אלפי פליטים מסודן ואריתריאה חדרו לישראל דרך הגבול הפרוץ עם מצרים. לחלקם נשקפה סכנת חיים בארץ מוצאם. אחרים - מהגרי עבודה שחיפשו הזדמנות לחיים טובים יותר. מדינת ישראל בחרה שלא להתמודד עם הבעיה במישור הלאומי: לראשוני הפליטים הוצע אישור עבודה ובלבד שיעבדו מצפון לחדרה או מדרום לגדרה. הבעיה גולגלה לפתחן של רשויות מקומיות בפריפריה. ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, בצדק מבחינתו, סירב לטפל בבעיה בהעדר מדיניות ממשלתית ותקצוב מתאים.
בתחילת דצמבר הוציא מינהל האוכלוסין גם את אילת מחוץ לתחום למגורים ועבודה למבקשי המקלט. "זוהי קטסטרופה הומניטארית -זריקה לרחוב של משפחות שלמות שכבר התבססו בעבודה ובבתי הספר", טוענת פרופ' ורד סלונים-נבו, ראש התוכנית לעבודה סוציאלית בקמפוס אילת. "אנו מוחים על מדיניות זו ורואים עצמנו שותפים למאבק ציבורי לשנותה".
בקמפוס אילת לא מסתפקים במחאה. הקמפוס מציע קורס בנושא פליטים ומבקשי מקלט בישראל, אותו מלמד יפתח מילוא, מנכ"ל עמותת 'אסף סיוע הומניטרי ופסיכו-סוציאלי לפליטים ולמבקשי מקלט', שעבד באו"ם, שהה בדארפור ובצ'אד, ומכיר ממקור ראשון את אפריקה על מגוון בעיותיה. "דווקא באילת", אומר מילוא, "ממנה עומדים לגרש 2,500 מבקשי מקלט, נפתח לראשונה בישראל קורס העוסק בבעיה במישור החברתי. עד כה התייחסה האקדמיה לבעיה רק מההיבט המשפטי גרידא".
"האבסורד הוא", מפרט מילוא, "שהמדובר באנשים שמסודרים בעבודה. הדימוי של הפליטים כאנשים תלותיים, המכבידים על החברה הוא שגוי. הם משלמי מיסים, עובדים באילת במלונאות, בתפקידים שישראלים לא מוכנים לעבוד בהם. הדרישה לעובדים באה מהמלונות עצמם. הם ניגשו עצמאית לבסיסי צה"ל והביאו משם מסתנני-גבול לעבודה".
לדברי מילוא, הקורס מיועד לעובדים סוציאליים ולאנשים בעלי רקע טיפולי. בקורס ילמדו הסטודנטים על מקורה של בעיית הפליטים בעולם וספציפית על הבעיה האפריקנית, וילמדו להכיר את הפליטים עצמם - מי הם, ומה ההשפעות של תופעת הפליטות על נפשו של הפליט ועל קהילת הפליטים. "המדובר בתופעה חדשה יחסית בארץ. סטודנטים שיילמדו את הקורס יצאו ממנו עם רקע תיאורטי וכלים, שיפתחו את הרגישות הדרושה לטפל בנושא כראוי", מסביר מילוא.
בכך לא נגמרת העשייה בתחום הטיפול במבקשי המקלט בקמפוס. "ההכשרה המעשית בעבודה סוציאלית של שנה א' תיועד לעבודה פסיכו-חברתית עם הפליטים ומשפחותיהם ברמה האישית, המשפחתית והקבוצתית". אומרת פרופ' סלונים-נבו, כלת אות הנשיא למתנדב, יקירת העיר באר-שבע ויו"ר עמותת "באר שובע", המכהנת, בנוסף לתפקידה בקמפוס אילת, כיועצת נשיאת האוניברסיטה לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בן-גוריון. "בעתיד, כך אנו מקווים, עיריית אילת תספק שירותי רווחה לפליטים ומשפחותיהם, והסטודנטים שלנו יוכלו להשתלב בעבודה מעשית עימם גם בהמשך".
החזון של פרופ' סלונים-נבו כולל בעתיד גם שיתוף פעולה עם ירדן וארצות אחרות בטיפול בפליטים. בוגרי התוכנית באילת יזכו לתואר בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון ולהכשרה המתאימה לעידן הגלובליזציה, שתאפשר להם לעבוד בנושא חשוב זה גם מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל.