חודשיים לפני יישום ההינתקות וממשלת ישראל בפאניקה מוחלטת. כיצד מפנים רבבת יהודים מביתה בעל כורחה כאשר עשרות אלפי בני אדם מתכוונים לעצור בגופם את הפינוי?
כיצד מתכוונת המשטרה להתמודד עם אלפי חוסמי כבישים שישבשו לחלוטין את התיפקוד התקין במדינה הזאת?
כיצד מתכוונים בצה"ל להתמודד עם סירוב פקודה המוני והתמוטטות מערך ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות שהיו לבית הגידול הפורה ביותר של קציני צה"ל בשנים האחרונות?
הפאניקה ניכרת בכל צעד ושעל שעושים בימים האחרונים שרון והאנשים אותם הוא מינה לבצע עבורו את העבודה. את יונתן בשיא הרחיקו כי הוא לא סיפק את הסחורה, אילן כהן לא מצליח יותר ממנו, ציפי לבני ויוזמתה תקועים, כלום לא עוזר - דבר לא שובר את רוחם של מתיישבי הגוש ומאות אלפי תומכיהם בארץ.
גם הידיעות הספורדיות על מתיישב זה או אחר שכרע תחת הלחץ וחתם על איזו עסקה לא חוקתית עם מנהלת ההינתקות לא תורמות דבר. נהפוך הוא: הן תורמות רק לעליבות המראה של מנהלת ההינתקות והעומדים בראשה.
חודשיים לפני ההינתקות אפשר כבר להכריז בקול גדול: מתנגדי ההינתקות ניצחו בגדול ברחוב הישראלי. הסרטים הכתומים הפכו לנחלתן של מאות אלפי מכוניות, הסטיקרים, התמיכה - המדובר בסחף של ממש. והשלטון בפאניקה. כי סחף ותמיכה זה אומר עוד תומכים, עוד מזדהים עוד מפגינים עוד חוסמים, עוד בעיות ביישום הפינוי.
והדברים אמורים לא רק לגבי אזורים "ימנים" קלאסיים כמו ירושלים, אלא גם בת"א רעננה, הרצליה ואפילו בגבעתיים, אחת הערים הבודדות בהם יש לעבודה רוב, גם שם הכתום שולט ובגדול, נכון פחות מאשר בירושלים אבל שולט.
אז מה מתכוון שרון לעשות כעת? ניסיונו המגוחך לפתוח את ישיבת השרים לענייני ההינתקות לתקשורת היה רק צעד אחד בשורת צעדים כמעט נואשים להקרין "עסקים כרגיל", כאשר זה הדבר האחרון שניתן לומר על המצב בשטח מבחינת מנהלת ההינתקות שנכשלה לפי כל פרמטר של עבודתה.
איש לא מבין מדוע שרון הלך על המהלך זה, איש לא מבין מדוע התעלם מאזהרות גורמי הביטחון, מדוע במקום להכין את צה"ל לאינתיפאדה השלישית שעל דעת כל הגורמים המוסמכים נמצאת בפתח, ותפרוץ מייד לאחר הנסיגה, הוא מכין אותם לפינוי יהודים מבתיהם. איש לא מבין, וכשלא מבינים אריק, אל תתפלא שגם לא תומכים.
אם כל זה לא מספיק, בא פסק דינו של השופט אדמונד לוי והציב מול פרצופו של שרון מראה. לוי, שדעתו אומנם לא נתקבלה, בניגוד ליתר חבריו, לקח ברצינות את הסוגיה והתחקה אחורה למקורות הישיבה היהודית בארץ ישראל, בדק את הצהרת בלפור, את המנדט הבריטי ומצא כי זכותנו לישיבה בארץ הזאת אינה נופלת מזכותו של איש ואף עולה עליה גם במשפט הבינלאומי.
השופט לוי קבע, למעשה, בפסק דינו החשוב, כי שרון רימה את ציבור בוחריו וכי החוק שקיבלה הממשלה שיש בו כדי לפגוע בזכויות אדם באופן אנוש הוא בלתי חוקתי, שכן לא נחקק למען תכלית ראויה, אלא לתכלית מעורפלת, בלתי ברורה, אשר גורמי ביטחון הזהירו כי תביא להסלמה במצב הביטחוני ולרוח גבית לטרור. עוד קבע לוי בפסק דינו החשוב, כי פינויים של התושבים תוך חמישה חודשים מיום קבלת ההחלטה בכנסת, איננו מידתי. כל שנותר הוא להסיר בפני השופט לוי את הכובע על פסק דין אמיץ במיוחד, מול יתר חבריו הצבועים, שאם יותר לי לנחש - לבטיהם בהצבעה בבחירות לכנסת נעים בין מרצ (במקרה הטוב) לרק"ח (במקרה הפחות טוב).
אולם את הנעשה אין להשיב, השטח יקבע אם תיושם ההינתקות, וכפי שזה נראה כעת, שום דבר לא בטוח. כך גם התבטאו אנשי תקשורת בכירים כגון רזי ברקאי ורינה מצליח השבוע. וכאן המפתח - מתנגדי ההינתקות יכולים עדיין למנוע את הפינוי, ובגדול. אם יקפידו כמו שהקפידו עד עתה לא ליפול בשום ספין של שרון ואנשיו, אם יקפידו לשדר חוזק ונחישות, כמו שעשו זאת עד עתה בצורה מעוררת התפעלות, אם מאות האלפים בכל רחבי הארץ ימשיכו להיות איתם בלב ובנפש, הפינוי הזה עוד יימנע והמהפכה הכתומה תוצרת ישראל תלך בדרכה של המהפכה הכתומה באוקראינה. אם תרצו אין זו אגדה, עוד טיפה מאמץ מצד המתנגדים עוד טיפה נחישות וניצחנו.