האמת בלשון סגי-נהור

במדינתנו הקטנטונת אין הדברים מתיישבים עם השכל הישר. ובמיוחד לא המילים. באופן עקבי, משמעות המילים במציאות הפוכה ממשמעותן המילונית, ורק יודעי ח"ן יבינו למה התכוון המשורר במילותיו. הנה צמד המילים מן המבחר: - קו התפר - כולם יודעים על מה מדובר, ולאף אחד אין הדבר ברור. תפר הינו אמצעי לחיבור בין שתי יריעות, וזאת על-מנת ליצור שלם העולה על כל אחת מן היריעות המרכיבות אותו. לעומתו, קו התפר עליו שומרים במכוניות אימתניות וכלי משחית הוא תוואי של גורם מפריד, גדר, חומה, תייל, סבכה, אשר אמור להפריד בין אוכלוסיות עוינות כדי לאפשר את החיים התקינים משני צדדיו. מצדדיו יאמרו כי תוואי קו התפר הינו הקו הירוק מנוחתו עדן, ותפקידו להגן עלינו ממוראות הדמוגרפיה הערבית. מתנגדיו יאמרו כי אין הוא אלא מכשול קרקעי זמני הבא להקשות על הרוצחים את המעבר, וגם זה בערבון מוגבל ובמחיר אסטרונומי. ואם לא די בכך הרי שאין המדובר בשתי יריעות אלא באותה פיסת אדמה שלמה, אשר מזה אלפי שנים נקראת ג'ודאה, אשר גורמי חוץ מנסים לקרוע בין שני העוינים. העוינים עצמם שוטמים את הקו בכל העצמה, שכן כמו הטלית האגדית, יריעת האדמה הזו איננה ניתנת לחלוקה, וכל חלוקה רק תוסיף למחלוקת. וכך יוצא שקו התפר הוא קו ההפרדה, הוא קו החיכוך שלתוואי שלו אין שום חשיבות, שכן עצם קיומו משוקץ. בעיני הערבים הוא משוקץ מכיוון שיש בו אמרה של ריבונות יהודית. בעיני היהודים הוא משוקץ משום שהגו אותו אלו שאין להם שמץ תובנה של הארץ הזו ותושביה. - קורבנות השלום - לו היה צמד מילים אלו מופיע בספרות נאצה כלשהי, היינו חושבים זאת לשטני מדי. אבל לא השטן כי אם יהודים המציאו את צמד המילים הללו, דבר והיפוכו, זיווג הטוב עם הרע, ביטול החיובי על-ידי כפילתו בשלילי. על-מנת להביא שלום לעולם, מצווה להרוג יהודים! האין זאת משנתם של היטלר, אייכמן, גבלס וחוסייני? עשרים ילדים המתרסקים להם בתור לדיסקותק אינם מעשה רצח אלא קורבן מוצדק למולך? ולמרות המשמעות הנוראה של המילים, ישנם יהודים היושבים להם בכנסת ישראל והוגים את המילים הללו ללא חשש, ללא זוועה, ללא תיעוב. האם יעלה על הדעת שאמריקה תקרא לנרצחי ה-11 בספטמבר קורבנות השלום? האם יש מולך השווה קורבן של קרוב לאלף וחמש מאות איש ואישה זקן וטף? השכל הישר איננו תופס את העיוות הדרוש כדי שיהודים יכנו כך את אחיהם הנרצחים. מסתבר כי מחרחרי השלום ששים להקריב למולך כל עוד אין הנרצחים מ"שלהם" ולקוות כי המולך יסתפק באלו, למרות כל העדות כי המשרפות לא עצרו, עד שהושבתו בכח הנשק. וכנגד המלים הללו הומצאו מכורח המציאות צמדי מילים של הפכים מן הסוג החדש. הסוג החדש יצא מן השק מכיוון שפעם הראשונה בתולדות המדינה הושגה הבנה חדשה של האויב. האויב הזה איננו ראוי למשא-ומתן, שכן תרבותו מונעת ממנו לכבד