לקראת סיום המבצע הגדול של הריסת בתיהם של היהודים בישובים הפורחים בחבל עזה אמר מפקד הפיקוד הדרומי של צה"ל למיקרופון של רשת ב' "כולנו ניצחנו".
בהמשך הסביר שהצבא ניצח כי ביצע את המשימה "ברגישות ונחישות" והישובים חוסלו ללא אבידות בנפש ואילו התושבים לא היו אלימים ולא הצריכו את הצבא להידרש ל"אירועי קיצון".
האמנם? האמת היא שאתמול היה כשלון גדול ממדים כמעט לכולם. הציונים הנאמנים אשר במשך מאה שנים בנו ויישבו את הארץ נכשלו במאמציהם להציל את עקרונות היסוד של הציונות.
העקרון הראשון הוא שארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי, שיש לו זכות מלאה לריבונות בה ולקביעת גבולותיה. הריסת שלושת יישובי "התוחמת הצפונית" שאינה משפרת במאומה את הדמוגרפיה או את הביטחון מקדשת את הקו הירוק כגבול חדש ומקדשת את העקרון שזרים ייקבעו את גבולנו.
עד-כה היה הקו הירוק קו הפסקת אש, בקרוב הוא ישודרג לגבול בינלאומי. הריסת הישובים מחללת את העקרון הציוני שעליו נשפך דם רב בשנת 1948 לפיו כאן בבית הלאומי בית של יהודי הוא בית של קבע, לא בית נודד כבגלות.
מדינת ישראל נכשלה בכך שנכנעה להחלטות של "פורום החווה" וללא הליך דמוקרטי תקין, ללא דיון ממצה, ללא בירור יסודי, ללא הגדרת יעדים ארוכי טווח, ללא הכנת פרוגרמה כוללת, ללא בניית תוכנית כוללת, ללא הגדרת שלבים בתוך התוכנית הכוללת, ללא הליכה אל העם, נפרדה מן הציונות והפכה אותה מגורם בונה לגורם מרסק.
באמצעות מנגנוני השלטון הפכה משפחת שרון בתמיכת כל השותקים שבמערכת את הריסת היישובים ושבירת רוחם של החלוצים ל"משימה" שאותה צריך למלא. בעזרת משתפי פעולה היא גררה את הצבא לתוך המשימה, קרעה אותו, והפכה אותו למכונה משומנת המשועבדת כולה לתהליך של הריסה עצמית.
הצבא התקרנף, רב-אלוף (לשעבר) יעלון שהחזיר את צה"ל למסלולו, כצבא אחראי, היודע את משימותיו ששואף להכרעה סולק ובמקומו נתמנה חבר נאמן שהפך את צה"ל למכונה משטרתית המשרתת ביעילות, "בנחישות" ובמהירות את החלטות "פורום החווה".
במלחמת בזק בריכוז כוח אדיר נגד אזרחים שהודיעו מראש שהם לא יהיו אלימים הגשים הצבא את המשימה יותר מהר מן המתוכנן. הצבא נכשל בכך ששיתף פעולה. הציונות נכשלה בכך שמהיום הריסת יישובים היא הכיוון.
מאז מלחמת יום הכיפורים נפסקה למעשה תנופת ההתיישבות היזומה על-ידי התנועה הציונית הממוסדת, התנועה הקיבוצית לא קיימת, אחותה תנועת המושבים היא שכיב מרע ויישוביהן מתרוקנים או הופכים לפרברים נובורישיים.
שני כוחות בלבד מובילים תנופת התיישבות בארץ: המוסלמים בנגב ובגליל אשר מחזקים אחיזתם בארץ ובני הציונות הדתית ושותפיהם החילוניים במקומות האפשריים האחרים, ביהודה, שומרון, וחבל עזה ומעט בגליל (בעיקר מצפים שהם פרברים שאינם עוסקים בחקלאות ואחיזה בקרקע).
אתמול ניתכה מכת גרזן על הפעולה הציונית האלמנטרית ביותר. הציונות של המולדת, האחיזה במולדת נוצחה. יהודים נעקרו מבתיהם ושמונת אלפים יהודים הפכו לפליטים בארצם במבצע צבאי מהיר. הציונות הובסה על-ידי בניה. הציונות החילונית משותקת מאז מלחמת יום הכיפורים, אתמול ביצע צה"ל פוגרום בבניה הנאמנים ביותר של הציונות, אתמול נערך קרב נגד הציונות הדתית.
כאן לא נעשה רק פינוי רצועת עזה, אלא מי שהחליט שגוש קטיף לא יוקם מחדש בשום מקום, מי שהחליט לפורר את הגוש לכל עבר, לרסק את מוסדות החינוך האדירים שהוקמו שם רצה לחסל את הקהילה. הוא רצה לפזר את המפעל של הדתיים.
אתמול עברה המלחמה מן המילים לשדה הקרב. במלחמה זו ניסו לחסל את הכוח היחיד שממשיך את הציונות המעשית. כאן הכישלון הגדול בשני מובנים.
ראשית, עצם ההשחתה של הציונות מתנועה בונה לתנועה שהופכת חלוצים לפליטים במכת גרזן. עצם הפיכת הכיוון מבנייה להריסה, מיציאה מן הגטו להתכנסות לתוך גטו ללא יעד ברור וללא מטרה כאשר האוייבים והידידים מזנבים בנו וכבר דורשים את ההמשך.
צה"ל נכשל בכך שלקח על עצמו את המשימה המטורפת וריסק את נפשם של מיטב לוחמיו והפכם לצייתנים עיוורים למשימת ההתאבדות. מי ששלח את צה"ל לחיסול מפעלה של הציונות הדתית נכשל גם הוא. את הבתים אפשר לפרק, את החממות אפשר למכור, את בתי הכנסת אפשר להרוס אך את הרוח אי אפשר להחריב.
אתמול ראינו דור צעיר, מסור, אידיאליסטי, דור של בוגרי יחידות מובחרות, שגילה מסירות נפש לרעיון, לכלל, לעם ישראל ולא דאג לפרטיותו. את אלה אף אחד לא ישבור, עליהם תיבנה מדינת ישראל היהודית אשר אתמול עמדה בקרב הראשון שלה. את הקרב הזה הפסדנו בשטח אך ניצחנו ברוח, את המערכה לא נפסיד.
היחידים שלא נכשלו אתמול הם הצעירים שעמדו על הגגות. הם לוחמים נאמנים, שוהים בלתי חוקיים בממלכת הייאוש של מדינת ישראל שנחטפה על-ידי פורום החווה ותומכיו, אבל השוהים החוקיים ביותר בממלכת הציונות. הם ומי שהעמידו דור כל-כך מסור וחזק הם המנצחים. בזכותם יכולות עינינו הלחות מדמעות להביט קדימה מעבר לאופק בתקוה גדולה וביטחון.