אין מילה אחרת לתיאור התנפצות ציר פילדלפי פרט לשערוריה. הכואב מכל הוא שאין לנו אל מי לבוא בטענות, לא למצרים לא לפלשתינים, רק לעצמנו, או ליתר דיוק, למערכת הביטחון.
בימים ספורים הועברו לתוך רצועת עזה כמויות אמל"ח שלא הועברו במשך כל השנה האחרונה. מאות כלי ירי, מאות מטולי רקטות ורקטות, וחמור מכל, כמות חומר נפץ המספיקה להכנת עשרות או מאות מטעני חבלה, חגורות נפץ למתאבדים וטילי קסאם. במו ידינו גרמנו לכך שפוטנציאל הטרור גדל פי כמה. במעשינו גרמנו לסיכון התועלת הרבה הטמונה בפינוי הרצועה.
וכל זה למה?
האם לא ידענו על המצבורים בצד המצרי אשר ממתינים לשעת כושר כדי לשאת את רגליהם לתוך הרצועה? ידענו.
האם לא ידענו שהמצרים אינם עושים דבר ואינם מניחים את ידיהם על מצבורים אלו? ידענו.
האם לא ידענו כי למצרים יידרש פרק זמן ארוך של שבועות וחודשים כדי להתארגן לשליטה לאורך הגבול? ידענו. ואם פקפקנו, באו הפיגועים האחרונים בסיני וחשפו עירום ועריה את המגבלות של הצבא המצרי, את סרבולו, חוסר גמישותו ואטיותו.
האם לא ידענו כי הפלסטינים מחכים לשעת כושר למילוי מחסניהם הכמעט ריקים? ידענו.
האם לא ידענו כי אנשי החמאס חזקים מאוד ברצועה ולא יניחו לכוחות הרשות לחסום את ציר פילדלפי? ידענו.
האם לא הערכנו כי הכאוס ששלט ברצועה בשבועות האחרונים יגרום לקריסת ציר פילדלפי? הערכנו.
האם חשבנו שחיילים מצרים או פלשתינים יפתחו באש על המוני אזרחים החוצים את הציר? ודאי שלא.
האם למדנו כראוי את לקחי הפינוי מלבנון במלואם? כמעט, אך בשיעור האחרון לא השתתפנו.
הפלשתינים עוברים מהפכה שלמה, דומה לזו שעברנו אנו עם קבלת העצמאות: לפתע, כמעט בלי הכנה, הפכו מאזור כבוש היטב למדינה בפועל. לפתע הפכו לעצמאים תוך כדי מאבק פנימי קשה ואלים בדומה למאבקנו מול הארגונים הפורשים. כמונו באותם ימים גם הם נטולי מערכות אכיפת חוק מסודרות ובעלות יכולת. בתנאים אלה, שהיו ידועים לנו טוב יותר מאשר לפלשתינים עצמם, אסור היה לנטוש את ציר פילדלפי בצורה חפוזה ולא שקולה.
אכן, הכתובת היתה על הקיר, באותיות גדולות ומודגשות. מערכת הביטחון כולה קראה את הכתובת ותכננה בהתאם לכך. התוכנית היתה להמשיך לשלוט בציר פילדלפי במשך כמה חודשים עד להתייצבות המערכת האזרחית וכלי האכיפה שלה.
למרות זאת אנו, או ליתר דיוק מערכת הביטחון, הסתנוורה מהפינוי המוצלח שהתנהל מעבר לכל הציפיות והתעלמה מהתופעות הכאוטיות בחברה הפלשתינית ברצועה. אפקט הסינוור גרם לפינוי מזורז של ציר קריטי ללא חפיפה ארוכה ויסודית עם צבא מצרים וכוחות הרשות. אפילו חפיפה בין יחידות צה"ל שהחליפו ביניהן את השליטה בציר זה בשנים שהחזקנו בו, ארכה זמן רב יותר מהחפיפה החפיפית עם המצרים.
במקום לעשות חפיפה ארוכה יותר, במקום להעביר למצרים את השליטה קטע אחר קטע, במקום להחזיק יד על הדופק ולקבל החלטות מיום ליום, החליטה מערכת הביטחון החלטה שערוריתית - בניגוד לתוכניתה הנבונה - לפנות את הציר בסגנון הפינוי מלבנון.
אם יתחדש הטרור באמצעות אמצעי הלחימה החדשים, יתערער ההגיון של הפינוי, ייפגעו אזרחים וייגרם נזק פוליטי שאין לשערו לקברניטים שהחליטו על הפינוי, ותתעכב האפשרות להמשיכו ביהודה ושומרון. עלינו ללמוד את הלקח כדי למנוע שערוריה דומה בעתיד.