הסכמים מכל וכל. בתחילה נאמר הדבר ברמזים, עתה נאמרים הדברים בריש גלי, באוזני האמריקנים, באוזני עם ישראל. עם הערבים לא עושים עסקים, עושים פעולות חד-צדדיות המונחות על-ידי האינטרסים של היהודים, והיהודים בלבד. ואם אולמרט אומר זאת, הרי שגם התוכי הבין סוף סוף מהיכן משתין הדג. - שחרור מחבלים - הארץ געשה בשל שחרור ארבע מאות אסירים אשר נידונו לתקופות מאסר שונות בגין פעולות רצח וחבלה. אחת היא אם צלחו או נכשלו, כוונת הרצח היא העיקר. כתבים מחרחרי שלום למהדרין התפלצו, כיצד זה משחררים אסירים ביום שבו מתגלות שתי חגורות נפץ המעידות כאלף עדים כי הטרור היה הווה ויהיה אמצעי המשא-ומתן היחיד שבו נוקט הפולש הערבי? לכאורה, שחרור מחבלים הינו דבר והיפוכו שכן אין עידוד גדול מזה לטרור. הבה נראה מאין ולאן שוחררו המחבלים. הם שוחררו מבית הבראה ישראלי, שבו דאגו לכל מחסורם בלחם, ברפואה, בביקורי קרובים, בתקשורת בטלוויזיה, חשמל חינם ומים נקיים. חלקם הגדול זכה להתייחד עם נשיהם השניות והשלישיות ולהביא עוד ילדים שהידים לעולם. עם שחרורם הם נכנסו למכלאות, שבהן מסתובבים להם חמושים חסרי מנוח לאור היום, וחוליות של סיירת גבעתי בלילה. לבתים שאספקת המים והחשמל שלהם עלובה, שהסחי והמאוס זורם בחוצותם, שהגבלות התנועה שמסביבם קשות יותר מאשר בכלא. והיה אם יחזרו לעסוק בטרור, סיכויים מצוינים להיירות, ולא רק להיתפס ולחזור לבית ההבראה. רבים רבים מהם יתגעגעו לכלא הישראלי יומיים לאחר שתסתיים הילולת הנצחון. ובפעם הבאה, הם יודעים, הכלא לא יהיה בקציעות או תל-מונד, אלא בעזה. שחרור אסירים הוא, אם כך, לא מתן החופש לחיים אלא מתן ההזדמנות למות. - קריאות לכניעה - רבים הזדעקו בישראל לשמע הידיעה כי לפני כל תפיסה של מחבל קורא לו הכח הלוחם להיכנע. בעקבות הקריאה מתפתחים חילופי אש, ולעתים גם נפגעים ונהרגים חיילים ישראלים. הכיצד, מתפלצים הכתבים וההורים, הכיצד מעניקים לרוצח שידיו מגואלות בדם אזהרה מוקדמת? איזה צבא בעולם שומר על טוהר מידות שכזה, ומסכן את חייליו רק כדי לתת לרוצח הזדמנות לפתוח באש? לא מתוך נדיבות, בטוחני. הבה נבדוק את מהלך האירועים לו לא היתה ניתנת האזהרה. הרוצח היה נתפס בשנתו, נכבל באזיקים ומובל לכלא. את מי זה היה משרת? הרי אם בכלא הוא, או בג'נין, נוכחותו בארץ ישראל היא הדבר המאוס כשלעצמו. עצם מגוריו של הרוצח הנתעב בטווח מגע היא האיוולת הבלתי נתפשת. כאמור לעיל, הכלא הישראלי עדיף על החיים במסתרי המבוכים של הקסבה של ג'נין או שכם או בלאטה. האזהרה איננה מאפשרת לו להתחמק מן הקרב, להתחמק מן המוות. לאחר שהצהיר חזור והכרז כי מוכן הוא למות מות קדושים, קשה לו להסתכל למשפחתו בעיניים ואכן להיכנע. לכן, האזהרה היא מלכודת המוות לרוצח, מניעת ההתבזות של המדינה בבתי הדין של עצמה, פגיעה אמיתית בכוחו המזוין