המשיבה נפגעה בתאונת דרכים בהיותה תינוקת בת חמישה חודשים בלבד. בית המשפט המחוזי, אשר דן בתביעתה לפיצויים נגד חברת הביטוח, קבע כי יש לפסוק לקטינה סכום מופחת בגין ראש הנזק של הפסד כושר השתכרות לעתיד וזאת על בסיס העובדה כי הקטינה הינה בת לעדה הנוצרית אשר מתגוררת עם משפחתה בכפר ערבי ומרבית הנשים במשפחתה כלל אינן עובדות.
בית המשפט העליון בערעור פסק כי נקודת המוצא הינה כי הפיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות של קטין מבוסס על ההנחה כי הקטין היה משתכר, אלמלא התאונה, בשיעור השכר הממוצע במשק.
בית המשפט קבע כי אל לו לבית המשפט לקבוע מראש נקודות מוצא שונות לקטינים שונים בישראל משום השתייכותם לקבוצות אוכלוסיה שונות שכן הפיצוי הינו עבור פוטנציאל וזה בהעדר נתונים אינדיבידואליים לסתור נתון לכל אחד ואחת מהילדים בישראל ללא הבדל דת, גזע, מין ורקע סוציו אקונומי.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי גישה ונקודת מוצא זו עולה בקנה אחד עם העיקרון של דיני הנזיקין בעניין השבת המצב לקדמותו ועם השאיפה להגשים את הזכות לשוויון וכי כך חובה על בית המשפט לקבוע מבחינה נורמטיבית ומוסרית.
בעניינה של הקטינה קבע בית המשפט כי בהעדר נתונים אינדיבידואלים אשר יש בהם כדי לסתור את ההנחה כי לקטינה היה הכושר להגיע לשכר הממוצע במשק יש לחשב את הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות על בסיס שכר זה ולא על בסיס מופחת.
ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח ואח' נ' רים אבו חנא ואח' (כב' הש' ריבלין, גרוניס, ג'ובראן).