כאשר אלוהים ברא את האדם והפיח בו את נשמתו, הוא חשב לא רק על רוח האדם ויכולתו האינטלקטואלית, אלא גם על צורכי היומיום שלו. מן הטעם הזה, ומתוך גישה מעשית, התקין האל בנקודות דיסקרטיות בגוף האדם את מערכות ההתנקות והניקוז - מוצקים ונוזלים. בגלל תועלתה וחשיבותה של מערכת זו, שבלעדיה אין לנו חיים, מברך האדם המאמין יום יום "ברוך שעשה אותנו נקבים נקבים, חלולים חלולים".
כמו אלוהים, כך גם אפרים (אפי) שטנצלר, ראש עירית גבעתיים, דואג לצרכים הנפש של תושבי עירו וגם לצורכי הבריאות הגופנית. בתחום הנפש מפעיל שטנצלר תיאטרון עירוני, קונסרבטוריון, ואפילו מצפה כוכבים יחיד ומיוחד המציג בפני כל הבאים בשעריו את פלאי בריאת היקום. גם בתחום הגוף וניקיונו - פינוי אשפה וביוב - משתדל שטנצלר למלא את החובה המוטלת עליו על-פי החוק.
כמו כל נבחר ציבור, המבקש לחזור והיבחר, גם שטנצלר לא רק עושה אלא גם דואג לפרסם את עשייתו. כל מי שמכיר את גבעתיים יכול להבחין בצמתים הראשיים שלה בשלטי חוצות גדולים שבהם מספר שטנצלר מה גדלו מעשיו ועד כמה טובים ויפים הם, לרווחת תושבי העיר. ואכן, כלפי חוץ לפחות העיר נראית בסדר. למרבה הצער, שטנצלר מנהל את העיר "בגדול". את הפרטים הוא כנראה לא כל כך רואה, או אולי הטיפול בפרטים הוא למטה מכבודו של "הנבחר".
דוגמה אחת יכולה להמחיש טוב מכל את חידלונו של שטנצלר.
גבעתיים עיר יפה. כל מי שעולה לרחוב המרי רואה נוכח עיניו, ממש כמו מעל פסגתו של הר, את מרחבי גוש דן כאילו הם מונחים על כף ידו, רואה את שפע העצים הירוקים לאורך הרחובות, ומבחין בתנופת הפיתוח האורבני. אחת מפנינות הנוף בגבעתיים הוא גן העלייה השנייה שבו מצוי גם מצפה הכוכבים. גן זה, על מרחבי הדשא והעצים המצילים, משמש אבן שואבת לא רק לתושבי העיר אלא גם לכל מי ששוחר נוף, אוויר פסגות, וגני משחקים לילדים. קהל גדול ורב פוקד את הגן בסופי השבוע ופשוט נהנה מן החיים.
כדרכם של ישראלים - אין הם נוהגים במיוחד להקפיד על הניקיון. בימי ראשון בשבוע פושטים אנשי הניקיון של העיריה על הגן ומפנים ממנו פסולת מוצקה של בקבוקי פלסטיק, ניירות כאלה ואחרים שבהם נארזו מוצרי מזון, ועוד שאריות כיד הדמיון הישראלי. הם אוספים - ומפנים. כדי לייעל את עבודת הניקוי והפינוי התקינה העיריה משטח מגודר בפאתי מגרש החניה הסמוך לפתח הצפוני של הגן. במשטח זה מרוכזת הפסולת המוצקה, כולל גזם מן הגן, כשהיא ממתינה למכוניות פינוי האשפה שיגיעו ויפנו את הפסולת. אבל, למרבה הצער ולמרבה הזיהום, איש אינו טורח לפנות את הפסולת. בחודשים האחרונים הפך המשטח המגודר לפח אשפה עירוני מזוהם. פח אשפה בו משליך כל עובר ושב את אשפתו, כולל אשפה ביתית לחה ונרקבת, פח אשפה מעלה צחנה, פח אשפה המייצר רבבות זבובים הפולשים לבתי הדיירים בסביבה.
דיירים הסובלים מן המטרד פנו לא אחת לעיריה בתביעה לחסל את משטח האשפה או לפחות לפנות את האשפה מדי יום ביומו. לעתים הפנויות נענו, ברוב המקרים לא נעשה דבר. המטרד האשפתי של שטנצלר המזהם ממשיך להתקיים ואף מתרחב.
שטנצלר נחשב ראש עיר "בסדר". אני מניח שאיש לא טרח לספר לו על אודות התופעה הזיהומית. אבל כנראה שהוא מסתובב - כדי לראות ולהיראות - רק ברחובות הראשיים של גבעתיים ואינו טורח לרדת לפרטים גם במקומות שאינם במוקד העין הציבורית. אולי הגיע הזמן ששטנצלר ילמד דבר או שנים ממעשי הבורא. אין די לאדם במראה מטופח, בלבוש נאה, בדירה נאה. דרושים לו גם כלי סניטציה נאים כדי שיוכל למנוע את זיהום סביבתו ולשמור על ניקיון מרחב מחייתו.