של האויב, הצלה אמיתית לאלו שהיו נפגעים לו היה נתפס ונשלח לכלא, הערובה היחידה המותרת בחוק כדי להחרים את העמלק. - שלום של שרון - ישנם עדיין כאלו המצטטים את האיוולת 'אני מאמין בשלום של שרון'. שרון הבין כי השלום, נוסח אוסלו, איננו אלא מלחמת השמד הנכפית על עם ישראל. השלום היה קיים בשטחי יהודה ושומרון כעשרים שנה, עד לאינתיפאדה הראשונה. אנו סחרנו אתם, אכלנו איתם, טיפלנו בחוליהם, העסקנו אותם, ואף התידדנו איתם במשך עשרים שנה. מספרם הוכפל ואף יותר במשך עשרים השנים הללו, אם בשל ההגירה ואם בשל ההתרבות. התודה שקיבלנו היא כאלף וחמש מאות נרצחים ועשרת אלפים פצועים. אם מלחמת אוסלו נקראת שלום, אזי השלום של שרון הינו מלחמה, מלחמה שתפקידה לדלל את מספר הערבים ביהודה ושומרון וירושלים עד שיהפכו למיעוט מבוטל. מי שאיננו מאמין בכך יביט היטב בפניו הנפולות של אבו-מאזן כאשר קיבל את תוצאות המפקד. וזה השלום האמיתי של שרון. שלום עם ירדן, כאשר היא תהיה לפלשתין האמיתית. המלכה היא כבר עתה פלשתינית, ועוד מעט קט, וגם המלך יוכל להיות פלשתיני, ובא לציון גואל. - אולטימטום בניצנים - שוב סערה הארץ. שרון וליבנת סגרו את חלון הזמנים של ההגירה הגדולה לניצנים. פליט מרצועת עזה אשר לא חתם על הנייר המגוחך לא יוכל להתגורר בגן העדן המשתרע לו כחלקת האלוהים בין דרום אשדוד וצפון אשקלון, אויה אויה. האם חשב מישהו כי בעיית פליטי גוש קטיף תיפתר בהינף אצבע של שרון למען הקמת מעברת מגורונים בשטח המושב ניצן? הרי זו איוולת שאין כדוגמתה. השטח לא יהיה מוכן לקליטת עשרת אלפים איש גם בעוד 10 שנים. מה תעשה אם כך המשפחה שיש בידיה כשני מיליון שקל, בדין, חסוי בפני עיקולים, ואיבדה את ביתה אשר בגוש קטיף? האם תלך להתגורר במגדלי האופרה? האם תקנה דירה בשייח' מוניס, סליחה, רמת אביב? אולי יאות קיבוץ של השומר הצעיר להחכיר לה את אדמתו? (זה רעיון!! הקיבוצים זקוקים לדם חדש!) אין הרבה סיכוי. לעומת זאת, ישנם תושבי חבלי ארץ אשר יראו במתנחלים הללו את אחיהם לנפש, אחיותיהם לאמונה, והם מרוכזים ביהודה ושומרון. הפלא ופלא, שם גם מחירי הדירות והבתים נמוכים ביותר, ושני מיליון שקל יספיקו לשכירות עד זקנה ושיבה. ישנן חברות יהודיות אשר יבנו להן בית לתפארה תמורת שלוש מאות אלף שקל, בכל מקום בארץ הקודש. האולטימטום היה מצרך תקשורתי בלבד. אין שום צורך בעיבוי ההתיישבות היהודית לאורך החוף. יש צורך בעיבויה ביהודה ושומרון ובנימין, ולשם יזרמו גם האנשים וגם הכסף. סקרנו כאן רק מספר זעום של מונחים ומילים המהווים דבר והיפוכו בהוויה הישראלית. כולם מספרות את האמת למי שמתבונן היטב בעובדות. אלו השבויים בשגיונות ההזייה נוסח "המזרח התיכון החדש" ו"מחוות לאבו מאזן" ימשיכו לשנן אותן כאמת שאין להרהר אחריה, ויתעוררו רק לאחר שאת הנעשה לא ניתן להשיב.