בשבוע הבא יחל פינוי ישובי עזה. גם עכשיו אני לא מבין למה מכנים את היושבים שם 'מתנחלים' ותוהה אם 'מפונים' זו המילה הנכונה.
בשבוע הבא זה יחל, הפקודה תינתן. אם יש משהו שנדמה לו שזה טרם החל אז שידע, כי זה כבר החל מזמן. זה החל אחרי הדיון הראשון כבר והוא לא היה בארץ. הוא היה באיזה בית לבן אי שם בעולם, כהגייה ראשונית של משהו שבכלל לא יודע לדבר עברית. בעצם, הוא כנראה יודע רק מילה אחת - 'שלום'.
יותר מתמיד אני מרגיש מנותק. כל כך מנותק, שאותו חלק שאולי אנחנו באמת צריכים להחזיר, ואולי לא יעזור שום דבר והוא חייב להישאר בידינו, וכשם שהחלק הזה מתנתק מאיתנו כך אני מרגיש כי מנתקים חלק מליבי. לא ליבי האישי, אלא ליבי היהודי-ישראלי שנאלץ לעקור את המשפחות משם. יותר מתמיד, אני מרגיש את הכאב הזה שחורץ דין. יש, שיקראו לו פקודה, וזה בסדר!
יותר מתמיד אני מרגיש מחובר. מחובר לכל המנתקים והמנותקים. במיוחד כעת, כשהורדתי את המדים והייתי חלק מאותם טובי-בננו שממלאים פקודה באשר היא. כי תדע כל אם עברייה שמסרה גורל בניה למפקדים הראויים לכך (בן-גוריון). ומצד שני אני כעת לבוש אזרחי, ורשאי להביע את דעתי בחופשיות, ומחובר לליבם של המנותקים. ללא ספק, זוהי הקריעה המחברת בין שני הקצוות.
בעצם, אין מדובר בקצוות, אלא בגוש אחד עם שתי דעות. לא קצוות
בשבוע הבא, יחל פינוי יישובי עזה. שדרני כל ערוצי החדשות בעולם כבר הגיעו לכאן. בסוף השנה אחד הצלמים יזכה בצילום-השנה העולמי ואני מוכן להתחייב כי יהיה זה תצלום הלקוח מההינתקות. זה לא יעזוב אותנו כל כך מהר. זה לא הדימוי של אדווה עדינה מאבן שנשלחת אל הנחל, אלא צונמי בגאות ושפל שמושך וסוחף ומשאיר את זעמו למשך תקופה ארוכה. ורק ימים יגידו. איך משטרת ישראל תראה אחרי? איך צה"ל יראה? ומה תהיה חשיבותה של 'פקודה'? ואולי, צריך לשאול מהו כוחו של העם אל מול השלטון?
בשבוע הבא ההינתקות תחל. יותר מתמיד על כל אחד מאיתנו להיות לובש המדים והתושב-המנותק באותה המידה. לדעת שפקודה היא פקודה וארץ היא ארץ. ועם כל זאת, לשמור על שיקול הדעת האישי. לעשות את ההפרדה והחיבור כאחד. מידת האנושיות אל מול מידת הפקודה. עם-בונה-צבא-בונה-עם. אנחנו, שבמשך דורות אומרים על הנולדים כי הם לא ישרתו בצבא, מוצאים את עצמנו ממשיכים להוליד דורות של חיילים. חיילי מלחמה וחיילי הגנה. עכשיו, יותר מתמיד, על כולנו להיות חיילי אחווה וחברות, וזו היא פקודה-ארצית.
תמשיכו לקרוא, אמשיך לכתוב.