. נמצא גם שנכסים הושכרו או נמכרו במחירים נמוכים משוויים. כל אלו אף גרמו להם הפסדים. חלק מהמפלגות פיגרו בתשלום חובותיהן לרשויות מקומיות. על המפלגות והתאגידים המפלגתיים לקבוע מדיניות ונהלים לטיפול בנכסים ובכלל זה רישומם, השכרתם ומכירתם. עוד עליהם לעשות לבירור זכויותיהם בנכסים, לאיסוף כל המסמכים המעידים על זכויותיהם ולרישומן בפנקסי המקרקעין. עליהם לעמוד על משמר זכויותיהם ולעשות להפקת מרב ההכנסה מנכסיהם ולפירעון החובות בגינם. על קרן ברל לבחון מחדש את עסקת המקרקעין שעשתה עם המכללה על כל היבטיה, בשים לב להוראות הדין ולשמירת טובת החברה.